בלצ'ינאס
ערב מלחמת העולם השנייה התגוררו בקובנה הירש וחנה גיליס ובניהם פסח בן ה-17, ישראל בן ה-13 ויוסף בן ה-3. בימים הראשונים של הכיבוש הגרמני נרצח הירש. חנה ושלושת בניה נכלאו בגטו. לאחר אקציית הילדים שהתקיימה ב-27 – 28 במרץ 1944 בגטו קובנה, שיוסף שרד בנס, הוא הוברח מהגטו, מצא את עצמו בבית משפחת בלצ'ינס, איכרים מהכפר גרז'וריס, מחוז קודרנה. ליונאס וברבורה בלצ'ינס לא היו ילדים משלהם, והם קיבלו בחום את הילד היהודי. יונאס בלצ'ינס ביקש מהכומר המקומי לרשום את יוסף במרשם הילודה של הכנסייה, וכך הפך הילד היהודי לוויטאוטס בלצ'ינס.ג'ונאס וברבורה בלצ'ינס, עם העזרה של סטפנייה בורבאיטה (לימים בלצ'יניאטה) ופטרונילה בלצ'יניאטה, דאגו ליוסף כאילו היה בנם שלהם. לאחר תום המלחמה יוסף הוחזר לאמו שניצלה ממחנה הריכוז שטוטהוף. גם אחיו ישראל היה בחיים, אבל פסח נספה בדכאו. משפחת בלצ'ינס המשיכה לשמור על קשר עם בנם המאומץ ועזרה לו ולמשפחתו באוכל במהלך השנים הקשות שלאחר המלחמה. יוסף מקיים קשרים עם מציליו גם לאחר עלייתו ארצה ב-1972.