חפירות בבית הכנסת הגדול בווילנה

בית הכנסת הגדול והמפואר של וילנה, שנבנה במאה ה-17 בסגנון הרנסנס-בארוק, היה המבנה העתיק והמשמעותי ביותר של יהדות ליטא, עד שנחרב בתקופת השואה. החפירות במקום הניבו שוב תוצאות מדהימות.

תגליות מרגשות חדשות נחשפות בימים אלה בחפירות הארכיאולוגיות לגילוי שרידי בית הכנסת הגדול בווילנה, שנבנה במאה ה-17, והוחרב בידי הנאצים. כחלק מהעונה החמישית של החפירות, נחשפה לראשונה רצפת בית הכנסת הגדול, שהסתבר כי עוטרה בפרחים בצבעי אדום, שחור ולבן. כמו כן, התגלה חלק מעזרת הנשים ונמצאו מאגרי מים ענקיים ששימשו להזנת מים כשרים למקוואות הטהרה ששימשו את הקהילה.

בחפירה התגלה גם אחד מעמודי הענק שהיו חלק מהמראה האייקוני של במת התפילה בבית הכנסת, כשהוא ממוטט על צידו – עדות לעוצמת החורבן וההרס המכוון שעבר המקום לאחר 300 שנות פעילות רצופות. בחפירות שנערכות מטעם רשות העתיקות, אגודת הארכיאולוגיה הליטאית (Kultūros paveldo Išsaugojimo pajėgos), קרן הרצון הטוב והקהילה היהודית של ליטא, הסתבר גם כי קירות בית הכנסת היו מעוטרים. בחפירה התגלו שרידים של קטע קיר, שעליו עיטור בכחול ואדום.

בית הכנסת הגדול והמפואר של וילנה, שנבנה במאה ה-17 בסגנון הרנסנס-בארוק, היה המבנה העתיק והמשמעותי ביותר של יהדות ליטא, עד שנחרב בתקופת השואה. בימיו הטובים, בית הכנסת היה מוקף בקומפלקס של מקוואות ומוסדות קהילתיים שיצרו מרכז גדול של לימוד תורה וקהילה – זה היה הלב הפועם של התנועה היהודית הליטאית, אשר כלל 12 בתי כנסת ובתי מדרש, את בניין מועצת הקהילה, את בית הרב אליהו – הגאון מווילנה, דוכני בשר כשר, את ספריית "שְטרָאשוּן" המפורסמת ועוד.

המקום, הקדוש ליהודי ליטא, נבזז ונשרף על ידי הגרמנים הנאצים, ומאוחר יותר שרידיו נהרסו כליל על ידי השלטונות הסובייטיים, ובית הספר מודרני נבנה במקום.

בעונת העבודה בשנת 2015, הראו תוצאות סקר מכ"ם חודר קרקע שרידים משמעותיים של בית הכנסת מתחת לפני השטח – ומאז התקיימו חמש עונות חפירה במקום, החושפות את עברו העשיר של המתחם.

מנהלי החפירה, ד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן מרשות העתיקות ויוסטינאס ראקאס מאגודת הארכיאולוגיה הליטאית, אמרו: "השרידים המפוארים שאנחנו מגלים – בימת בית הכנסת שנחשפה בעונת החפירה הקודמת, כמו גם העיטורים הצבעוניים של הרצפה והקירות – מקימים לחיים רגעים בחיי תהילה תוססת שגוועו באחת. העושר והחיות שאנחנו פוגשים, לצד חורבן עמודי ענק מרשימים שקרסו במהלך הרס בית הכנסת על ידי הנאצים והרוסים, מספרים את סיפורה הטראגי של קהילה שחיה כאן במלוא עוצמתה, ואיננה עוד".

מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, הוסיף: "החפירה החשובה שמתנהלת בליטא בשנים האחרונות מקבלת משנה חשיבות השנה, לאחר 7 באוקטובר. למול האנטישמיות הגואה וניסיונות הסילוף וההכחשה, עומדת אמת אחת – בלתי ניתנת לכיסוי – פשוטה וטראגית, שמספרת על קהילה שלמה ומפוארת שנכחדה בשל שנאת יהודים. לעולם לא עוד".