יצחק ויטנברג

איציק ויטנברג (לאון) (Yitzhak Wittenberg) 1943-1907 המפקד הראשון של 'ארגון הפרטיזניים המאוחד' (פ.פ.או.) בווילנה. 

ויטנברג היה בן למשפחת פועלים, חייט במקצועו ומצעירותו חבר המפלגה הקומוניסטית. בתקופת השלטון הסובייטי הקצר בליטא (יוני 1940 – יוני 1941 ) התבלט ויטנברג כעסקן קומוניסטי.

בתקופת הכיבוש הגרמני ובגטו וילנה היה ויטנברג מנהיג המחתרת הקומוניסטית. הוא היה מיוזמי הקמתו של פ.פ.או., ונכונותו כקומוניסט לפעול בארגון משותף עם ציונים, ובתוכם ציונים, רביזיוניסטים, מלמדת על אישיותו ועל קשריו האיתנים עם החברה היהודית. בינואר 1942 עם הקמת פ.פ.או. נבחר ויטנברג למפקד הארגון, וזאת בשל אישיותו, הוותק שהיה לו בפעילות מחתרתית וקשריו עם גורמים קומוניסטים מחוץ לגטו. במהרה כבש לו  מעמד סמכותי בכול חלקי הארגון. נראה שאחד מפעילי הקומוניסטים בוילנה מחוץ לגטו מסר את שמו של ויטנברג בעת מעצרו ביולי 1943, אף שכנראה לא נודע לגרמנים על פ.פ.או. ועל תפקידו של ויטנברג בארגון.

היודנרט נדרש להסגיר את ויטנברג, ויושב-ראש היודנרט, יעקב גנס, התייצב בעימות חריף עם הארגון. ויטנברג נאסר בידי המשטרה הליטאית, שוחרר בידי חברי פ.פ.או. החמושים והסתתר בגטו. התקרית איימה להתפתח למאבק כוחות גלוי. גנס פנה לתושבי הגטו וטען כי הארגון הלוחם מסכן את חיי כל היהודים, ורבים פנו נגד הארגון ומפקדיו. בלחץ ההמונים ובתחושה כי אין זה הזמן המתאים לפתוח בהתקוממות כללית, נאלצה המפקדה להחליט על הצעד הקשה של מסירת המפקד לידי היודנרט. ויטנברג קיבל עליו את הדין לאחר שגם מוסדות המפלגה הקומוניסטית במחתרת הגטו צידדו בה. 'יום ויטנברג' בגטו וילנה ב 16- ביולי 1943 שהשלכותיו על קורות הארגון היו מרחיקות לכת, נסתיים בכך שוויטנברג הסגיר עצמו לידי המשטרה היהודית. נראה שוויטנברג התאבד בכלאו ברעל.

מקור: יד ושם