איגוד יוצאי וילנה והסביבה בישראל
פארבאנד פון ווילנער און אומגעגנט אין ישראל
THE ASSOCIATION OF JEWS FROM
VILNA AND VICINITY IN ISRAEL

 
עברית  |  English  |  

דף הבית >> יזכור >> אזכרה שנתית

אזכרה לציון 66 שנים לרצח יהודי ליטא 
יד ושם 22 בספטמבר 2009

 

 

אזכרה לציון 65 שנים לחיסול הגיטו והשמדת יהדות ירושלים ד'ליטא
יום ג' 23 ספט, 20:00 – 17:00

 
נאום של מיכאל שמיביץ שנשא ביום האזכרה בבית וילנה.
 
23 בספטמבר 2008 – כ"ג אלול תשס"ח 65 שנים לחיסול גטו וילנה
 
 
מיכאל שמיביץ אחיותיי, אחי ניצולי השואה, ילדינו מדור ההמשך, מוקירי זכרה של וילנה ירושלים דליטא.
אנו קומץ אחרוני הניצולים עומדים היום נבוכים ומשתאים, האם יתכן ש-65 שנים עברו מאז חיסול הגטו? נס כפול קרה לנו. איך שרדנו את הרדיפות, ההשפלות, הרעב, עבודות הפרך, את האקציות והחיסולים ונשארנו שפויים, חפצי חיים והתחדשות. נושאים אנו איתנו את לפיד הזיכרון, חדורים אנו באהבה ובערגה לווילנה בה נולדנו, גדלנו, למדנו ועיצבנו את תכונות נפשותינו.
הערב ה-23 בספטמבר כ"ג באלול, לפני 65 שנים –הקיפו קלגסי הס.ס., הליטאים, הלטבים, האסטונים והאוקראינים את הגטו, התפרצו לסמטאות ולבתים, במכות וקריאות של חיות טרף, הריצו את דיירי הגטו לשער ומשם לריכוז במתחם "רוסה". רצתי עם אמא שלי למחבוא שהוכן מבעוד מועד כדי להסתתר.
בחצר ביתנו היה בית יתומים, ילדות וילדים בני שלוש עד חמש. חלק מהמטפלות נמלטו, נשארו איתם שתי נשים שצעדו לעבר השער. הרבה זוועות ראו עיני, אולם החיזיון המצמרר של ילדים מבוהלים בוכים בקולות קורעי לב, כשהרוצחים מנחיתים על הנשמות הרכות את קתות רוביהם, לא ימוש מזיכרוני עד יומי האחרון.
12,000 יהודים חיו בגטו בעת חיסולו. בסלקציה ב"רוסה" הוצאו כ 5,000 איש כשירים לעבודה ונשלחו לאסטוניה, 7,000 יהודים נרצחו בפונאר.
  
חרב הפיפיות, התכנית השטנית של "הפתרון הסופי" שפירושה השמדת יהדות אירופה, לא פסחה על יהודי וילנה, 95% מיהודיה נרצחו!
בספר השחור של דברי ימי השואה יירשם לדיראון עולם שבפונאר נורתה הירייה הראשונה במסע ההרג ההמוני, וכמעט אין אח ודוגמא לקהילה שרק 5% מיהודיה נותרו בחיים.
מה הסיבה שעל וילנה נגזר הגורל האכזרי ביותר ?!
אין זאת שהצורר ידע את חשיבותה ומרכזיותה של וילנה בעולם היהודי, ולא מעט גרמו להשמדה משתפי הפעולה הליטאים.
ימים ספורים מכניסת הגרמנים לוילנה, התחיל גל הרציחות:
11-14 ביולי 1941 :  חוטפים גברים יהודים מהבתים והרחובות – מבצע של ליטאים מתנדבים "הכפונס". כ- 15,000 גברים הולכו לפונאר ושם נורו למוות.
17 ביולי 1941 : 800 יהודי נובוגורוד נרצחים בפונאר.
31.8.41-1.9.41 : אקציית"הפרובוקציה הגדולה": - 8,000 יהודים נרצחים בפונאר.
15.9.41 :3,000 יהודים נחטפו בגיטו מספר 1 ונרצחו בפונאר.
י' תשרי תש"ב, יום כיפור: 4,000 יהודים מגיטו 1 ו 2 נרצחו בפונאר.
אוקטובר 1941: מבצע חיסול גיטו מספר 2 – 6.000 יהודים מובלים לפונאר להשמדה.
4 בדצמבר 1941: אקציה בבלוק של עובדי גסטפו בגטו מספר 1 – 800 עובדים נרצחים בפונאר.
שנת 1942: יציבות יחסית בגטו וילנה. חיסול הגטאות בעשרות ישובים של הסביבה. עשרות אלפי יהודים נרצחים במקום מגוריהם.
5 באפריל 1943: 5,000 יהודים מעיירות הסביבה שחשבו שנוסעים לקובנה לעבודה הובאו במבצע הטעיה לפונאר ושם נרצחו.
9 ביולי 1943: יהודי וילנה שנשלחו לעבודות כריתת עצים וחפירות כבול, נשרפים חיים בצריפי המגורים. כ-800 נספים (ביניהם אחותי לילי בת ה12)
23 בספטמבר 1943: 7,000 יהודים נרצחים בפונאר.
 
  
תם ונשלם פרק מפואר של 600 שנות קיום הקהילה.
 
ממי נצפה לסליחה ומחילה? מיורשי הרוצחים? מעמי אירופה הנאורים שבשטחם נרצחו יהודים ונשדד רכושם?
עד עצם היום הזה לא הכירו שלטונות ליטא באחריות מוסרית באשמה של בני עמם מבצעי הרצח. באמתלת חופש הביטוי פורחים פרסומים אנטישמיים. באווירה עכורה זו לא פלא שהרוצחים הפכו לפטריוטים והקורבן הפך לנאשם.
אנו קוראים מבמה זו לחדול ממסע השסע והביזוי נגד לוחמים יהודים באשמת רצח ליטאים "תמימים" ... הקהילה האירופית בה ליטא חברה, לא נוקפת אצבע למען אכיפת עקרונות הצדק שחרתה על דגלה. גם ממשלת ישראל מעדיפה אינטרסים פוליטיים ומתעלמת מעוולות הנעשות לניצולים.
אנו שרידים, אודים ניצלים מאש נושאים בלבנו את זוועות העבר.
הוא רודף ומלווה אותנו ללא הרף, ולמרות שחזרנו לתפקוד תקין, לא תש כוחנו, עשינו לביתנו -  בנינו משפחות, זכינו לילדים נכדים ונינים. הצורר לא שבר את רוחנו, אולם צלקת דוממת נפערה בליבנו, אינה מרפה ותלווה אותנו עד סוף ימינו.
הימים שנצרנו בתוכנו את זיכרונות עברנו וסגרנו את פינו על מנעול ובריח חלפו כנחשול עצור שהתפרץ, מדברים, מספרים, כותבים ומנחילים את מורשתנו לילדינו.
כשהוקם האיגוד שלנו חלמנו על הקמת בית שייעודו הנצחת קדושינו ואיסוף חומר לתיעוד מורשתה הרוחנית של וילנה ירושלים דליטא.
כחצי יובל שנים עומד הבית על תילו.
בשנים עברו, התכנסו מאות חברינו לאירועי תרבות. ספרייה גדושת ספרים עמדה לרשות הציבור הרחב. במקהלת וילנה "ווילנער כאר" השתתפו מעל לשמונים איש ואישה, הוקמה תזמורת מנדולינות ובה 20 איש.
אולם, השורות התדלדלו, דור המייסדים הולך ונעלם ונכנסנו לתקופת הקפאה ושפל.
תופעת התפרקות ארגוני ניצולי השואה היא תופעה מצערת. ארגון יוצאי פולין שייצג את הקהילה הגדולה בעולם, התפרק ולא קיים עוד!
לשמחתנו, מזה עשור, השכלנו לרכז גרעין של דורות ההמשך, ילדינו ונכדינו.
אנו קוצרים את הפירות, בית וילנה חי, נושם ומתחדש.
לאחרונה הקמנו חדר תרבות ועיון ובו הספרייה, הותקן ציוד חדיש במיחשוב, אינטרנט, מערכת להקרנת סרטים ורמקולים משוכללים.
נזכיר את בן עירנו סולי זלמן ילין ז"ל, שהוריש לנו סכום נכבד למטרה זו.
הוקם אתר וילנה באינטרנט בתרומתה של משפחת עירן.
לפני שאסיים את דברי, אני מביע תודה והערכה עמוקה למיקי קנטור ולחבורה האיכותית של דור ההמשך שעומדים לצידי, מחזקים את רוחי, משקיעים מזמנם בהתמדה, באהבה. הם אלה שראויים להדליק את נרות הזיכרון.
אני מאחל לכולכם שנה טובה ומבורכת, אנו מאחלים החלמה מהירה לחולים ולמוגבלים, רפואת הנפש ורפואת הגוף.
לעריריים מילות עידוד ותמיכה.
שנת בשורות טובות לכל עם ישראל.
 
מיכאל שמיביץ
יו"ר ארגון יוצאי וילנה והסביבה בישראל.
 
 
 
 
 

Go Back  Print  Send Page
 e-mail vilna.il@gmail.com בית וילנה, שד' יהודית, 30  ת.ד. 65220,  תל אביב 67016, טלפון 5616706 03
האתר נבנה ע"י צבי שורצמן relationet@gmail.com
לייבסיטי - בניית אתרים