ברוך שוב

יש אנשים שהם אגדה בחייהם ואגדה במותם./שושנה רשף

כך אפשר לכנות את ברוך שוב ז"ל שנפטר בדצמבר 2020 בגיל תשעים ושש.

מה שהאיש הזה הספיק בחייו ראוי לציון, לדיון ולשיחה אודותיו. כך עבורינו מתנדבי "ידיד לחינוך" וכך לילדים שאנחנו בקשר איתם.

הסיפור המשפחתי המשותף בינינו נגדע עם פרוץ מלחמת העולם השניה כשהייתי תינוקת. היכרתי אותו אישית שנים רבות אחרי המלחמה בארץ, ומאז ניפגשנו במפגשים אישיים, משפחתיים ובאירועים הקשורים לעיסוקו בארץ.

עם מותו  כשמידע אודותיו וסיפור חייו הופיע ונכתב בכל אתר ובכל עיתון עלתה בי המחשבה.

מתנדבי 'ידיד לחינוך', שרבים מהם פיתחו קירבה וקשר עם הילדים מעבר ללמידה, מותר ואפילו רצוי לנו כידידים לא רק ללמד, אלא לשתף  בסיפורים מחיינו וגם משל אחרים. ילדים אוהבים לשמוע. דרך הסיפור אפשר לאתגר, לשמש דוגמה, וגם  ללמוד מן ועל העבר. אנחנו עוסקים בחינוך. תוצאות למידה ממקור ראשון גורם לחיבור רגשי והפנמה מסוג אחר. למידה דרך סיפור אישי היא תמיד יתרון על למידה מספר. כמובן שיש להתאים כל סיפור ואירוע לגיל הילדים, ולא פחות חשוב, בשל רגישותם של ילדים, לשים  לב  לשפה ולאופן בו הוא המידע מועבר.

ברוך שוב, מאחרוני הפרטיזנים ויו"ר ארגון הפרטיזנים, הלך היום (שבת) לעולמו והוא בן 96. שוב נולד בשנת 1924 בווילנה בירת ליטא, והיה מיוזמי הקמתה של המחתרת בגטו וילנה ביחד עם אבא קובנר במהלך מלחמת העולם השנייה.

ברוך לחם עם הפרטיזנים ביערות, מאוחר יותר הצטרף לצבא האדום והשתתף בפעולות קרביות כמו הורדת רכבות ממסילות, פיצוץ עמודי קשר וגשרים והתקפות על יחידות גרמניות. בשעה שכל משפחתו נרצחה על ידי הנאצים.

באחת העדויות שלו סיפר ברוך שוב: "ב-1944, כשהצבא האדום התקרב לעיר וילנה והגיע עד למבואותיה, קיבלנו (הפרטיזנים) פקודה לצאת מהיער ולהצטרף ליחידות שמתקיפות את הגרמנים בעיר".

באוקטובר 1945 עלה לארץ באוניית המעפילים "פטר 2". הוא שירת ב"הגנה", גויס לחטיבת גבעתי ובמלחמת העצמאות גויס לחיל האוויר, שם שימש טכנאי מטוסים. לאחר שנתיים הועבר עם טייסת התובלה לחברת "אל על". ברוך הצטרף לקורס מהנדסי טיס והתקדם מתפקידי פיקוח לדרגת מנהל מהנדסי הטיס של החברה, מהנדס טיס ראשי ומדריך. לאחר 33 שנים פרש מחברת "אל על".

שוב פעל שנים רבות להנחלת זיכרון השואה והגבורה. הוא שימש יושב ראש ארגון הפרטיזנים, לוחמי המחתרות ומורדי הגטאות בישראל. היה חבר בהנהלת יד ושם, בוועדת חסידי אומות העולם, בדירקטוריון ועידת התביעות ובמרכז הארגונים של ניצולי השואה - וכן מרצה בנושא אנטישמיות והכחשת השואה.

בחייו האישיים גידל שני טייסי קרב בחיל האוויר. "לא קל להקים משפחה מאפס, ללא מקצוע וללא לימודים. והיום הנקמה שלי והגאווה היא שני בנים שהיו טייסי קרב, טייסי פנטום. האחים שוב מוכרים בחיל האוויר היום הם קברניטים באל על". 

בשנת 2010 הדליק משואה בטקס הממלכתי בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד ושם.

...סיימתי לקרוא את הכתבה והתחלתי לחפש באינטרנט מה אני עוד לא יודעת על ברוך שוב. ניתקלתי ביו טיוב, ומשם העדות והתמונה, בה הנכד מגיע לשמוע מסבו ברוך, ולשאול אותו שאלות, את סיפור חייו (מומלץ).

וכך הגעתי לרעיון על אחת ההזדמנויות שלנו, מיני רבות, כידידי חינוך לשמש גם כמספרי סיפורים.