חיה רוזנטל

חייל'ה רוזנטל, בתם הצעירה של פרומה ונוחם רוזנטל, נולדה בווילנה בשנת 1924, הייתה אחת הזמרות הפופולריות ביותר בגטו וילנה. היא ביססה את כשרונותיה הדרמטיים והזמרים בגיל צעיר, ובגיל 16, כשליטא עדיין הייתה תחת כיבוש סובייטי, היא נבחרה לייצג את וילנה בפסטיבל השירים במוסקבה. התפתחותה המוזיקלית והתיאטרלית קיבלה תפנית בלתי צפויה עם פלישת הנאצים לווילנה ב -1941. אביה, איש רוח יהודי מכובד, היה אחד מיהודי וילנה הראשונים שנהרגו. זמן קצר לאחר מכן, היא ואמה ואחיה נאלצו להיכנס לגטו. בתיאטראות, בתי קפה ומועדונים בגטו עבדה רוזנטל כזמרת בהרכבי ג'אז, ומאוחר יותר ככוכבת בהפקות מוזיקליות רבות שכתב אחיה לייב רוזנטל. מחזות זמר אלה היו פופולריים בקרב האסירים בגטו, שרובם כבר איבדו משפחה וחברים. בתנאים קשים אלה, ההנאה מהשיר והריקוד, וההומור והאירוניה של תיאורים ציניים אלה של חיי הגטו וההיסטוריה היהודית היו לעתים קרובות הסחת דעת נחוצה. תפקידה הפופולרי ביותר של רוזנטל היה כנערה היתומה פשה, כוכבת המחזמר הקומי 'פאשה מראשה' שכתבו אחיה ליב והמלחין מישה וקסלר. תקופת השקט היחסי של הגטו, בו פרחו תיאטרון והפקות מוזיקליות בגטו, הייתה קצרת מועד. בסתיו 1943 חוסל הגטו. אחיה של חייל'ה נשלח לאסטוניה, שם נספה; אמה כבר הועברה למחנה מוות, והאחיות שנותרו גורשו לקייזרוואלד, שם הצליחו לשרוד, מורעבות וחולות, עד לשחרור במרץ 1945. חודשים ספורים לאחר שחרורה חזרה לבמה, וערכה קונצרטים עם 'תיאטרון מדינת היידיש' לאלפי הפליטים היהודים שנמצאו במחנות העקורים בגרמניה. בשנת 1951 עברו חייל'ה ובעלה לקייפטאון שבדרום אפריקה, שם נולדו להם שתי בנות. היא המשיכה להופיע בדרום אפריקה, בישראל ואפילו בברודווי, לפני שנפטרה בפתאומיות ב -1979.

מתוך: Holocaustmusic