אהרן עינת

אהרן עינת נולד בווילנה. את תקופת השואה עבר בגטו ועם חיסולו-במחנה העבודה ה.ק.פ. הוא, אמו ואחיו ניצלו עם שחרור העיר על ידי הצבא האדום ביולי 1944. כעבור שנתיים עברה המשפחה ללודז', פולין. שם למד בבית ספר עברי וספג את ערכי הציונות. בשנת 1950 עלתה המשפחה ארצה. עינת התגייס לצה"ל, שירת בהנדסה קרבית 25 שנה והשתחרר בדרגת סגן אלוף. במהלך השירות רכש השכלה אקדמית. הוא נישא בשנת 1957 ונולדו לו שלושה בנים: חיים והתאומים תומר ועופר. אחרי השחרור מהצבא עבד 26 שנים במוזיאון בית התפוצות ובמקביל עסק בליווי קבוצות לחו"ל ובהדרכת משלחות נוער לפולין. בשנת 1984 התחתן עם אתי, אם לשלושה: שי, אורי וענת. שנים רבות היה חבר הנהלת איגוד יוצאי וילנה, ליווה קבוצות "מצעד החיים בפונאר" ותרם רבות להנחלת המורשת הליטוואקית לדורות ההמשך. בהשפעת הביקור הראשון בווילנה, לאחר כמעט 50 שנה מאז עזיבתה, התמסר למחקר על גטו וילנה ובמסגרת האוניברסיטה העברית בירושלים השלים בשנת 2006 את עבודת הדוקטורט "החיים הפנימיים בגטו וילנה".