איגוד יוצאי וילנה והסביבה בישראל
פארבאנד פון ווילנער און אומגעגנט אין ישראל
THE ASSOCIATION OF JEWS FROM
VILNA AND VICINITY IN ISRAEL

 
עברית  |  English  |  

דף הבית >> מקומות >> מבני ציבור >> בית צדקה גדולה

 

בית "צדקה גדולה" וביקור הרצל

הרצל בווילנה (מזיכרונותיו של עד ראיה)
מאת אהרן וירשופ 

בשנת 1903 הגיעה הדיפלומטיה ההרצלאית לידי מבוי סתום: הפגישה עם קיסר גרמניה בירושלים לא הביאה לידי תוצאות רצויות;  בהשתדלות האפיפיור ברומא אסר השולטן עבדול-חאמיד את כניסת היהודים לארץ-ישראל; הפרעות בקישינוב הבליטו את צרת היהודים בעולם ודרשו אמצעי-הצלה באופן דחוף; הנדיב הידוע והברון הירש לא שמו לב לשוועת האזעקה של הרצל ובקשתו להושיע לעמנו האומלל בעת צרתו - נשארה מעל. גם העם היהודי בעוניו לא המציא את חמשת מיליון הלירות, שעל גיוסם הוכרז בפתיחת הבנק הקולוניאלי בלונדון. הסכום המינימלי, 250 אלף לירות אנגליות, הושלם ע"י שתי הלוואות בסך 60 אלף לירות מאת י. ל. גולדברג מוילנה ומעוד נדבן אחד.

לשם עידוד העם, וכדי להביא הכרזה מדינית חשובה לקונגרס הששי המתקרב, ביקר הרצל את המיניסטר פלבה ברוסיה. בהזדמנות זו רצה הרצל להתוודע אל המוני היהודים ברוסיה ולבדוק אם אפשר להישען על כח כביר זה להבא.

  מלך יש לכם כבר... 

ביום 24.7.03, בשעה 4 אחרי הצהרים, הגיעה רכבת אקספרס פאריס-סנט פטרבורג לתחנת וילנה ונעצרה רק לזמן הפגישה עם חברי המשלחת, שבראשה עמדו בוריס גולדברג ורעיתו, אריה ניישול והגבאי מ. סולץ. הרב מ. ריינס, י. ל. גולדברג ויעקב בן-יעקב קידמו את פני הרצל באחת התחנות שלפני וילנה. ד"ר הרצל ירד במדרגות הקרון וניגש אל הרב ריינס ושאל לשלומו. הרב בירך עליו את הברכה לפי דיני ישראל. ד"ר הרצל הודיע למשלחת, שמסט פטרבורג יודיע על יום ביקורו בווילנה. והרכבת זזה.

לאחר שנתקבל ד"ר הרצל אצל המיניסטר פון-פלבה בפטרבורג הגיעה לווילנה ידיעה סודית, שהרשו לו לבקר את וילנה ולהכיר מקרוב את תושביה היהודים. השמועה התפשטה מפה לאוזן ואנשים לאלפים נתקבצו יום-יום ברחובות העיר כדי לחכות לבואו של הרצל.

עשרה "ימי הגבלה" שלמים עברו על המוני וילנה היהודים עד שלבסוף הפתיע ד"ר הרצל את וילנה בביקור ליום אחד: ביום א', כ"ג מנחם אב תרס"ג – 16 באוגוסט 1903, מן הבוקר עד הערב. היה זה חג ליהודי וילנה. כל הרחובות נתמלאו אנשים לאלפים בבגדי-חג. המשטרה הופתעה למראה ההתקהלות הגדולה הזאת העיר, והודיעה למושל המחוז על בתנועה הבלתי רגילה. אך המושל התנהג בחסד וציוה לא להפריע לקהל החוגג אלא רק להקפיד על הסדר והמשמעת.

 

איגרת ברכה שמסרו ציוני וילנה לבנימין - זאב הרצל בעת ביקורו בעיר


בצאת ד"ר הרצל עם מלוויו מבית הנתיבות הריעו רבבות אנשים: "יחי ד"ר הרצל". ברכוהו י. ל. גולדברג, יעקב בן-יעקב ומ. אסתרמן בשם יהודי וילנה. המשטרה נבוכה מקבלת פנים מלכותית זו, אבל לא הפריעה. עם זאת עקבה הבולשת אחרי צעדיו של הרצל ושמה מכשולים על דרך ביקוריו.

  לכתחילה נערכה תכנית ענפה, שלפיה היה צריך לבקר ראשונה את הספרייה על שם מתתיהו סטראשון, שבחצר בית הכנסת הגדול. המון עם מילא את הרחובות: הגרמני והיהודי, לאלפים ולרבבות, כדי לזכות לראות בזיו הודו של המלך הבלתי משוח וליהנות מקלסתר פניו הנאצלים. אולם פקודה מגבוה שללה מיהודי וילנה את הזכות הזאת. רק באולם ה"צדקה גדולה" שבסמטת איגנטאווסקי זכו פרנסי העיר לקבל את פניו. זקן רבני וילנה, הישיש ר' שלמה'לי, קידם את פניו ברגש רב ובברכת כהנים המשולשת עם ספר תורה קטן וארון קודש מלאכת מחשבת. ד"ר הרצל נשק לספר-התורה ואמר: "מאד רציתי להכיר את אחי בתחום המושב, להרגיש בצערם, לראות בשמחתם ולספר לפניהם את אשר בלבי. אך לא בי תלוי הדבר. הסתפקו, איפוא, בדברי המעטים והגידו לכל אחינו, כי אני מלא תקווה, ואף משוכנע ובטוח, כי תקוותנו תתקיים" אחרי נאומי ההערכה של פרנסי הקהילה הוסיף ד"ר הרצל: "הרכבת הולכת על פסים. יש קרונות ומחלקות, אך בראש הולך הקטר, המוביל את כולן למטרה אחת. משל לעם ישראל שנתברך בהרבה מפלגות, דעות והשקפות ובראש כולן קטר אחד, המסיע את כל עם ישראל על פסי-ברזל של מסילה אחת אל ארצו ומולדתו – וזאת היא הציונות". 

מאולם ה"צדקה גדולה" נסע הרצל למלונו ושם קבל משלחת של "התחייה" ופועלי ציון. משם נסע לקייטנת בן-יעקב שבורקי על יד וילנה. אנשים למאות ולאלפים ליווהו בכל הרחובות בהם עברה מרכבתו. אבל המשטרה פיזרה אותם. קצין המשטרה פניטקו, שעמד על יד הכניסה למלון, אמר לחשובי הציונים ברוסית" "אדוני הציונים! פלשתינה טרם ניתנה לכם, אבל מלך כבר יש לכם. כל קומתו הזקופה ומראהו, עיניו וזקנו השחורים, אומרים כי שליט הוא על בני אדם, בלי הבדל עם".

ד"ר הרצל, ברצותו לבוא במגע ישיר עם ההמון והיהודים הפשוטים, נסע לוורקי דרך שניפישוק, פרבר של וילנה, ונפגש שם עם נפח יהודי, שכופף מטיל ברזל על הסדן. הוא ביקר בנגריה ובבית-מלאכה לסריגת גרביים, שם ראה 6 נערות ליד מכונות סריגה; נכנס לחנויות קטנות לצרכי נייר, מכשירי כתיבה, צעצועים, גלנטריה ועוד. התעניין בחייהם הפרטיים, ראה אותם בדלותם ובסבלם. 

הרצל מדבר אל הנוער שמעבר לגדר 

המורשה י. ל. גולדברג הודיע באופן סודי לוועד הסתדרות הנוער הציוני-לאומי-דמוקרטי "התחייה" על ביקורו של הרצל בוורקי והזמין לשלוח את באי-כוחו למסיבה זו. שני חברי הועד, זאב ליבוביץ וש. פ. פרינמן, יצאו לוורקי דרך גשר זוורינץ מעל נהר ויליה ועברו על יד הבלשים, שכיוונו את הדרך לאורחים. בבואם למעון הקיץ של בן-יעקב בוורקי הוצג ע"י י. ל. גולדדרג לפני המנהיג כחברי ועד "התחייה" והד"ר הרצל שאל לפירוש המילה – "התחייה". אחרי קבלת הביאור עמד על ערכו הגדול של הנוער העברי – עתיד האומה – והוסיף: "בקרוב נהיה זקוקים לכם לעבודה ממשית".

הח' ש. פרינמן הרים כוס-ברכה לכבוד מנהיג העם וחוזה "מדינת היהודים" בשם הנוער הציוני "התחייה". 2 באי-כח "התחייה" הנ"ל סירבו לגשת לשולחן הסעודה והצטרפו לקבוצת הצעירים שבחוץ, באומרם: באנו רק להזין את עינינו ולא לשם "כיבוד". החבר ישראל זס, מפועלי ציון-ימין, לא יכול היה להבליג על רגשותיו וקרא: "יחי המלך!" הקהל הריע לעומתו בשירה עליזה"

            הויבט דעם בעכער, ברידער, העכער

            טרינקט דעם גוטן "כרמל" וויין"

            (הרימו הגביע מעלה-מעלה – שתו יין "כרמל" משובח).

  העיניים הבולשות של שוטרי הצאר חדרו לפני החצר, אולם לאחר שמעם את השיר הלכו והתרחקו שוב. הסופר י. א. טריווש נאם בעברית לכבוד הרצל והמשתתפים שרו:

            "חושו, אחים, חושו, נרימה פעמינו,

             טוסו, אחים, טוסו, לארץ הורתנו".

  בן-יעקב, המארח יפה התואר, הודה בגרמנית על הכבוד הרב והזכות הגדולה שנפלה בגורלו, שהשמחה במעונו.

ד"ר הרצל קם ופנה לצעירים שמעבר לגדר: "אני מרים את כוסי לחיי אלה העומדים מעבר לגדר. אני מאחל לכולכם שנזכה שהעם היהודי לא יהיו בו עוד גדרות ומעמדות". אח"כ הוסיף ודיבר על היעוד הגדול של עמנו, הביע אמון בכוחות-העם המצויים וטמונים בחובו והטיף לעבודה מזורזת. הוא פנה במיוחד אל הנוער להתלכד מסביב לדגל בעל שבעת הכוכבים ורמז על החדשות, שתימסרנה בקונגרס הציוני הבא. הוא תבע להתקומם ולהשתחרר מעול הגלות ולשאוף בעוז להגשמת הציונות – מדינת היהודים.

מפני חשש ללכת ברגל, נוכח העיניים הבוחנות של הבולשת, מסעו הצעירים בסירת מוטור על נהר ויליה חזרה העירה. 
 

  ידו נשארה תלויה באוויר 

שלט זכרון להנצחת ביקור הרצל בווילנהעם יציאתו את העיר וילנה מילא ועד "התחייה" את ידי שני חברי הועד: אהרן וירשופ (איוב) ודוד מרון להיפרד מהאורח הגדול ולאחל לו "צאתך לשלום". הרחובות זאוואלנה, שופן וסדובי היו מלאים המון-עם, שלא הספיקו במשך היום לחזות בנועם פני המנהיג הדגול. גונדה של ז'נדרמים ופלוגת משטרה רכובים על סוסים ובידיהם חרבות שלופות ומגלבים חסמו את הדרך לתחנת הרכבת. כותב השורות האלה ומרון ירדו מהמדרכה והתקרבו לכרכרה הפתוחה שבה נסע הד"ר הרצל ורגלינו דרכו על אדן המרכבה. החבר מרון, הגבוה, הספיק ללחוץ את יד הרצל ולברכו בשם "התחייה" ב"דרך צלחה". אחריו הושיט ד"ר הרצל את ידו אלי, אולם באותו רגע קבלתי מכת מגלב על ראשי ומעוצמת המכה ושטף הדם צנחתי ארצה והתגלגלתי עד לתעלת הביוב ברחוב סדובי. ידו של הרצל המושטת אלי נשארה תלויה באוויר עד תחנת הרכבת.

בדרכו ברכבת ראה הרצל בעיניו את  המוני אחיו היהודים ואת צרותיהם בתחום המושב. לבו כאב ודאב על הנוער העברי שספג מכות ופצעים על ידי חיות טורפות, שהיכו בחרבות ובמגלבים על ימין ועל שמאל ולא נתנו להתקרב לכרכרתו כדי לחלוק כבוד למנהיג העם החביב. 
 

 

 

 

 


Go Back  Print  Send Page
 e-mail vilna.il@gmail.com בית וילנה, שד' יהודית, 30  ת.ד. 65220,  תל אביב 67016, טלפון 5616706 03
האתר נבנה ע"י צבי שורצמן relationet@gmail.com
לייבסיטי - בניית אתרים