הפורט השביעי

הפורט השביעי שוכן בז'ליאקלניס (Žaliakalnis), כק"מ מצפון למרכז קובנה.

היסטוריה

בנייתו של הפורט השביעי החלה ב-1883 לפי תוכנית של האימפריה הרוסית. כחלק ממערך מצודות שהיוו חלק מ"מבצר קובנה" ונועדו להגן על העיר במקרה של פלישה גרמנית. העבודות הסתיימו ב-1890. המבנה כולו נבנה מלבנים אדומות. המצודה הוקפה בחפיר וכנים לתותחים, בנוסף צוידה במקלעי מקסים. במלחמת העולם הראשונה צוידה המצודה בתותח קאנֵה (Canet) גדול בקוטר 6 אינץ'/45 קליברים (תותח ימי שהוסב להגנה נייחת על מצודות). למרות הביצורים הכבדים נכבשו מצודות קובנה בקלות על ידי הגרמנים ב-1915.

משנת 1919 שימשה המצודה בסיס צבאי של צבא ליטא. ב-1924 הועבר למקום הארכיון הלאומי והצבאי והמקום עבר התאמות שונות לצורך כך. גם בשנים 1940-1941, במהלך הכיבוש הסובייטי, שימש הפורט כבסיס צבאי.

בתקופת הכיבוש הנאצי

ב-29 ביוני 1941, ימים ספורים לאחר כניסת הוורמכט לליטא, נתן אלפרד רוזנברג, השר האחראי על ניהול השטחים הכבושים במזרח, הוראה לרכז את היהודים באתרי ריכוז. יום לאחר מכן החליטה הממשלה הזמנית של ליטא להפוך את הפורט השביעי למחנה ריכוז והרג. על ריכוז היהודים ורציחתם במקום הופקדה משטרת העזר הליטאית, שאך-זה הוקמה. ניהול המבצע, לפי דו"ח יגר, הופקד בידי איינזצקומנדו 3. תוך ימים ספורים נכלאו בפורט כ-10,000 יהודים שנחטפו מבתיהם ומן הרחוב בקובנה על ידי המשטרה ו"אקטיביסטים" (מתנדבים מקומיים שנקראו בפי היהודים "כאפונעס". במצודה ריכזו את היהודים, התעללו בהם, מנעו מהם מים ומזון וירו ברבים מהם. לאחר זמן-מה הפרידו בין הנשים והילדים, שנכלאו במרתפים לבין הגברים, שאולצו לחפור בורות בחצר המצודה. רוב הנרצחים במקום היו גברים (כ-3,000) שנרצחו במסגרת טבח שהתרחש בימים 4-6 ביולי. הנשים והילדים, שעברו התעללות, אונס ועינויים, שוחחרו. מחנה הריכוז נסגר עם העברת ליטא לשלטון גרמני ישיר ב-10 באוגוסט, אז הועברו היהודים שהיו כלואים במרתפיו לפורט התשיעי. בין הנרצחים במקום תלמידי ישיבת ברנוביץ' יחד עם רבם, הרב אלחנן וסרמן.

לאחר שהפסיק לשמש כמחנה ריכוז והשמדה, הפך המקום למחנה שבויים בשם סטלאג 336 ובו שוכנו שבויי מלחמה אוקראינים. כ-1,500 מהם מתו במקום מרעב ומקור. במקביל שימש המקום כמתקן אימונים לכוחות עזר (בגרמנית: Hilfswilliger, "מתנדבים" כלומר שבויי-מלחמה ששירתו בצבא האדום וערקו על מנת לשרת את גרמניה הנאצית ורבים מהם שימשו כשומרים במחנות ריכוז).

לאחר המלחמה

בתקופה הסובייטית שב ושימש הפורט כמחנה צבאי וכיחידת מחסני אספקה. גם לאחר שליטא קיבלה עצמאות ב-1993, המשיך האתר לשמש כמחנה צבאי עד 2007. בשנת 2009 החלו באתר שיפוצים במטרה לשחזר את מראהו עם הקמתו, על ידי עמותה מקומית למורשת צבאית ולפתוח במקום מוזיאון ומכון מחקר לביצורי קובנה. בשנת 2011 נחשפו קברי האחים של 4,000 מן הנרצחים באתר, ליד חומתו ובמקום הוקם אתר הנצחה.

מתוך: ויקיפדיה