דוד לבקובסקי

דוד לבקובסקי (1906–1991) היה צייר ישראלי יליד מזרח אירופה. לאחר מלחמת העולם השנייה, עלה לישראל והתיישב בצפת. בציוריו הנציח את יהדות וילנה החרבה, ואף צייר את אנשי צפת ונופיה. יצירותיו מוצגות במשכן לאמנות יהודית ע"ש דוד לבקובסקי במוזיאון יד לבנים שברמת גן.

דוד לבקובסקי נולד בניאבל שברוסיה הלבנה וכשהיה בן שנתיים עברה משפחתו לווילנה. כילד וכנער הוא קיבל חינוך מסורתי ב"חדר" ובגימנסיה העברית ע"ש יוסף אפשטיין. הוא השתלם עד 1924 במכללה לצבעות ולציור דקורטיבי. כחבר באגודת "וילנה הצעירה" (יונג וילנע) במדור לסופרים ולציירים, הציג לראשונה בשנת 1922 בתערוכה של אמנים יהודים פולנים. כעבור עשור, בשנת 1932 הסתנן לרוסיה ועבד כאמן תפאורות ב"גוסעט", התיאטרון היהודי של שלמה מיכואלס במוסקבה. בשנת 1936, החל את לימודיו באקדמיה לאמנות בלנינגרד אבל לימודיו הופסקו ב-1937 משום שנחשד בפעילות אנטי-סובייטית. ב-1940, התגייס לצבא האדום וכעבור שנה נשלח למחנה ריכוז בסיביר, שם שהה חמש שנים במהלך מלחמת העולם השנייה. לאחר השחרור מהמחנה בשנת 1946 עבר להתגורר בכפר על יד וילנה ושם עבד כמזכיר המוזיאון היידי. כעבור שנתיים המוזיאון נסגר ולבקובסקי חזר להתפרנס מעבודות צבעות וציור שלטים. באותה תקופה החל להקדיש את עבודותיו להנצחת יהדות וילנה החרבה.

בשנת 1988 הוקם המשכן לאמנות יהודית על שם דוד לבקובסקי, בבית יד לבנים ברמת גן ובו מוצגות עשרות מיצירותיו. לאחר מותו, ללא ילדים, ביקש להוריש לעיריית צפת את ביתו ואת מרבית ציוריו כדי שיהפכו למוזיאון, אולם העירייה לא השכילה לקיים את צוואתו, פולשים נכנסו לדירתו ורבים מציוריו נהרסו.

לבקובסקי עלה ארצה ב-1958 ולאחר כשנתיים השתקע בקרית האמנים שבצפת עם רעייתו רבקה. עד מותו חי לבקובסקי בצריף צנוע ודל בצפת. רוב קרובי משפחתו נספו בשואה, והוא חש כי עליו להקדיש את שארית חייו להנצחת זכרם של החיים היהודיים שנמחקו באמצעות ציוריו. לבקובסקי השתתף בתערוכות שונות, והקדיש את פעולתו האמנותית לתיאור העיירה היהודית שנחרבה וגם לתיאור נופיה ואנשיה של צפת וישראל.

יש קשר מיוחד בין ציוריו של לבקובסקי לסיפוריו של שלום עליכם, תמונות רבות שלו מתארות דמויות ואירועים ספרותיים מתוך יצירת הסופר. בציוריו, ישנו ערבוב של וילנה היהודית עם העיירה הדמיונית כתריאליבקה של שלום עליכם. במסגרת חגיגות מאה שנה להולדת שלום עליכם, הוקדשה בבית החייל בת"א תערוכה של ציורי לבקובסקי שכותרתה: "תערוכת דוד לבקובסקי: שלום עליכם – עולמו, החורבן, התחיה". במבוא לקטלוג התערוכה מתאר דב סדן את יצירתו של לבקובסקי: "הצלת דיוקנה של קהילת ישראל כדרך שנקלטה בנפשו ובעינו של מי שגדל בה ומת בתוכה, וחי אותה כשהיא על תלה, וכשהיא על חורבותיה ובא להראותה, להיות מראיה כיד ושם כעיר ואם בישראל". בכתבה שנתפרסמה לאחר מותו סיפר עליו אחד מידידיו כי "לבקובסקי לא מכר אפילו ציור אחד מציוריו, למרות שהיה להם ביקוש רב. לאנשים ששאלו אותו על כך הוא השיב, כי הציורים שהוא מצייר שייכים לכלל, לעם היהודי, ולא יכול להיות שיהיו ברשותו של אדם אחד, כי הם שייכים לרבים ונעשו בעבור הרבים".

מקור: ויקיפדיה