אריה סגלסון

אלי סניור Ynet 19/9/2014:

סגלסון נולד בליטא בשנת 1923. בזמן השואה הוא היה בגטו קובנה ולאחר מכן במחנה הריכוז דכאו - אותו שרד. בשנת 1946 עלה לארץ ולאחר קום המדינה התגייס לצה"ל. במלחמת העצמאות נהרג אחיו אלחנן. בשנת 1957 סיים את לימודיו בפקולטה למשפט של אוניברסיטת תל-אביב. לאחר מכן הוא עבד במשך 14 שנה כעורך דין עצמאי.

בשנים 1973 עד 1981 כיהן כשופט בבית המשפט השלום בנתניה ולאחר מכן היה שופט בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. בספטמבר 1993 פרש לגמלאות.

השופט סגלסון, שזכה לשבחים רבים על דרך שיפוטו, נחשב למשפטן מבריק ולאיש משפט וספר. הרכב בראשותו גזר שבעה מאסרי עולם ועוד 40 שנה על מחמוד חלבי מעזה, שרצח שבעה בני-אדם באוקטובר 1989. בהכרעת הדין הוא כתב: "האם לא הגיע הזמן לגזור עליהם עונש מוות? אילו היה זה כוחי על-פי חוק הייתי גוזר על הנאשם, ללא כל היסוס וללא מחשבה שנייה, עונש מוות". שלוש שנים קודם לכן גזר הרכב בהשתתפותו מאסר עולם ועוד 20 שנה על רוצחו של נער. גם בגזר הדין הזה הוא העלה את השקפתו כי הנאשם ראוי לעונש מוות.

בשנת 1988, כשישב כדן יחיד, גזר את העונש החמור ביותר שהוטל עד אז על מיידי אבנים על כלי רכב אזרחיים בתחום ישראל. הוא שלח נער בן 16 מרפיח, שהורשע ביידוי אבן לעבר רכב נוסע ליד ראשון לציון, לשנה וחצי מאסר בפועל. הוא גם גזר עונש מאסר על ח"כ לשעבר יאיר לוי מש"ס.

סגלסון שרד את מחנה הריכוז יחד עם אביו ואחיו ועם יו"ר הכנסת לשעבר, דב שילנסקי. כשהתמנה לשופט השביע אותו שילנסקי  ש"אם יגיע אליך אדם שגנב לחם, שלא תשלח אותו לבית הסוהר ותזכור שכאשר שנינו היינו רעבים בדכאו - גם אנחנו הלכנו לגנוב".

חתנו, ראש העיר רמלה יואל לביא, ספד: "אריה הלך לעולמו מספר ימים בלבד אחרי שאיבדנו את רעייתו הנפלאה ברכה, יקירת העיר נתניה, בעוד המשפחה יושבת שבעה. אריה היה אגדה בחייו, איש אמיץ ששרד את המכונה הנאצית , אדם מלא בערכים, חמלה ואהבה לאנשים. כך נהג עם האנשים ששפט וכך עם נכדיו ובני משפחתו. הוא היה איש אהוב. יהי זכרו ברוך". נכדתו קרן לביא אמרה: "סבא היה אדם חם ואוהב . למרות מעמדו, תמיד התייחס לכולם בשיוויון. סבא היה אוהד מושבע של מכבי נתניה וגם בימים שבהם ישב על כס המשפט נהג לשבת עם אוהדי הקבוצה ולעודד אותה".