איגוד יוצאי וילנה והסביבה בישראל
פארבאנד פון ווילנער און אומגעגנט אין ישראל
THE ASSOCIATION OF JEWS FROM
VILNA AND VICINITY IN ISRAEL

 
עברית  |  English  |  

דף הבית >> מקומות >> עיירות מחוז וילנה >> רשימת עיירות >> דוקשטי
דוקשטי Dukszty
שוכנת על אגם דוקשטי, 115 ק"מ צפונית לווילנה.
העיירה הייתה קניינם של אצילים פולנים עד אמצע המאה ה-19 ואז הפקיעו שלטונות רוסיה את אדמותיה ומכרו אותן לאיכרים. בשנת 1863 היא חוברה למסילת הברזל פטרסבורג – וילנה – ורשה והוקמה בה תחנת רכבת ומאז התפתחה והפכה למרכז מסחרי אזורי. במלחמת העולם הראשונה הייתה תחת כיבוש גרמני (1915- 1918), בשנת 1922 סופחה לפולין העצמאית ועברה תהפוכות מדיניות וצבאיות. במלחמת העולם השנייה הייתה זמן קצר תחת השלטון הסובייטי ולמשך כשנה בשליטה ליטאית, וביוני 1940 עברה שוב לשלטון הסובייטי. כעבור שנה נכבשה בידי הנאצים ושוחררה בקיץ 1944 בידי הצבא האדום.
בסוף המאה ה-19 הגיע מספר היהודים בעיירה ל-600 נפש (שני שלישים מהתושבים). עד מלחמת העולם הראשונה לא ידעו היהודים מחסור. הם עסקו במסחר בעץ, הקימו מנסרות ומפעלים לייצור נייר, סחרו בפשתן, הקימו מנפטות ובנו מחסנים גדולים לאחסון סחורתם. מאחר ואזור זה היה צומת מסחרי שוקק, הוקמו ע"י היהודים חנויות, אכסניות ובתי אוכל. נוסף לזה הם חכרו זכויות דייג באגם והיו גם סוחרי דגים. בעיירה בנו בית כנסת ובית מדרש. הילדים למדו ב"חדר". לפני המלחמה נפתח גם "חדר מתוקן" בו למדו בעברית גם מקצועות כמו חשבון וטבע. ילדים הגיעו גם לבתי ספר תיכוניים בערים הגדולות והיו גם כאלה שהגיעו לאוניברסיטאות. בשנת 1902 נוסדה אגודה ציונית וגם תא של הבונד והם הקימו ביחד ספרייה משותפת, שהיו בה גם כתבי עת ועיתונים ביידיש ובעברית!
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גויסו צעירים יהודיים לצבא הצאר. רוב היהודים ברחו מהעיירה כשהגיעה החזית קרוב לדוקשטי. בתים רבים נהרסו בהפגזות ורכוש יהודי נבזז ע"י התושבים. היהודים שנשארו נותרו חסרי כל, גויסו לעבודות כפייה וסבלו מצוקה ורעב. בתום המלחמה חזרו חלק מהיהודים לעיירה ואיתם באו גם פליטים ממקומות אחרים שהתיישבו במקום. הם ניסו להחזיר את המצב לקדמותו -   למסחר בעצים, פשתן, תבואה וכדומה. הם גם הקימו טחנת קמח שאף סיפקה חשמל ופיתחו מסחר בפירות ובקר. למרות כל זה רבים נותרו ללא פרנסה; אחת הסיבות העיקריות לכך היא ניתוק כפרים רבים מהסביבה, שנזקקו לשירותיהם של בעלי המלאכה היהודים, מפולין והכללתם בליטא. המשבר הכלכלי שפרץ בשנת 1929 הביא לכך שמחצית היהודים הפכו לעניים. עם זאת חיי הקהילה היו תוססים: הוקם ועד חדש, פעלו מפלגות ציוניות כגון "מזרחי", תנועות נוער "החלוץ", "החלוץ הצעיר" ובית"ר. נפתח בי"ס עממי יידישאי ובשנת 1926 נפתח בית ספר עברי שבהמשך צורף לרשת "תרבות", עם ספרייה בעברית.
 
 
מלחמת העולם השנייה:
בשנה הראשונה, פרט לתקופה קצרה, נכללה דוקשטי בליטא. מאמצע שנת 1940 הייתה תחת שלטון סובייטי, עד הכיבוש הגרמני ב-22.06.1941. עם כניסת הגרמנים לעיירה פשטו הליטאים על בתי היהודים וחנויותיהם ולקחו מכל הבא ליד. הגרמנים הקימו מועצת עיירה חדשה שחבריה היו ליטאים. צעירים יהודים הואשמו בפעילות קומוניסטית והוצאו להורג. באוגוסט 1941 הועברו היהודים לשני גטאות: אחד בחצי אי באגם דז'יסנה והשני בבית המרחץ ובכמה בתים סמוכים לו. בגטו הוטלו על היהודים גזרות חדשות כמו איסור במגע עם לא יהודים, עבודת כפייה - בעיקר בסלילת מסילת ברזל באזור איגנלינו. בהמשך חודש אוגוסט הועברו היהודים לאחוזת אנטונובה (במבואות העיירה) ושם הם "גרו" מספר שבועות תחת כיפת השמיים, כששוטרים ליטאים שומרים עליהם. מספר בעלי מלאכה נשארו בעיירה ועבדו עבור הגרמנים. ביום 21.09.41 רוכזו היהודים באמתלה שעומדים להעבירם למקום חדש עם תנאים נוחים. תוך כדי המסע למקום החדש נולד תינוק שנורה למוות על ידי שוטר ליטאי; צעיר יהודי שניסה לחנוק את השוטר נורה גם הוא. היהודים הובאו ליער דגוצ'יאני ושם הופרדו הילדים והקשישים מהשאר. אמהות שלא רצו להיפרד מילדיהן נורו במקום. למחרת הם נצטוו להתפשט וליד בורות פתוחים נורו ע"י הליטאים ואנשי ה-ס"ס. בעלי המלאכה שנשארו בעיירה נורו גם הם במועד מאוחר יותר. כ-150 יהודים מעיירות הסביבה, שעבדו במנסרה ליד דוקשטי בתנאים של מחנה עבודה, שולחו במרץ 1943ליער פונאר ושם נרצחו.

Go Back  Print  Send Page
 e-mail vilna.il@gmail.com בית וילנה, שד' יהודית, 30  ת.ד. 65220,  תל אביב 67016, טלפון 5616706 03
האתר נבנה ע"י צבי שורצמן relationet@gmail.com
לייבסיטי - בניית אתרים