אסתר ילין

אסתר ילין נולדה בקובנה, ליטא בשנת 1940, עשרה חודשים לפני תחילת כיבוש המדינה על ידי גרמניה הנאצית, לסופר היידי מאיר ילין ולפסנתרנית דבורה ילין.

דודה חיים ילין היה מנהיג ארגון ה- AKO, ארגון מחתרת אנטי-פשיסטי בגטו קובנה. שני הוריה של אסתר ילין היו גם הם חברים ולוחמים בארגון זה.

ה- AKO ניסה, בין היתר, להציל כ -1,400 ילדים יהודים שחיו במצוקה ובאיום מתמיד בגטו קובנה. אחד הילדים האלה היתה אסתר ילין.

במהלך החודשיים הראשונים לאחר הבריחה מהגטו, הוסתרה אסתר ילין בביתם של סופיה קיורליאוטה ובתה דנוטה.

ואסתר ילין וסופיה קיורליאוטה

לאחר תקופה זו עזרו משפחת צ'יורליוניס והבישוף מטולוניס להסתיר את אסתר ילין במנזר עד תום המלחמה. חיים ילין נלכד ונרצח בשנת 1944 כשהיה בן 31. שני הוריה של אסתר ילין, לעומת זאת, התמזל מזלם לשרוד ובסופו של דבר לגדל את בתם יחד. חינוך אמנותי בברית המועצות שלאחר המלחמה לא היה קל להשגה. במשך שלוש שנים לימדה אמה של אסתר, דבורה ילין, פסנתרנית בעצמה  את אסתר לימודי פסנתר קלאסי. אחרי שלוש השנים הראשונות הללו הוריה עברה אסתר ללמוד אצל יעקב גינזבורג, אחיו של הפסנתרן האגדי אז גריגורי גינזבורג. מהר מאוד התברר שהילדה הקטנה והרגישה הזו היא ילדת פלא אמיתית: בגיל 9 אסתר ילין ניגנה את הקונצרט הראשון שלה עם התזמורת הסימפונית של הרדיו בווילנה. בשנת 1956, כשהייתה בת 15, התגלתה אסתר ילין על ידי אנאידה סומבטיאן, אחד המורים הידועים ביותר לפסנתר בבית הספר המרכזי למוזיקה במוסקבה והיא עזבה את ליטא ללמוד שיעורי פסנתר במוסקבה. בשנת 1958, אסתר ילין הפכה לחלק מכיתת המאסטר האגדית של היינריך נויהאוס. היינריך נויהאוס היה אחד המורים החשובים לפסנתר במאה ה -20. לאחר 6 שנות לימוד, אסתר ילין קיבלה את תעודת הקונצרט שלה בזכות היינריך נויהאוס - ואחרי מותו בשנת 1964 - עם בנו סטניסלב נויהאוס. והיא התחילה לנגן כסולנית בפילהרמונית הליטאית. בניגוד לעמיתיה המפורסמים, אסתר ילין מעולם לא קיבלה את ההזדמנות להופיע בקונצרטים במדינות המערב. היא מעולם לא קיבלה אישור לנסוע לחו"ל. ההופעות וההקלטות נשלטו בקפדנות על ידי הרשויות הסובייטיות. ההיבט החיובי של מדיניות מגבילה זו היה שילין יכולה הייתה להתרכז אך ורק בפעילותה האמנותית. לא היה צורך לדאוג למימון, שיווק או ניהול הקריירה שלה. מספר הקונצרטים והמיקומים נקבעו, אורגנו וכל העבודות המינהליות בוצעו על ידי הרשויות. זה איפשר לה להתמסר לחלוטין להיבטים האמנותיים של עבודתה ולהפוך לכוכבת ידועה בליטא ואחר כך גם בפולין.

התרופפות הפוליטיקה הסובייטית בראשית שנות השבעים אפשרה לאסתר ילין להגר לישראל בשנת 1973; בדיוק בזמן שפרצה מלחמת יום הכיפורים. בישראל התיידדה עם מנחם מאיר, בנה של גולדה מאיר, ראש ממשלת ישראל דאז. מנחם מאיר היה צ'לן מוכשר ומנהל הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה בתל אביב. הוא היה יבדידות קרובה עם אסתר ילין עד מותו ב -2014. בישראל אסתר ילין קיימה קונצרטים רבים, מילאה את האולמות וזכתה לשבחים רבים בעיתונות הישראלית. לראשונה החלה גם ללמד פסנתרנים צעירים בקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה בתל אביב. כאשר אסתר ילין עברה סוף סוף לשווייץ בתחילת שנות השמונים, היא מצאה את עצמה בעולם בו לא די היה להיות פסנתרן יוצא דופן.  רבים מתלמידיה הפכו לפסנתרנים, מורים לפסנתר, מלחינים, פילוסופים ויזמים וכעת הם מפוזרים כמעט בכל רחבי העולם.

מתוך: אסתר ילין

קרא עוד: חייה ומותה של הפרימה-בלרינה אילנה ילין-פאנוב, רונה סגל, עיתון הארץ, 14/1/2010