אבא בלושר

אַבָּא בָּלוֹשֶׁר (1873, סוויר, פלך וילנה, האימפריה הרוסית – 1944, אושוויץ) היה אינטלקטואל, סופר, ספרן ופעיל ציוני.

קורות חיים

בלושר נולד בסוויר (רוס'; אז בפלך וילנה שבאימפריה הרוסית; כיום בבלארוס, 180 ק"מ צפון מערבית לעיר בירה מינסק וכ-20 ק"מ מגבול ליטא). הוא למד בישיבת סלבודקה ובישיבת וולוז'ין, בהּ גם הכיר את חיים נחמן ביאליק. את השכלתו הכללית רכש באופן אוטודידקטי. היה שותף ועורך בהוצאת "תושיה" של בן אביגדור, ולאחר מכן החזיק חנות למכירת ספרים וספרייה פרטית גדולה ב - Laisves Aleja 78 ששימשה את יהודי העיר קובנה, בעיקר את משכיליה. בשנת 1908 הקים ביחד עם ד"ר אבא לפין ודר. ד.מ שוורץ את ספריית מאפו בקובנה, המקום הפך למרכז לימודים ומועדון לתנועה הציונית ולפעולה תרבותית עברית. בין תפקידיו הנוספים היה מנהל משרד ההגירה של יק"א ונציגה של "חברת מפיצי ההשכלה" (היה מקרב להשכלה את בחורי הישיבות, שהיה קרוב להם בחינוכו וברוחו). בלושר כיהן בהנהלת בית היתומים היהודי ע"ש רבי יצחק אלחנן ספקטור שהוקם על ידי חברו ד"ר אבא לפין, כמו כן, שימש ציר בקונגרס הציוני ה-9 בהמבורג ב-1909.

בימי מלחמת העולם הראשונה הוגלה לחרקוב ועבד במרכז "יאקופו" (הוועד לעזרת הפליטים היהודים המגורשים מאזורי הספר). כן שימש מזכיר ועד הקהילה שם. לאחר המלחמה חזר לליטא ולעסקנות הציבורית והציונית. היה שליח של בית היתומים של קובנה בארצות הברית וממייסדי ההחברה ההיסטורית אתנוגרפית יהודית בליטא והיושב ראש האחרון שלהּ (1940-1939). היה ממנהלי ספריית מאפו בעיר. פרסם מאמרים, זיכרונות ותיאורים בעיתונות עברית ויידית. נמנה עם המשתתפים הקבועים ביומון היידי הציוני "די יידישע שטימע".

לאחר פלישת גרמניה הנאצית לליטא הסובייטית נכלא בגטו קובנה, שם הוטל עליו לנהל את פנקס הגטו. בשנת 1944 נשלח למחנה הריכוז דכאו, ובסתיו אותה שנה לאושוויץ, שם נספה.

מקור: ויקיפדיה