שמרקה (שמריהו) קצ'רגינסקי

שמריהו (שמערקע) קצ'רגינסקי  (1908-1954)

סופר, משורר ופרטיזן. כבר בהיותו תלמיד פירסם שירים וסיפורים, ובסוף שנות ה-20 היה ממייסדי קבוצת סופרי היידיש המודרניסטים 'יונג-ווילנע' ומפעיליה. שיריו המהפכניים הפכו לשירי עם ברחבי פולין.
עם פלישת הגרמנים ביוני 1941 לא הצליח קצ'רגינסקי לברוח לפנים ברית-המועצות וכשנה נדד באיזור וילנה בהעמידו פני חרש-אילם. באביב 1942 הגיע לגטו וילנה, והשתתף באופן פעיל בחיי התרבות ובחינוך הנוער וכן בהכנות של 'ארגון הפרטיזנים המאוחד' (פ.פ.או) להתנגדות חמושה לנאצים. השירים שכתב בגטו קשורים לפעילויות הללו, וגם כמה מהם נשתמרו בפי העם בגטו ובימינו, כגון שיר הערש של פונאר 'שטילער, שטילער' והמנון הנוער 'יוגנט-הימען'. ק' ניהל את פעילות 'יוגנט קלוב' בגטו – מועדון נוער לומד שפעל במסגרת חוגים.

הגרמנים העסיקו את ק' במטה מבצע רוזנברג במיון אוצרות ספריית ייווא (מכון למדע יהודי), שהיתה מחוץ לגטו. הדבר איפשר לק' מגעים להשגת נשק ולהברחתו לגטו, וכן הצלת ספרים וכתבי-יד. ק' ועמו המשורר סוצקבר ואחרים, הצילו חלקים מארכיון גטו וילנה.

ב-12 בספטמבר 1943 יצא ק' בחשאי את גטו וילנה עם קבוצת חברי 'ארגון הפרטיזנים המאוחד' ועשרה חודשים, עד שחרור וילנה ב-13 ביולי 1944, היה פרטיזן ביערות נרוץ' .מפקד החטיבה מרקוב מינה את ק' ואת סוצקבר למחברים הרשמיים של תולדות תנועת הפרטיזנים באותו איזור.

תפקידם היה תיעוד בעל-פה – ריאיון ורישום פעילות הפרטיזנים. ק' וסוצקבר גבו גם עדויות מן היהודים הפזורים ביער ומן היהודים שבחטיבה, ורושמן של הפגישות הללו ונסיונו שלו מצאו ביטוי בשירי הפרטיזנים ובסיפורים שכתב, בעיקר ב-1943. הוא גם תירגם מרוסית ליידיש ועיבד שירים.

ב-1948 פירסם ק' אסופה גדולה של כ-250 שירים ביידיש שחוברו בגטאות ובמחנות, עם הערות קצרות על גורל מחבריהם ותווים לכ-100 מהם, והוסיף מבוא (ראה ביבליוגרפיה). האסופה הזאת היא הגדולה והחשובה באסופות הגטאות והמחנות עד היום. ב-1950 היגר לארגנטינה ושם נספה בתאונת מטוס.

בדצמבר 1945, חודשים ספורים לאחר סוף המלחמה, נסע קצ'רגינסקי למינכן שבגרמניה, והקליט שם בקולו, בפני הועדה ההיסטורית למעלה מ-100 שירים, שאסף במפעל התיעוד שלו במהלך השואה.

מתוך: יד ושם

לקריאה נוספת יד ושם