לאה גולדברג בקובנה 2020

ציור ענק של לאה גולדברג מתנוסס במרכז העיר קובנה/ ynet 11/10/2020

85 שנה אחרי שעזבה את קובנה, ליטא, ועלתה לארץ, המשוררת והסופרת לאה גולדברג זוכה לכבוד מטעם העיר בה גדלה. בין היתר, נחנך ציור קיר ענק ברחוב בו התגוררה וכן התקיים ערב שירה בעברית וליטאית מקטעיה הנבחרים. צפו בקטע מתוכו.

בשנת 2020 תוכתר העיר קובנה שבליטא כ"בירת התרבות של אירופה". בינתיים, העיר החלה כבר באירועים שונים החוגגים את הסטטוס הנחשב, בהם הפנינג היסטורי שהתקיים בסוף השבוע האחרון ברחבי קובנה והציג שלושה ציורי קיר לזכר תושבים יהודים מפורסמים שחיו בעיר והשפיעו על המרקם התרבותי הייחודי שלה.

אחד מהם הוא ציור קיר ענק של הסופרת והמשוררת, לאה גולדברג, על בניין ברחוב קסטונאס שבמרכז העיר, בו התגוררה עם משפחתה עד עלייתה לארץ ב-1935. הציור, שגובהו 15 מטרים ורוחבו 10 מטרים ומציג את דמותה של גולדברג הצעירה לצד שירה "אורן" בעברית וליטאית, נעשה על ידי האמן הליטאי הצעיר, לינאס קאז'וליוניס.

במעמד חנוכת הציור, שנתמך על ידי שגרירות ישראל בליטא, הוקראו שירים בעברית וליטאית פרי עטה של גולדברג על ידי בלה שירין, ישראלית המתגוררת בקובנה.

שגריר ישראל בליטא, יוסי לוי, הקריא גם הוא משיריה של גולדברג, עליה אמר: "אילו המשוררת הגדולה לאה גולדברג, שכל חייה התגעגעה לעיר היפה הזאת, הייתה רואה את הפנים שלה מביטות אל הרחוב בו התגוררה כאישה צעירה - הייתה חשה שמחה גדולה".

מצעד החיים 2010 /כתבה לאה קסל

בשנות ילדותנו, במושבה רמתיים, חיינו בשכנות למשפחה שבאה מקובנה ליטא. כנראה שהעבר "הליטאי" חיבר בין משפחותינו והפכנו ליותר מקרובי משפחה. אם המשפחה, רחל שפירא לבית קרמן, הביאה את תרבות קובנה לרמתיים. סחבה אותנו, הילדים, להצגות. כמה משחקני התיאטרון המפורסמים של אז, כמו רודנסקי, קלצקין ועוד, היו ידידי אמת שלה. נסענו באוטובוסים בגשמים ובחמסינים לקונצרטים בתל אביב, שיעורי פסנתר היו חובה עבורינו.

 רחל שפירא  היתה חברה ובת כיתתה של לאה גולדברג בגימנסיון ע"ש שוובה בקובנה. גם אחרי ששתיהן עלו ארצה בסביבות 1935 הן נשארו בידידות.

אחרי שליטא  הפכה עצמאית בתחילת שנות ה-90, הזמין משרד התרבות הליטאי את שני בניה של רחל שפירא : פרופ' עמוס שפירא ואחיו מולי שפירא שהיה שנים רבות ממונה על התרבות בגלי צה"ל, לבוא ולבקר בקובנה. כשחזרו מהביקור סיפרו לנו חוויות והביעו כעס על כך שאין בקובנה כל איזכור או לוח זכרון ללאה גולדברג.

אחותי ציפורה פאר ז"ל לקחה את היוזמה לידיה ובעזרת  אסטה סקאיסגיריטה ליאושקיינה, שהיתה אז שגרירת ליטא בישראל, החלה לפעול אל מול עירית קובנה. אך עירית קובנה סירבה לאשר את תלית השלט מהסיבה שלאה גולדברג לא נולדה בקובנה. אסטה הציעה להיעזר בלובי כלשהו שיפעל אל מול העיריה. אחותי היתה חברה בקבוצת נשים שנקראו " סוראופטימיסטיות"  והיא מצאה שגם בקובנה ישנה קבוצת נשים סוראופטימיסטיות.  בעזרת פעילותה של קבוצה זו התקבל האישור לתליית השלט על קיר הגימנסיון בקובנה. אז הציעה השגרירה אסטה לקיים את אירוע הסרת הלוט מעל השלט בזמן שאיגוד יוצאי וילנה מקיים את מצעד החיים המסורתי שלו בליטא  וכך היה.

הצטרפנו, אחותי ואני, לקבוצת מצעד החיים. נסענו לקובנה לסידורים אחרונים לפני הטקס וביום 11/4/2010 הגיעה קבוצת מצעד החיים לגימנסיון, והצטרפו אליהם גם יהודים מקהילת קובנה ואפילו ראש העיר הגיע ברגע האחרון.

קבוצת  הנשים ה"סוראופטימיסטיות" בקובנה הביאו לטקס שתיל של אורן ושתלו אותו בזמן הטקס. את הרעיון לקחו משירה של לאה גולדברג, שיר המבטא את ריגשותיה של לאה גולדברג לחייה בין שתי המולדות.

"אתכם אני נשתלתי פעמיים

אתכם אני צמחתי , אורנים

ושרשי בשני נופים שונים"

בתום הטקס הצטרפנו לקבוצת מצעד החיים להמשך הסיור בווילנה.

לימים  נשאלה אחותי ע"י שגריר ליטא בישראל דאז, דריוס דה גוטיס, מה הביא אותה להשקיע כל כך הרבה מאמצים במשך למעלה משנה לענין השלט של לאה גולדברג. תשובתה היתה "עשיתי זאת לכבודה ולזכרה של רחל שפירא".