איגוד יוצאי וילנה והסביבה בישראל
פארבאנד פון ווילנער און אומגעגנט אין ישראל
THE ASSOCIATION OF JEWS FROM
VILNA AND VICINITY IN ISRAEL

 
עברית  |  English  |  

דף הבית >> אישים >> אנשי רוח ואמנים >> אברהם סוצקבר

אברהם סוצקבר

 

 
אברהם סוצקבר, 1948
אברהם סוצקובר, 1948

אברהם סוצקבר (ביידיש: סוצקעווער) (נולד ב-1913 בסמורגון, ליד וילנה בירת ליטא) הוא משורר יידיש, גדול משוררי היידיש החיים היום.

 חייו

בשנת 1915, כשהיה סוצקבר בן שנתיים, גורשה משפחתו למעמקי רוסיה, יחד עם מאות אלפי יהודים שישבו באזור הגבול בין רוסיה לגרמניה. כל יהודי סמורגון עזבו אותה תוך יממה, והעיר נשרפה על ידי הצבא הרוסי הנסוג.

משפחת סוצקבר נדדה למעמקי סיביר, והשתקעה בעיר אומסק. שם עברו עליה מאורעות קשים: אביו נפטר בצעירותו, והמהפכה הרוסית איימה עליהם כמה פעמים. בשנת 1920 שבה אמו האלמנה עם שלושת ילדיה לליטא והשתקעה בוילנה הבירה. אברהם סוצקבר למד בבית ספר דתי בעירו, ואחר כך בבבית ספר תיכון פולני־עברי בוילנה. הוא החל לכתוב שירה כבר בגיל 13, תחילה כתב בעברית ואחר כך ביידיש, אף שמעולם לא למד בבית ספר יידישאי. ספר שיריו הראשון, ביידיש, יצא לאור על ידי איגוד סופרי היידיש בוורשה.

בעת הכיבוש הנאצי, החל משנת 1941 ואילך, ועם הקמת הגיטו בעיר, היה סוצקבר מעורב בחיים התרבותיים בגיטו וילנה, עד לויתור של המחתרת היהודית על מרידה חמושה. אז יצא עם חברים לוחמים ליערות שמסביב לעיר והצטרף ליחידת פרטיזנים שפעלו במסגרת הצבא האדום הסובייטי. הוא נשלח ליחידת פרטיזנים רחוקה, ביערות נארוץ', בבלארוס.

סוצקבר המשיך בכתיבתו גם תחת הכיבוש הנאצי ובין חומות הגיטו. צרור השירים שכתב בגיטו, ובו הפואמה "כל נדרי", הגיע בדרך לא דרך למוסקבה, ועשה רושם כה עז, על קוראים יהודים המקורבים לשלטון, עד כי נשלח מטוס מיוחד להביאו ב־1944 מיערות נארוץ' לבירה הרוסית. השלטון הסטאליניסטי הקים אז את הוועד היהודי האנטי-פשיסטי, היו לו תקוות לסחוט את האמריקאים בעזרת הבטחות שווא ליהודי ברית המועצות.

אברהם סוצקבר היה קומוניסט אדוק, דבק בלשון היידיש, והאמין באפשרות חידוש החיים היהודיים, במסגרת תרבות יידיש, לאחר המלחמה בברית המועצות. הוא לא היה ציוני, ואת הלשון העברית זנח מנעוריו. פרשת הצלתו מיערות בלארוס, בעזרת מטוס מיוחד של חיל האוויר הסובייטי, היא פרשה מיוחדת במינה, ומעידה על החשיבות העצומה ששלטונו של סטלין ייחס להפשרת היחסים עם ארצות הברית בעת המלחמה.

אברהם סוצקבר חזר אחרי המלחמה לוילנה, הוא לא השתלב בשלטון הסובייטי, ולא יכול היה להישאר בעיר ההרגה. בשנת 1947, לאחר שעוד הספיק למסור את עדותו למשפטי נירנברג, הגיע עם אשתו לארץ ישראל. הוא לא עלה ארצה מטעמים ציוניים, אלא, כפי שהוא עצמו סיפר לימים, משום שאחיו התגורר בארץ, ולא היו לו אפשרויות אחרות. משוררי יידיש ניצולים אחרים, שלא היו ציונים, יצאו לאחר המלחמה לצרפת, לארגנטינה או לארצות הברית. רק מעטים מאלה ששרדו הגיעו לארץ ישראל.

בארץ ייסד אברהם סוצקבר, עם אחרים, ובתמיכה רצינית של שלטון מפא"י דאז, את הרבעון הספרותי "די גאלדענע קייט", ששימש אכסניה עולמית לשרידי ספרות היידיש וסופריה, וערך אותו מ-1949 עד 1998. סוצקבר הופיע בפסטיבלי שירה בינלאומית, תורגם לשפות רבות, וזכה בעשרות פרסים ספרותיים, לרבות פרס ישראל. מאז בואו לישראל מתגורר אברהם סוצקבר בתל אביב.

 

שיר לדוגמה של אברהם סוצקבר

  הַנָבִיא
תרגם: שלום לוריא

(השיר מוקדש לזכרו של זֶלִיג קַלְמָנוֹבִיץ, המתעד של השמדת גיטו וילנה.)

וְזֶה הַמְכֻנֶה נָבִיא, וְהוּא שְׁכֵנִי, נוֹטֵל בַּיָד
אֶת טַלִיתוֹ וְכָךְ אוֹמֵר אֶל הַיָתוֹם: "תְפוֹר נָא חֻלְצָה מִזֶה הַבַּד
וּלְבַשׁ אוֹתָהּ וּחְיֵה וְשׁוּר אֶל הָעוֹלָם לְלֹא מוֹרָא,
כִּי קוּר שֶׁל עֲכָּבִישׁ הִיא הַחוֹמָה, אֲשֵׁר אֶת עוֹז לִבְּךָ כָּאן מַסְתִירָה".
כְּמוֹ נֶשֶׁר שָׂב-אָפוֹר פָּרַץ-צָלַל לְפֶתַע הַנָבִיא
אֶל הֶהָרוּג הַמִתְבּוֹסֵס, כָּרַע, גָחַן: "אַחִי! אָבִי!"
"סַפֵּר נָא דְבַר הַקָרְבָּנוֹת שֶׁל זוֹ הָעִיר!
כְּמוֹ טִיל שָׁלוּחַ נִקְמָתֵנוּ - אֵל הַסוּפוֹת מָהִיר, אַדִיר!"
כְּמוֹ אֶבֶן הַנוֹפֶלֶת לַנָהָר וּמְנַחְשֶׁלֶת עִגוּלִים שֶׁל קַו לְקַו,
כָּך גַם שׁוֹקְעִים צִלְלֵי קְמָטִים אֶחָד-אֶחָד בִּפְנֵי הַשָׂב.
וּמִי אָמַר 'הוּא מְשֻׁגָע', וּמִי צָחַק בָּעִיר,
כְּשֶׁהַנָבִיא פִּתְאוֹם בַּלֵיל פָּצַח קוֹלוֹ בְּשִׁיר?!
וְהוּא עַצְמוֹ פָּתַר: "אֵין זֶה טֵירוּף וְלֹא תַרְגִיל,
כְּסַעַר נָעָה הַנְקָמָה, וְאֶת פָּנֶיהָ אקבל בְּזֶמֶר וּבְגִיל".
 
 

 

ספרי אברהם סוצקבר בעברית

  • אקוואריום ירוק, סיפורים, מיידיש - ק"א ברתיני, הקיבוץ המאוחד תל אביב, תשל"ט 1979.
  • ‫ברכב אש, שירים ופואימות, תרגמו מיידיש ה’ בנימין [=בנימין הרושובסקי, ואחרים, בלווית מבוא מאת דב סדן, מוסד ביאליק, ירושלים תשכ"ד 1964.
  • גיטו וילנה , מיידיש - נתן ליבנה, תל אביב, תש"ז 1947.
  • חרות עלי לוח, שירים, מרחביה, 1949.
  • כינוס דומיות, מבחר שירים, אברהם סוצקבר ; תרגם מיידיש והקדים מבוא בנימין הרשב, שירים רבים תורגמו בידי מתרגמים שונים, ערכה ניצה דרורי-פרמן, כרמל ועם עובד, תל אביב 2005.
  • כנפי שחם, שירים מן היומן ושירים אחרים, תרגמו מיידיש - יעקב אורלנד, ואחרים, האמן במסיכת היומן - מסה מאת דן מירון, הביא לדפוס - ק.א. ברתיני, עם עובד תל אביב 1983.
  • הלילה הראשון בגיטו, מחזור שירים, תירגם מיידיש ק. א. ברתיני, רישומים שמואל בק, עם עובד, תל אביב 1981.
  • סיביר, פואמה, מיידיש - ה. בנימין [=בנימין הרושובסקי], ציורים - מארק שאגאל, הקיבוץ המאוחד, תל אביב 1983.
  • ‫עיר הסתרים, פואימה, תורגמה מיידיש בידי י’ גולה [=עזרא פליישר], עם עובד תל אביב 1963.
  • שירים ופואימות, נבחרו ותורגמו בידי משוררים עברים שונים, הובאו לדפוס בידי א"ד שפיר, עם עובד תל אביב תשל"ה 1975.

בנוסף לספריו, תורגמו לעברית גם שירים בודדים רבים משלו. בין המתרגמים: לאה גולדברג, אברהם שלונסקי, נתן אלתרמן, יעקב אורלנד, אמיר גלבוע, בנימין הרשב, אבא קובנר, שמעון הלקין, אביגדור המאירי, אהרון צייטלין, אברהם רגלסון, עזרא זוסמן, אשר ברש, דוד וינפלד, ק. א. ברתיני, אברהם יבין, עמינדב דיקמן דן מירון, רועי גרינוולד ודורי מנור.

  • שירי אברהם סוצקבר תורגמו גם לאנגלית. בין מתרגמיו גם המשורר היהודי-קנדי, סימור מיין. ספר תרגומיו Burnt Pearls, Ghetto Poems, יצא לאור בקנדה בשנת 1981.

 

 לקריאה נוספת

על יצירתו של אברהם סוצקבר נתפרסמו עשרות רבות של מאמרי בקורת, בעברית וביידיש, מסות וכתבות. הרשימה המובאת כאן מצומצמת. כל הרוצה להרחיב ימצא את הרשימות המלאות ברמב"י, באתר בית הספרים הלאומי.‬

בין המבקרים והמתייחסים ליצירתו בכל מופעיה, אפשר למצוא את: שלום לוריא, נחמן רפ, דוד וולפה, יוסף פרידלנדר, בנימין הרשב, ק. א. ברתיני, דן מירון, בני מר, אברהם בלאט, יוסף קוריס, דב סדן, בנימין יצחק מיכלי, גרשון ויינר, חנה בלוך, יהודה אלברג, התר ולנסיה, יחיאל שיינטוך, נח גריס, טניה הדר, חוה טורניאנסקי, ליאונרד פראגר, שמואל ורסס, אברהם נוברשטרן, חנא שמרוק, ישעיהו שפיגל, דוד רוסקיס ורבים נוספים.

 

 קישורים

מקור: ויקיפדיה


Go Back  Print  Send Page
 e-mail vilna.il@gmail.com בית וילנה, שד' יהודית, 30  ת.ד. 65220,  תל אביב 67016, טלפון 5616706 03
האתר נבנה ע"י צבי שורצמן relationet@gmail.com
לייבסיטי - בניית אתרים