הירש לקרט

הירש לֶקֶרט, סנדלר, מהפכן, חבר "הבונד" בווילנה שבליטא, נולד בווילנה בשנת 1880. נתלה על ידי השלטון הצארי בשנת 1902.

הירש לקרט היה חבר בתנועת "הבונד" בווילנה, שהתחזקה מאוד ברחוב היהודי, בסוף המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים. היו אז כשמונים אלף יהודים בווילנה. השלטונות הצאריים הרוסיים היו מודעים היטב לעוצמת כוחה של תנועת "הבונד", ולהשפעתה המתחזקת בעיר וילנה גופא, ובערים אחרות בליטא ובבלארוס. התפשטות הכוחות המהפכנים בעיר היוותה סכנה ממשית לשלטון הצאר ולשלטונה של רוסיה שם.

השלטון הרוסי מינה גנראל-גוברנאטור, שר פלך, חדש לאזור וילנה. שמו היה ויקטור פון-ואל, נצר למשפחת בארונים גרמניים מהאזורים הבאלטיים של רוסיה. משפחות גרמניות אלה שירתו בנאמנות את המשטר המלוכני המדכא ברוסיה. פון-ואל הצטיין בשירותו, ויצא לו שם בדיכוי המרד הפולני, של שנת 1863, של קצין אכזרי שאינו יודע גבול.

על פי תיאורי בני התקופה היה פון-ואל עריץ ממש, אכזר וציניקן, סאדיסט ואנטישמי מובהק. הוא החליט לא רק לשבור את תנועת "הבונד", אלא גם להשפיל קשות את אנשיה. בהפגנת ענק של האחד במאי 1902, פרצו פרשיו הקוזקים של פון-ואל אל תוך המפגינים. הם הצליפו בשבטים לחים ללא הבחנה, באכזריות נוראה, על משתתפי ההפגנה. שמונה עשר איש, ממנהיגי ההפגנה, נעצרו בידי חייליו של פון-ואל, והוא החליט להשפילם בפומבי ולדכא את תנועת "הבונד" עד הסוף.

העצורים הופשטו עירומים, הונחו על ספסלי עץ והוצלפו בשבטים הלחים עד עילפון. ההשפלההייתה כבדה, וארגון "הבונד" החליט לנקום בפון-ואל. חבורה של בונדאים צעירים, מרדו בהנהגה הרשמית, שקראה שלא לנקוט בצעדי נקם אישיים, והחליטו לנקום בפון-ואל ללא שהייה. הירש לקרט, סנדלר פשוט מווילנה, התנדב לחסל את פון-ואל. הוא הצטייד באקדח, וארב לגנראל גוברנאטור ביציאתו מהצגת הקרקס. הוא ירה בו שתי יריות, פון-ואל נפצע קשה.

הירש לקרט נתפס על ידי המשטרה, עונה ונחקר, נשפט ונידון למוות בתלייה. הוא נתלה על עמוד תלייה פומבי בוילנה. מאותה שעה הפך הירש לקרט הצעיר לאגדה. דורות של יהודים צעירים, בווילנה ובכל רחבי התפוצה היהודית המזרח אירופית התחנכו על גבורתו. משוררים כמו אברהם ליסין כתבו עליו שירים ואחרים כמו אורי צבי גרינברג הזכירו אותו כסמל למרד יהודי. מחזאים כמוה. לייוויק כתבו עליו מחזות. והוא הפך לסמל ליהודי המתמרד, שאינו משלים עם גורל ההשפלה המיועד לו. דמותו של הירש לקרט הקרינה אפילו עד לפרטיזנים היהודים ביערות ליטא ובלארוס, במלחמת העולם השנייה בעת השואה.

מקור:ויקיפדיה