הירש אושרוביץ

בזמן מלחמת העולם הראשונה גורשה משפחתו לדונבס, ובשנות ה-20 שבה לעיר הולדתו. ב-1928 סיים את לימודיו בגימנסיה יהודית, וב-1933 קיבל תואר במשפטים מטעם אוניברסיטת קובנה. עבד ביומון היידי הליטאי "די אידישע שטימע" ובעיתונים אחרים.

הוא החל לחבר שירה בגיל צעיר וחיבוריו החלו להתפרסם מ-1934. עד 1944 גר באלמטי, לאחר מכן עבר לווילנה. ב-1949 הוא נשפט וקיבל 10 שנים במחנות עבודה בגין פעילות אנטי-סובייטית. הוא שוחרר ב-1956 וחזר לווילנה. הוא היה חבר מערכת "סאָוועטיש היימלאנד".

ב-1971 עלה מברית המועצות לישראל, ובארץ המשיך לפרסם שירה. בשנת 1983, במלאת לו 75, זכה בפרס ראש הממשלה ליצירה ספרותית ביידיש.

• פונ קלעמ ארויס: (באלאדעס אונ פּאָעמעס), מוסקבה: דער עמעס, 1947. ('מן המיצר') (ציורים : מ' יא (יו))
• זונענגאנג: לידער און פּאָעמעס, מוסקבה: סאָוועטסקי פּיסאטעל, 1969.
• צווישן בליץ און דונער: לידער און פּאָעמעס, תל אביב: פארלאג י.ל. פרץ (קאָמיטעט פאר יִידישער קולטור אין ישראל: ביכער-סעריע שריַיבערס עולים פון סאָוועטן-פארבאנד), תשל"ג.
• אין דער וועלט פון עקדות: לידער און פּאָעמעס, תל אביב: המנורה, תשל"ה.
• געזאנג אין לאבירינט: לידער און פּאָעמעס, תל אביב: ישראל בוך, 1977.
• בלויע בומעראנגען: לידער און פּאָעמעס, תל אביב: ישראל-בוך, תשל"ט 1979.
• תנ"ך-פּאָעמעס, תל אביב: רשפים, 1979.
• ביים עץ-הדעת: לידער, תל אביב: ישראל-בוך הילפספאנד פאר יידיש-שאפונג, תשמ"א 1981.

מקור: ויקיפדיה

בוריס סנדלר מדבר על הירש אושרוביץ

שיר של הירש אשרוביץ' על הקיר בקובנה 2020