אטינגין
לפני המלחמה היה אלברט אטינגין, יהודי תושב וילנה, בקשרי עסקים עם בולסלאב ויוזפה בוראטינסקי (Boleslaw Boratynski and Jozefa Boratynska) ועזר להם להיחלץ מבעיה כלכלית קשה. לאחר שהגרמנים כבשו את וילנה נכלאו אטינגין, אשתו סוניה, בנם בן ה-16 מקס ובנם בן ה-13 הנרי בגטו וילנה. למרות ההסגר בו היו נתונים היהודים במהלך הכיבוש הביע בוראטינסקי עניין בגורלם של בני משפחת אטינגין. בשנת 1943, לפני חיסול הגטו, שלח בוראטינסקי שליח כדי להודיע לאלברט אטינגין שהוא ואשתו מוכנים להעניק מקלט לכל ארבעת בני המשפחה בביתם. למרות התנגדותם של הוריו למטלה כה מסוכנת, ארגן בוראטינסקי מקום מסתור לבני משפחת אטינגין, ראשית כל במרתף ולאחר מכן - במחבוא שחפר בעצמו בחצר ביתו. יוזפה ובולסלאב בוראטינסקי פעלו מתוך תחושה של הכרת תודה כלפי אלברט אטינגין, שחילץ אותם ממצוקה כלכלית. כל יום הביאו בני הזוג בוראטינסקי אוכל לבני משפחת אטינגין ופינו את השפכים ממקום המסתור - וזאת בלי לצפות לתמורה כלשהי. לאחר המלחמה היגרו בני משפחת אטינגין לארצות הברית ומשם שמרו על קשר הדוק עם בני משפחת בוראטינסקי ואף הזמינו אותם להישאר עמם.
ב-11 בפברואר 1992 הכיר יד ושם ביוזפה ובבולסלאב בוראטינסקי כחסידי אומות העולם.