ישראל שבח
ברח מגטו וילנה (Vilnius), בקיץ של שנת 1942, לגטו בלידה (Lida). במרץ 1943 ברח ליערות והצטרף ללחימה הפרטיזנית. השתתף בקרבות שניהל גדודו ובהנחת מטעני-חבלה על מסילות הרכבות. הומלץ לקבלת אות "מלחמת המולדת" דרגה ב`. עמד בעמדת שמירה לילית לבד וכשהאיר הבוקר אמורים היו חבריו לאסוף אותו בדרכם ולשוב עימו לבסיס. בינתיים נשכב לישון. קצין מטה שמצא אותו ישן עצרו, הוא הובא למשפט ונגזר עליו פסק דין מוות וישראל הוצא להורג. חבריו סברו שאלמלא היה יהודי לא היו מחמירים בעונשו.
לא ידוע שר
חבר במחתרת האנטינאצית. ניסה להמלט ממחנה העבודה ה.ק.פ. (.H.K.P) בווילנה (Vilnius) ימים ספורים לפני נסיגת הגרמנים, נתפס ונרצח.
לא ידוע שילוביצקי (סילוביצקי)
היה כלוא בגטו בווילנה (Vilnius) ואחרי שהגטו חוסל הועבר למחנה העבודה בווילנה ה.ק.פ. חבר במחתרת המקומית, השתתף בחפירת מנהרת ההימלטות, אך לא הצליח לברוח. נפל בקרב עם הגרמנים שגילו את המנהרה ותקפו את שילוביצקי וחבריו.
לא ידוע טאטארסקי
אחרי חיסול הגטו בווילנה (Vilnius) הועבר למחנה העבודה בווילנה ה.ק.פ. חבר במחתרת המקומית, השתתף בהכנות לבריחה דרך המנהרה שנחפרה. לא הצליח לברוח, נלכד בתוך המנהרה עם חברים על ידי הגרמנים ונפל בקרב עימם.
לא ידוע גורביץ`
חבר המחתרת הלוחמת בגטו וילנה (Vilnius) נפל בקרב בהתקפת הגרמנים על עמדת הלוחמים ברחוב סטראשון 12 בגטו וילנה.
לא ידוע גולדשטיין
היה חבר המחתרת האנטינאצית בגטו וילנה (Vilnius) ועסק בהברחת נשק לגטו. באחת הפעמים שהביא נשק עוכב על יד שער הכניסה לגטו אך הצליח לחמוק לתוך הגטו אודות לחברו יעקב ראף שגרם למהומה כדי להפנות את תשומת לב השומרים אליו ולא לגולדשטיין.
לא ידוע ינינסקי
חבר המחתרת האנטינאצית בגטו וילנה (Vilnius). יצא ליער והצטרף ללחימה הפרטיזנית נגד הגרמנים ונטל חלק בקרבות רבים. נרצח אחרי השחרור על ידי אנשי כנופייה של ליטאים לאומנים.
שמואל וילקומירסקי
חניך בית"ר. בזמן הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה (Vilnius). חבר במחתרת האנטינאצית, בהמשך יצא ליער ונלחם נגד הגרמנים. נפל בקרב.
לא ידוע וולק
היה כלוא במחנה ה.ק.פ. בווילנה (Vilnius). חבר בקבוצה מאורגנת של המחתרת. וולק יחד עם חברים מקבוצתו ירדו למנהרה שדרכה היו אמורים לצאת אל מחוץ למחנה, אולם הגרמנים חסמו את היציאה וידו לתוך המנהרה רימונים. וולק נפגע מרסיסי רימון ומת.
שלום ברסלין
פרטיזן לוחם. נפל בקרב.
בן-ציון כץ פבלובסקי
פרטיזן לוחם, השתתף בקרבות רבים נגד הגרמנים. ביולי 1944 השתתף בפעולת טיהור השטח מחיילים גרמנים שנותרו באזור ששוחרר זה עתה על ידי הצבא האדום. נפגע מכדורי האוייב ומת.
מנדל מיקלישנסקי
נמלט מגטו וילנה (Vilnius) ליערות והצטרף ללחימה הפרטיזנים נגד הגרמנים. השתתף בקרבות ובפעולות חבלה - ניתוק קווי טלפון, הצתת גשרים ומתקנים צבאיים שונים. בשובו עם קבוצתו מפעולה נקלע למארב גרמני ובחילופי האש בין הצדדים נפגע מנדל ושניים מחבריו מירי הכוחות האוייב ונפלו חלל.
חיים (יעקב) שלאקמן (שלאגמן)
נמלט ממחנה העבודה "קייליס" בוילנה (Vilnius) ליערות והצטרף ללחימה הפרטיזנית. השתתף בקרבות רבים וצויין לשבח על לחימתו. יצא בתוך קבוצת לוחמים לפעולה משקית, בדרכם בחזרה שיירת עגלות המזון שהובילו הפרטיזנים הותקפה במפתיע על ידי הגרמנים. בקרב שהתפתח נהרגו שניים מחבריו של שלאקמן והוא נפצע קשה. הגרמנים לקחו אותו פצוע ועינו אותו עד מוות.
יחיאל ורשבצ`יק
בעת הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה (Vilnius). שם היה חבר במחתרת האנטינאצית. בהמשך יצא ליערות רודניקי והצטרף לפרטיזנים. נטל חלק בלחימה נגד הגרמנים והשתתף במיקוש רכבות האוייב.
אברשה רסל (שברינסקי)
בימי הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה (Vilnius). חבר במחתרת פ.פ.או. בגטו. יצא ליערות והצטרף לפרטיזנים. שם מונה למפקד גדוד.
שרה פירר
בימי הכיבוש הגרמני הייתה כלואה בגטו וילנה (Vilnius). חברת המחתרת בגטו. יצאה ליערות והצטרפה לפרטיזנים.
אנטולי, נפתלי קרקובסקי טולקה
מתייחס למשפחה של "המגיד מוילנה". לפני פרוץ המלחמה עם הגרמנים למד בגימנסיה "תושיה" לאחר הכיבוש הגרמני נכלא עם משפחתו בגיטו. בגיטו הצטרף למחתרת של הפ.פ.או ובהמשך יצא ליער והצטרף לפרטיזנים. אחרי המלחמה למד והוסמך לרופא. עלה ארצה בשנת 1955. עבד במקצועו בבתי חולים בארץ ובחו"ל וכפרופסור באוניברסיטת תל אביב.
משה בורשטיין
כשהגרמנים כבשו את וילנה (VILNIUS) נכלא בגיטו המקומי. במרץ 1942 ברח, יחד עם, אחותו סוניה, ליערות נאצ`א (NACHE). משם עבר ליערות נארוץ` (NAROTSH). השתתף בהרבה קרבות ובפעולות חבלה. בהתקפת יחידתו על חיל המצב הגרמני בכפר סורוק - טטרוב (SOROK - TATAROV) נפגע אנושות ומת מפצעיו.
ישראל בזאשר
בגיטו וילנה (VILNIUS) היה חבר במחתרת האפ.פ.או. בהמשך יצא ליערות רודניקי והצטרף לפרטיזנים. נשלח על ידי מטה החטיבה, בקבוצה, ליערות נארוץ` להביא משם נשק. בהיות הקבוצה בדרך חזרה לבסיס ביערות רודניקי, נתקלה במארב של "פולנים לבנים" ובקרב שהתפתח בין הצדדים, ישראל נפגע מכדורי האויב ונהרג. עד למותו היה שבעה חודשים פרטיזן לוחם והשתתף בפעולות חבלה ומיקוש רכבות האוייב.
דניאל לובוצקי דנקה
בזמן הכיבוש הגרמני נכלא בגיטו וילנה (VILNIUS) והיה חבר במחתרת האפ.פ.או. ביום ההתגוננות בגטו נתפס על ידי הגרמנים נחקר בעינויים במשך 10 ימים אך הצליח לבסוף לברוח מידי הגרמנים והצטרף לפרטיזנים ביערות רודניקי. השתתף בקרבות שניהל גדודו נגד הגרמנים ומשתפי הפעולה עימם, נפל בקרב.
יעקב פרנר ינקל
בוגר תיכון אידישאי בוילנה (Vilnius) ולאחר מכן למד בטכניון היהודי שבוילנה במגמת חשמל. בספטמבר 1939 לחם כחייל פולני נגד הגרמנים. עם הכיבוש הגרמני ביוני 1941 נכלא בגיטו המקומי והיה חבר בארגון המחתרתי של פ.פ.או. במסגרת זו יצא דרך צינור הביוב אל מחוץ לגיטו ליערות רודניקי, שם הצטרף לגדוד הפרטיזני "לנצחון" ולחם בשורותיו עד לשחרור האיזור ביוני 1944. עלה ארצה.
טייבל וינישסקי טאניה
הגיעה מיערות נארוץ` ליערות רודניקי ונקלטה בגדוד הפרטיזני "מוות לכובשים". היתה לוחמת והשתתפה בקרבות רבים נגד הגרמנים. טאניה הוכיחה את גבורתה בעת ההתקפה על חיל המצב הגרמני בוויצ`ורישקי (Vicoriskis). היא היתה במחלקת החסימה שנזנחה על ידי המפקד שלה והגרמנים שבאו לעזרת חיל המצב כיתרו את יחידתה של טאניה. בקרב עם הגרמנים נהרגו 16 פרטיזנים, כולם יהודים. טאניה בעצמה נפצעה קשה והגרמנים רצו לקחת אותה בשבי בעודה בחיים, אבל כשהם התקרבו אליה טאניה שיחררה את ניצרת הרימון שבידה ופוצצה את עצמה יחד עם הגרמנים.
שפרינצה שוורץ
בימי הכיבוש הגרמני נכלאה בגטו וילנה (Vilnius). חברת מחתרת פ.פ.או. בגטו. יצאה ליערות ולחמה בשורות יחידת פרטיזנים יהודית. עם פירוקה של היחידה נמנתה עם הלוחמות שלא צורפו לאוגדת "מרקוב" בשל סכנת מצור גרמני. כאשר יחד עם שתי לוחמות נוספות ניסתה ללכת בעקבות הפרטיזנים מגדוד "מרקוב", נורתה עליה אש. לא ידוע מה עלה בגורלה.
יהודה (ד"ר) ברזק
רופא ומנהל בית חולים במיר.
שירת באוטריאד "סריוז'ה", השתתף בפעולות קרביות ושימש כרופא.
נרצח מידי מרצחים מקומיים.
אברהם ארונסון אברשה
עם פלישת הגרמנים לוילנה, הועבר אברהם לגטו, יחד עם אמו ואחותו.
בגטו, הצטרף לקבוצתו של הילל זיידל, מפקד קבוצה מחתרתית. לקראת הבריחה מהגטו ליערות, למד אברהם להפעיל נשק. לפני חיסול הגטו הצליח, יחד עם קבוצתו, לברוח דרך מנהרות הביוב. הקבוצה נתפסה ע"י הנאצים ואברהם נשלח למחנה הריכוז אסטוניה-קלוגה, שם הועסק בעבודת פרך.
כשהנאצים ביצעו אקציה במחנה וחיסלו את כל היהודים, הסתתר אברהם על אחד הגגות, שם שהה שלושה ימים, עד שהרוסים הגיעו ושחררו את המחנה. אברהם חזר לוילנה והתארגן עם קבוצת יהודים שעזבו לפולין, משם לרומניה ולאחר מכן לאיטליה.
לאחר המלחמה עלה ארצה והקים משפחה לתפארת.
דב זלצברג
רצח בזמן הכיבוש הגרמני.
מרים רפאל
נפלה בקרב עם כנופיית "פולנים לבנים"
חיים שלקמן
נפל חי בידי "פולנים לבנים". הם עינוהו, חתכו בשרו בסכינים עד ליציאת נשמתו.
מונק רדזייביץ
נפל חי בידי "פולנים לבנים" תוך פעולת סיור בכפר פאפישקי. עונה עד מוות.
קוניוכובסקי
נפל בשעת כריתת עמודי-טלפון בקו וילנה-לידה
משה אפשטיין
משה פעל באיטריאד "בורבה", בריגדה של יורגיס-ליטא.
נשפט ונדון למוות.
משה בורנשטיין
משה ברח לכפר וייאסה-ואקי, כ-12 ק"מ מוילנה, שם ריכז נשק. במרץ 1943 יצא עם קבוצה היערה, לאוטריאד "צ'אפאייב", פושצ'ה נאצ'ה ורודניקי.
נפצע קשה ומת מפצעיו בזמן התקפה על חיל-המצב הגרמני, בכפר סורוק-טאטארוב.
אליעזר קלוג
מנוסה בעבודת המחתרת מימי הצאר הרוסי. עבר לוארשה. עם הכיבוש הנאצי נשאר בוארשה והיה אחד האישים המרכזיים של תנועת המחתרת בגטו. היה גם קשור עם המחתרת הפולנית. נפל במקלט ברחוב גנשה 6
יענקל קפלן
מורה. ממפעילי המפלגה הקומוניסטית. אחרי מות איציק ויטנברג היה חבר מפקדת פ.פ.א בוילנה. יצא עם הקבוצה האחרונה של הלוחמים שיצאה בספטמבר 1943 והלכה היערה. נתפס בדרך ע"י גרמנים ונתלה. בן 30 היה במותו.
ישראל שבח
יצא מגטו וילנה אחרי השחיטה הראשונה בקיץ 1942 ועבר לגטו לידה. הגיע ליער במרץ 1943, ליחידה בלסקי. אח"כ היה ביחידה "אלכסנדר נייבסקי", בריגדה "ו]יירוד", איחוד פלאטון, יערות נאליבוקי. נורה לפי פסק דין של בית דין הבריגדה על אשר נרדם בשמירה.
יעקב שלגמן
היה עצור במחנה קייליס בוילנה. נפל פצוע קשה בידי האויב בקרב ליד האחוזה ראקליסק. מת בעינויים.
מוטקה גאבטיין
היה ביחידת "סמיירט אוקופאנטאם", פושצ'ה רודניצקה, בריגדה ליטאית.
גרשון קפלן
הגיע ליערות נארוץ'-קאזיאן ב1943. נשלח מהיער בתפקיד יוחד לוילנה ע"י מפקד הבריגדה הליטאית יורגיס. משליחות זו לא חזר.
דוד בראנט
בן למשפחה מסורתית ציונית לאומית, אביו היה סוחר-נעליים. בוגר בית ספר תיכון "תושיה"
עדות לוסקין. תיק פחח 16
לכסיקון הגבורה, חלק א', עמ' 98.
שמעון בראנד
בן למשפחה לאומית ידועה בעיר וילנה. למד בבית ספר יסודי ובגימנסיה העברית בעיר.
חורבן ומרד, חלק א', עמ'' 222, 380.
לכסיקון הגבורה, עמ' 99.
מרדכי אימבריק
בן לייב ורייזל.
כמו כל אחיו, הצטרף לשורות בית"ר בילדותו.
בימים הראשונים של הכיבוש הגרמני, הליטאים חטפו אותו ואת אחיו, אהרון.
ביבליוגרפיה:
חורבן ומרד, עמ' 376
אהרון אימבריק
בן לייב ורייזל.
בילדותו הצטרף לשורות התנועה הלאומית בית"ר. מילא את כל תפקידיו באחריות ובנאמנות. היה חסון בגופו ועשוי ללא חת. כל חייו חלם לעלות לארץ ולהצטרף לשורות הלוחמית, למען המולדת.
הליטאים חטפו אותו זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה.
ביבליוגרפיה:
חורבן ומרד, עמ' 375
יעקב-זיסל וולין
בן אייזיק. היה בחור נאה וחזק, ובעל לב זהב. ובנוסף לכל - היה בעל דימיון ושופע רעיונות. לאחר שפרצה המלחמה והגרמנים כבשו את וילנה, עבר יעקב עם משפחתו לגיטו. היה לאחד מראשי המבריחים של דברי מזון לאנשים הרעבים בגיטו, ודאג לחזק את רוחם. נתמנה לבריגאדיר ביחידת עבודה צבאית של הגסטאפו.
לקח אחריות על גניבה מצרכים והוצא להורג יחד עם עוד 30 בריגאדירים בפונאר.
בליביוגרפיה
העשור השלישי, עמ' 52-58-59-60.
נחום רודשבסקי
בן 24.
נשלח לכביש וילנה, לנתק את הקשר עם וילנה. התרסק ממוקש גרמני בזמן כריתת עמודי הטלפון.
אמה גורפינקל
בוגרת הגימנסיה העברית. סיימה קורסים לאחיות רחמניות. בקיץ 1943 ברחה עם בעלה הד"ר גורפינקל ליער, והם הצטרפו לפרטיזאנים - הוא כרופא והיא כאחות.
פירסומי מוזיאון הלוחמים והפרטיזאנים, כרך א', מס' 14, עמ' 12,13.
גליה פלר
ב-1942 הייתה בגטו וילנה. ביוני 1942 נמצאה אצל נוצריה כשברשותה דרכון פולני. אחרי זמן קצר ברחה ליער. ב-1943 הגיעה ליחידה פרטיזנית בסביבת מולצ'דאז'. באוקטובר 1943 באה לפלוגתו של הד"ר אטלס. עבדה כאחות והשתתפה גם בקרבות.
זאב לום
עם פרוץ המלחמה נשלח עם כל היהודים לגיטו והצליח לעבור בשלום את כל האקציות.
חמק מהגטו ליערות שבבסביבה והטצרף לשורות הפרטיזנים.
עלה ארצה בתחילת 1946, בעלייה בלתי לגאלית.
נפטר ב- 17 בינואר 1969 .
משה פוזדונסקי
עד המלחמה, משה חי בז'טל. עם הכיבוש ברח לכפר והסתתר אצל איכר. הוא השיג נשק והיה ראשון הפרטיזנים באזור. משה התקשר עם אלתר דברוצקי והצטרף לפלוגתו.
נפל יחד איתו מידי פורעים במאי 1942.
סאשה סטוקליצקי
סאשה הגיע ליחידת "ז'וקוב" ממחנה הריכוז בסברז'נה, בינואר 1943. במאי 1943 עבר ליחידה היהודית של סגל. הוא שירת ביחידת האספקה, שהיתה ברובה בלתי מזוינת.
במאי 1943 הוא נפצע קשה בהתנגשוץ עם שוטרים. הקבוצה הנסוגה לקחה אותו עמה, והעבירה אותולבית החולים המרכזי בלובאן ומשם במטוס למוסקבה, כדי שיעבור ניתוח.
הוא מת בזמן הניתוח בדצמבר 1943.
חיים שלאקמאן
נפל חי בידי "פולנים לבנים". הם עינוהו, חתכו בשרו בסכינים עד ליציאת נשמתו.
מקור הרשימה: ארגון הפרטיזנים
צרו איתנו קשר:
הפייסבוק שלנו
