אהרון אהרונוביץ
מוצאו ממשפחה אמידה בוילנה, לאחר שסיים גימנסיה יהודית בעיר מגוריו, למד הנדסה באוניברסיטת קאן בצרפת. אהרונוביץ` לא השלים את לימודיו באוניברסיטה זו, חזר לוילנה וגויס לשרות סדיר בצבא הפולני ולאחר תום שרותו הצבאי הצטרף לעסקי הפרוונות של המשפחה.
לאחר כיבוש וילנה על ידי הגרמנים בשנת 1941, נכלא בגיטו ושם הצטרף למחתרת של פ.פ.או. מהגיטו הועבר למחנה העבודה "קייליס" ושם היה בין פעילי המחתרת הלוחמת.
אהרונוביץ` הגיע ליערות רודניקי עם קבוצה של כמה עשרות מחברי המחתרת ב"קייליס" שברחו משם ליערות רודניקי. ביער מונה למפקד הגדוד הפרטיזני "המאבק".
נפל בקרב.
אפשטיין, שמואל
בגיטו וילנה השתייך ל"קבוצת המאבק השנייה". יצא ליערות רודניקי עם קבוצתו של בורקה פרידמן. נפל ביער.
אפשטיין, משה
חבר במחתרת האפ.פ.או. בגיטו וילנה. בהמשך יצא במאורגן ליערות רודניקי והצטרף לפרטיזנים. באחת הפעולות הקרביות רובהו נשמט מידו כתוצאה מפגיעת כדור האויב הגרמני. נצטווה על ידי מפקדו לחפש את נשקו או להשיג רובה אחר אחרת דינו מוות. לאחר שחזר בידים ריקות המפקד הרגו.
אבודזינסקי, סוניה
בוגרת גימנסיה. בעת הכיבוש הגרמני נכלאה בגטו וילנה (Vilnius) חברה פעילה במחתרת האנטינאצית נרצחה בעת חיסול הגטו.
אבודזינסקי, אברהם
חבר פעיל במחתרת בית"ר בגטו וילנה (Vilnius) הוגלה למחנה באסטוניה, ניצל, עלה ארצה.
ברומברג טוביה,
בעת הכיבוש הגרמני נקלע לגטו בעיירה פוליגון (Poligon). ב- 5 באפריל 1943 הובל, יחד עם שארית היהודים מהעיירה להוצאה להורג, אך בדרך מקרה הגיע לווילנה (Vilnius). ברח מהגטו עם אחרים ליערות והצטרף למלחמה הפרטיזנית נגד הגרמנים ועוזריהם. אחרי שחרור האיזור על ידי הצבא האדום גוייס לשורותיו ונשלח לחזית. נפצע בקרבות אך אחרי שהחלים חזר להילחם. עלה ארצה.
באס לייב, לייבקה
בגיטו וילנה (VILNIUS) השתייך ל"קבוצת המאבק השנייה". יצא מגיטו וילנה והצטרף לפרטיזנים ביערות נארוץ`. לחם ונפל בקרב.
בארט, לייזר
חבר במחתרת "קבוצת המאבק השנייה". בגיטו וילנה (VILNIUS) יצא ליערות רודניקי והצטרף לגדוד פרטיזני מיוצאי הגיטו.
בוראקיסקי, רחל
חברה פעילה במחתרת הקבוצה הקומוניסטית בגיטו וילנה (VILNIUS) וב"וועד העזרה הציבורית". יצאה ליערות נארוץ` בקבוצה של אנשי האפ.פ.או. בראשותו של יוסף גלאזמן. הקבוצה עלתה על מארב גרמני, רחל נפגעה ונהרגה.
ברוש (צוך) יעקב יענקלה
כשהגרמנים כבשו את וילנה (VILNIUS) נכלא בגיטו המקומי. בשנת 1943 נתפס והועבר למחנה עבודה באסטוניה (ESTONIA). במחנה זה היה חבר במחתרת האנטינאצית והצליח, יחד עם חבריו לאירגון, לברוח מהגיטו ליערות. מאחר ותכניתם להצטרף לפרטיזנים לא צלחה בידיהם, הקבוצה, ובתוכם יעקב, בנו מחפורת ונשארו מוסתרים עד לשחרור האיזור על ידי הצבא האדום. אחרי השחרור היה חבר בקבוצה שנקמה בתושבים המקומיים ששיתפו פעולה עם הנאצים.
עלה ארצה.
ברומברג, חיים
חבר במחתרת "קבוצת המאבק השנייה" בגיטו וילנה (VILNIUS). ברח מהגיטו וחי בחוץ בניירות של ארי.
דוקשטולסקי זיאמקה, זלמן
כשהגרמנים כבשו את וילנה (VILNIUS) נכלא בגיטו המקומי. כשנודע לו שתנאי החיים בגיטו לידה (LIDA) משופרים יותר מאשר בוילנה, מצא דרך לעבור לשם. לאחר שהייה קצרה בלידה נאסר בעוון עזיבתו את וילנה באופן לא חוקי, הושם בבית הסוהר ומשם הובל, יחד עם יהודים נוספים שהואשמו בפשע זה, להוצאה להורג. זלמן הצליח לחמוק משדה הקטל, ברח ליערות שבסביבה והצטרף לפרטיזנים. נשלח על ידי מפקדת הפרטיזנים לגיטו וילנה, כדי להוציא חברי מחתרת ליערות, עבר ליערות נארוץ` ונתקבל לגדוד הפרטיזני "צ`אפייב" .
לאחר שחרור האיזור גוייס לצבא האדום והמשיך במלחמה נגד הנאצים.
עלה ארצה.
ורבין (שבצקי) ,מירה
היתה חברה במחתרת האפ.פ.או. בגיטו וילנה (VILNIUS). בהמשך יצאה והצטרפה ליחידה הפרטיזנית היהודית ביערות נארוץ`. בעת המצור הגרמני על היער ופירוק היחידה שלה נחלצה משם ועברה ליערות קוזיאן. שם שובצה "ביחידה המשקית".
עלתה ארצה.
וולוז`ני, מאיר - זלמן
כשהגרמנים כבשו את וילנה (VILNIUS) נכלא בגיטו. בגיטו היה חבר במחתרת והשתייך ל"קבוצת המאבק השנייה". יצא ליערות רודניקי בקבוצה שמפקדה היה אלחנן מגיד. ביער הצטרף לפרטיזנים, היה סייר והשתתף בקרבות רבים נגד הגרמנים. עלה ארצה.
לפרטים >>
ורשבצ`יק - טאובס אליזבת, חסיה
בוגרת גימנסיה "תרבות" חניכת "השומר הצעיר". פעילה במחתרת התנועה בעת שליטת הסובייטים בוילנה (VILNIUS). כשוילנה נכבשה על ידי הגרמנים (1941) נכלאה בגיטו המקומי. בגיטו היתה חברה במחתרת של ה- פ.פ.או. ובהמשך יצאה ליערות רודניקי והצטרפה לגדוד הפרטיזני "מוות לפשיזם". חסיה השתתפה בהרבה פעולות קרביות: במארבים, מיקוש רכבות של האויב הנאצי ובחבלה בקווי טלפון וגשרים. כן השתתפה בפעולות נקם נגד משתפי פעולה עם הנאצים. לאחר שהאיזור שוחרר שבה לפעילות במחתרת התנועתית - ציונית. פעלה ב"בריחה" ומילאה שליחויות שהוטלו עליה מטעם התנועה. בתחילת שנת 1946 היתה חברה בקבוצת "נקם" שאורגנה על ידי אבא קובנר. עלתה ארצה ביולי 1946.
וולוז`ינסקי, זליג
טלרנט, ניונקה אלחנן
בפרוץ מלחמת העולם השנייה היה תלמיד, וחבר פעיל בתנועת "בי`תר". כשהגרמנים כבשו את עיר הולדתו נכלא בגיטו המקומי. בגיטו היה חבר במחתרת של פ.פ.או. בהמשך ברח ליערות רודניקי שם הצטרף לגדוד הפרטיזני "המאבק", ומונה למפקד כיתה. השתתף בקרבות רבים נגד הגרמנים ומשתפי הפעולה.
על פועלו הקרבי הוענקה לו מדליהת "פרטיזן מצטיין".
עלה ארצה.
לפרטים >>
וולפה (זלצברג) ,שולמית
בוגרת תיכון וסמינר למורים "תרבות" בוילנה (VILNIUS). עד לפרוץ המלחמה עבדה כמורה. כשהגרמנים כבשו את וילנה נכלאה בגיטו. היתה חברה במחתרת של האפ.פ.או. ובהמשך יצאה מהגיטו יחד עם קבוצת חברי המחתרת, דרך תעלות הביוב ליערות רודניקי. הצטרפה לגדוד הפרטיזני לנצחון. השתתפה בפעולות קרביות. בשנת 1955 עזבה את ברית המועצות. עלתה ארצה בשנת 1959. עיטורים: - מדלית פרטיזן מלחמת המולדת דרגה 2. - מדלית הפרטיזן הלוחם. - אות הלוחם בנאצים.
המל (זץ) לנה, הלנה
כשהגרמנים כבשו את וילנה (VILNIUS), ביוני 1941, נכלאה בגיטו המקומי. משם הועברה למחנה-העבודה "קייליס", שבתוך העיר. היתה חברה במחתרת של פ.פ.או. הצליחה לברוח ליערות רודניקי והצטרפה לפרטיזנים.
אחרי שחרור האיזור על ידי הצבא הסובייטי שהתה בוילנה והיתה חברה בתנועה הציונית שפעלה באופן בלתי ליגלי.
בדצמבר 1944 עזבה את וילנה בדרך לארץ ישראל. לפני עלייתה ארצה פעלה באירגון "הבריחה" והיתה חברה בקבוצת "נקם" שיסד אבא קובנר.
עלתה ארצה כמעפילה בחודש יולי 1946.
טרבוצין לייבקה, אריה
שהה תקופה קצרה בגיטו וילנה והועבר ממנו למחנה "קייליס". במחנה זה הצטרף ל- פ.פ.או. ברח מהמחנה והצטרף לפרטיזנים ביערות רודניקי. נטל חלק בקרבות נגד הנאצים ועוזריהם.
עלה ארצה בשנת 1948.
לפרטים >>
בסוק, חיים-מנחם
למד בחדר, בישיבה ובגימנסיה, ושנה אחת באוניברסיטת וילנה (VILNIUS). כשהגרמנים כבו את וילנה נכלא בגטו המקומי. בגטו פעל במחתרת "בני עקיבא" והצטרף ל"קבוצת רובינוביץ`" המחתרתית ועימה לארגון של פ.פ.או. ב-1 בספטמבר הקיפו הגרמנים את הגטו וחיים נקרא לעמדת הלחימה ברחוב סטראשון 12, יחד עם רוז`קה קורצ`אק ויחיאל שיינבוים. ב-10 בספטמבר 1943 היה בקבוצה הראשונה של המחתרת שיצאה מהגטו ליערות נארוץ` ושם הצטרף לגדוד הפרטיזני "נקמה", שפעל במסגרת החטיבה הפרטיזנית הליטאית. אחרי שחרור האיזור על ידי הצבא האדום היה פעיל בתנועה הציונית, עזב את וילנה, ובדרכו לארץ ישראל פעל באירגון "הבריחה" ובתנועת "בני עקיבא" בפולין ובמחנות העקורים בגרמניה. עלה ארצהבשנת 1947. כתב ופירסם את הספרים: * "שערי שאול", * "אור הסמטאות האבודות" עוטר ב"מדלית ז`קוב".
טרבוצ`ין הירשקה, צבי
מוצאו ממשפחה מסורתית. למד בבית ספר "יבנה" ולאחר מכן הייה שולייה בבית המלאכה של דודו הפרוון. באותה עת גם המשיך ללמוד לימודי קודש בערבים ובשבתות ב"תפארת בחורים".
ביוני 1941, כשהגרמנים כבשו את עיר מולדתו נכלא בגיטו המקומי. בגיטו הצטרף למחתרת של האפ.פ.או. בספטמבר 1943 ברח ליערות רודניקי והצטרף לפרטיזנים. צבי היה לוחם מסור והשתתף בהרבה פעולות קרביות שגדודו ביצע.
עלה לישראל, במסגרת מח"ל, בספטמבר 1948.
לפרטים >>
בלקינד אמבסדור, יעקב
חניך הגמנסיה הראלית האידישאית בוילנה (VILNIUS) . כשהגרמנים כבשו את וילנה נכלא בגיטו המקומי.בגיטו היה חבר המחתרת של האפ.פ.או. בספטמבר 1943 ברח מהגיטו והגיע ליער רודניקי. ביער צורף לגדוד פרטיזני של יוצאי וילנה "לנצחון".
עיטורים: "מדליית פרטיזן מלחמת המולדת"
" מדליית משתתף במלחמת המולדת".
עלה לישראל ב-1961.
יונס אלקה, אליהו
יונס אליהו. יליד וילנה (VILNIUS). התייתם מאימו בגיל צעיר וגדל אצל קרובי משפחה. תוך כדי מאמציו לעבוד למחייתו ולהמשיך בלימודים, נעשה למחנכם האהוב של ילדי הרחוב. בשנת 1936, בעקבות הרצאה שנשא בכנס מדריכים ומחנכים, הוזמן על ידי ד"ר מאקס ויינריך לייוו"א וזה פתח בפניו דרך לרכישת השכלה מסודרת. אולם פרוץ מלחמת העולם השנייה, בשנת 1939, קטע את תכניותיו. אליהו עזב את וילנה, היה מורה בברסלב (BRASLAV) ובזדולבונוב (ZDOLBUNOV) ולמד בקונסרבטוריון בעיר לבוב (LVOV). כשהגרמנים כבשו את לבוב נכלא בגיטו ולאחר מכן שולח למחנות עבודה בגליציה המזרחית. בקיץ 1943 ברח מהמחנה ליערות הסביבה והצטרף ליחידת פרטיזנים שפעלה באיזור. לאחר שחרור האיזור גוייס לצבא האדום והמשיך במלחמה נגד הגרמנים. נפצע בקרבות ואיבד רגל אחת. בתום המלחמה היה פעיל בקרב שארית הפליטה בגרמניה. עלה לישראל ב-1950 ועבד ברשות השידור של "קול ישראל".
בוגן (קצנבוגן- שחור) ראלא רחל,
למדה כימיה באוניברסיטת וילנה (VILNIUS). בתום לימודיה עבדה כמורה בבית ספר תיכון. כשהגרמנים כבשו את עיר הולדתה נכלאה בגיטו. היתה חברה במחתרת ובהמשך יצאה, יחד עם בעלה אלכסנדר, לפרטיזנים ביערות נארוץ` והצטרפה לגדוד "נקמה". השתתפה בפעולות קרביות ובתקופה מסוימת אף סופחה ליחידה שביצעה פעולות. עלתה ארצה. עיטורים: מדלית הנצחון.
פלד גניה, טובה
עלתה ארצה.
גיגוז`ינסקי, יצחק
היה כלוא בגיטו וילנה (VILNIUS). חבר במחתרת של "קבוצת המאבק השנייה". יצא מהגיטו ליערות רודניקי ב- 11 בספטמבר 1943.
עלה ארצה.
ליפשיץ,
בפרוץ המלחמה בין גרמניה לברית המועצות (יוני 1941) התגורר בעיר אליטה (ALYTUS). נכלא בגיטו המקומי ובעת חיסול הגיטו ברח לעיר דרוסקניק (DRUSKININKAI) גם שם היה בגיטו. בעת חיסול הגיטו בדרוסקניק הצליח להמלט משם ונדד במשך חודשים רבים ממקום למקום. בדצמבר 1942 הסתנן לגיטו קובנה. בגיטו הצטרף לאירגון המחתרתי "זארג" (ארגון להגנה עצמית), שבהמשך נכלל במחתרת הכללית בגיטו. בתחילת שנת 1944 יצא עם קבוצה של אנשי המחתרת מגיטו קובנה ליערות רודניקי והצטרף לפרטיזנים. יצחק נטל חלק בקרבות רבים נגד הגרמנים ולאחר שהאיזור שוחרר על ידי הצבא הסובייטי התגייס לצבא זה והמשיך במלחמה נגד האויב הנאצי. עוטר באות "הכוכב האדום". עלה ארצה בשנת 1972. פרסם את זכרונותיו בספר הזכרונות שכתב - "ללא כניעה".
בורשטיין, חילקה יחיאל,
בן למשפחה ציונית שורשית. בעודו צעיר בגיל הצטרף לתנועת "הנוער הציוני", בהמשך נהיה למדריך בקן בעירו וחבר בהנהגה האיזורית של התנועה. סיים בית ספר תיכון ולמד שנה אחת באוניברסיטה, בוילנה (Vilnius). ביוני 1941, כשוילנה נכבשה על ידי הגרמנים, נכלא בגטו. בגטו המשיך בפעילותו בתנועה והיה רכז העזרה ההדדית לחברים. בגטו נמנה גם עם מקימי הא.פ.או. ודגל, כבר מתחילת דרכו בארגון, ברעיון הלחימה מחוץ לגטו. בספטמבר 1943 ברח מהגטו, הגיע ליערות נארוץ` ולחם בשורות הפרטיזנים . בתום הלחימה הפרטיזנית, ביולי 1944, שב לוילנה ופעל בארגון הבריחה מרוסיה לכיוון ארץ ישראל. עלה ארצה באוקטובר 1945. בארץ היה פעיל ב"הגנה", שירת בצה"ל והשתתף במלחמות ישראל. עיטורים: - "עלה" עבור הלחימה נגד הנאצים. - אות הפרטיזן מהרפובליקה הביילורוסית. - מדלית ז`וקוב.
בוגן (קצנבוגן) אלכסנדר, שורה
נצר למשפחה רבנית מפורסמת ביהדות ליטא. בוגר האקדמיה לאומנות בוילנה (VILNIUS). כשהגרמנים כבשו את וילנה אלכסנדר נכלא בגיטו המקומי והצטרף לארגון המחתרתי של הפ.פ.או. בהמשך ברח מהגיטו ליערות נארוץ` (NAROCH) ונתקבל לגדוד הפרטיזני "נקמה" ולאחר זמן מה נתמנה למפקד פלוגה בחטיבה הפרטיזנית של מארקוב (MARKOV). אלכסנדר העלה את הרעיון לחזור לגיטו וילנה, כדי לגייס משם לוחמים שיצטרפו לפרטיזנים ביערות ואכן, הוא הגיע לגיטו כשהוא מצוייד במכתב המלצה של מפקד החטיבה הליטאית יורגיס (JURGIS) ושל יוסף גלזמן, מפקד פרטיזנים שבעצמו יצא מגיטו וילנה ליערות.
בעקבות ביקורו של בוגן יצאו מהגיטו ליער כ- 150 מחברי הפ.פ. או והצטרפו לשורות הלוחמים הפרטיזנים.
עוד בהיותו ביער נהג לערוך רישומים מדמויות ומהוויי החיים של הפרטיזנים. רישומים אלה ועבודות נוספות שלו ראו אור באלבום מיוחד.
עלה ארצה. עוטר במדליות (דרגות 1 ו- 2) פרטיזן מלחמת המולדת.
לפרטים
בלום אברשה,
אברהם נולד בוילנה למשפחה מהמעמד הבינוני, למד בגימנסיה בשפת יידיש וסיים לימודי הנדסת בניין בבלגיה. מנעוריו היה פעיל בתנועת הנוער של ה"בונד". בשנת 1929 עבר לורשה (WARSZAWA) והקדיש את כל זמנו לעבודה מפלגתית. בשנות ה- 30` היה חבר ההנהלה הארצית של "צוקונפט" ("עתיד", תנועת הנוער של ה"בונד") ופעיל ברשת בתי הספר שבחסות ה"בונד".
בתחילת מלחמת העולם השנייה היה בין המעטים בצמרת מפלגתו שלא עזבו את ורשה. הוא נטל חלק מרכזי בעבודת ה"בונד" במחתרת מתחילתה והיה פעיל בתחומים שונים, כגון בתי-התמחוי שברשות המפלגה, עיתונות חשאית, הדרכה פוליטית, עזרה וסעד.
מאז אביב 1942 צידד בדיונים השונים במחתרת שנגעו להקמת ארגון לחימה מאוחד, בהליכה משותפת עם הגופים הציוניים.
באוקטובר 1942 הצטרף ה"בונד" ל"ארגון היהודי הלוחם" ובלום התמנה מטעם מפלגתו לחבר הוועד המתאם בין ה"בונד" ובין ה"וועד הלאומי".
בזמן המרד, באפריל 1943, נלחם עם קבוצת הצעירים בשטח ה"מברשתנים". הוא נמנה עם הקבוצה שעלה בידה להימלט דרך התעלות לצד הפולני של העיר. כמה ימים הסתתר ביער קאמפינוס (KAMPINUS), ומשם חזר לורשה. כאשר נתגלה מחבואו, הוא ניסה להימלט דרך חלון הדירה בקומה רביעית. קשר סדינים ושילשל עצמו למטה, אולם הסדינים נקרעו, הוא נחבל, נתפס בידי הגרמנים, הובל לגסטפו ועקבותיו נעלמו.
לפרטים >>
בורשטיין (שפירא) שיינעלע, יפה
היתה משחר נעוריה חברה בתנועת "הנוער הציוני". עד לפרוץ המלחמה, ביוני 1941, היתה תלמידה. עם כיבוש וילנה (VILNIUS) על ידי הגרמנים, נכלאה בגיטו והצטרפה לאירגון המחתרת בגיטו, פ.פ.או. עם חיסול הגיטו בוילנה, בספטמבר 1943, ברחה דרך תעלות הביוב והגיעה ליערות רודניקי, שם נתקבלה ליחידה הפרטיזנית - "זא פאביידו" (לנצחון). בגמר המלחמה הפרטיזנית, ביולי 1944 חזרה לוילנה ושירתה במשטרה. באותה עת נישאה ליחיאל בורשטיין ויחד עימו פעלה למען יציאת חברי "הנוער הציוני" מוילנה לפולין. עלתה ארצה באוקטובר 1945. בארץ היתה חברה ב"הגנה". עיטורים: - "עלה", עבור הלחימה בנאצים. - אות הפרטיזן מהרפובליקה הביילורוסית. - מדלית ז`קוב.
ליפנהולץ, מיצקה
ניצל את עובדת היותו מועסק בעבודות ביוב כדי ליצור קשר עם פולנים וליטאים ולרכוש מהם נשק עבור אנשי המחתרת בגיטו וילנה. בגיטו היה חבר ביחידה מחתרתית שהיתה בפיקודו של נתן רינג והשתייכה ל"קבוצת המאבק השנייה". יצא עם קבוצתו ליערות רודניקי והצטרף לגדוד "נקמה". השתתף בפעולות הקרביות והמשקיות של הגדוד כמפקד חוליה.
לפרטים >>
לוסקי, שמעון
בפרוץ המלחמה בספטמבר 1939 היה תלמיד בגמנסיה העברית "תושיה" בוילנה. גם לאחר שליטא נשלטה על ידי הסובייטים המשיך בלימודים בגימנסיה ממלכתית. לאחר שוילנה נכבשה על ידי הגרמנים נכלא בגיטו. בעת חיסול הגיטו ברח ליערות רודניקי ושם הצטרף לגדוד הפרטיזני "לנצחון". מפקדיו הישירים בגדוד היו חיים לזר (ליטאי) ויצחק צ`וז`וי. השתתף במסגרת יחידתו בפעולות קרביות רבות נגד הגרמנים. במרץ 1945 עזב את וילנה בדרך לארץ ישראל. עלה ארצה בינואר 1946. בארץ גויס להגנה ובהמשך לצה"ל. השתתף במלחמת השחרור ונפצע בקרב.
בנסקי, פייבל
כשהגרמנים כבשו את וילנה (VILNIUS) ביוני 1941, נכלא בגיטו המקומי. באחד הימים זיהה בקרב שיירת יהודים שהובלו להיירות את הוריו, ופייבל שלף את האקדח שהיה לו, ירה לעבר איש המשמר הנאצי, איש אס.אס. והורגו. הוא המשיך ביריות לעבר אנשי המשמר והצליח לפגוע בשומרים נאצים נוספים. לבסוף ניסה לברוח מהמקום, אך נפגע ונהרג.
ברנט, שמעון
בגיטו וילנה (VILNIUS) השתייך למחתרת ה-פ.פ.או. יצא ליער בקבוצה של יוסף גלזמן והצטרף לפרטיזנים. נפל בקרב.
בראוזה, כבולס
בגיטו וילנה (VILNIUS) היתה חברה במחתרת האנטינאצית. עזבה את הגיטו, יחד עם בעלה משה, עם הקבוצה בפיקודו של יוסף גלזמן ליערות נארוץ` והצטרפה לפרטיזנים.
נפלה בקרב יחד עם בעלה.
לפרטים >>
גולדברג, זליג
כשהגרמנים כבשו את עיר מולדתו נכלא בגיטו המקומי. בגיטו הצטרף לארגון המחתרת של פ.פ.או. ביצע עבודות חבלה בשדה התעופה הצבאי הגרמני פרבנק (PARABANEK) שעל יד וילנה, שם הועסק בעבודת כפייה.
גוברסקי, יוסף
היה כלוא בגיטו וילנה (VILNIUS). בגיטו השתייך ל"קבוצת המאבק השנייה", המחתרת האנטינאצית שבראשה עמד יחיאל שיינבוים. יצא ליערות רודניקי בספטמבר 1943 והצטרף לפרטיזנים.
גרבר
כשהגרמנים כבשו את וילנה (VILNIUS) נכלא בגיטו המקומי. בגיטו היה חבר בהנהגה של מפלגת פועלי ציון צ.ס. ופעיל במחתרת של האפ.פ.או. נתפס ושולח למחנה עבודה באסטוניה. משם הובל לברגן בלזן (BERGEN-BELSEN) ומת.
גופשטיין מוטל, מרדכי
כשהגרמנים כבשו את וילנה (VILNIUS) נכלא בגיטו המקומי. שירת במשטרה היהודית והיה חבר במחתרת של האפ.פ.או. במשמרותיו חיפה על חברי המחתרת שהבריחו נשק לגיטו. יצא ליערות רודניקי והצטרף לפרטיזנים. נפגע פצעי מוות בעת שובו עם חבריו מפיצוץ רכבת של האוייב. אסר על פיקודיו לשאת אותו פצוע, כדי לא להכביד על נסיגתם, ירה בעצמו ומת.
גורביץ`, גרישה
חבר בקבוצה המחתרתית שהתארגנה במחנה-העבודה ביאלה-וקיה. באמצעות מיצקה באסטומסקי התקשרה קבוצה זו עם "קבוצת המאבק השנייה" בגיטו וילנה (VILNIUS). באחת הלילות, גרישה עם עוד ארבעה מחבריו פרצו למחסן הנשק של השומרים נטלו עימם חמישה רובים, ברחו ליערות והצטרפו לפרטיזנים. גרישה השתתף בקרבות נגד הגרמנים, היה מקלען.
עלה ארצה.
גרייב, ברל
מילא תפקיד יו"ר תנועת הצה"ר בווילנה. היה בוועד ההורים למען בית"ר. בזמן הכיבוש הסובייטי היה ביתו פתוח לפליטים ממערב פולין. העניק מכספו ומזמנו למען הגשמת רעיון התנועה הז'בוטינסקאית. היה חבר פעיל במחתרת פ.פ.או. בגיטו.
נרצח במחנות ההשמדה.
חורבן ומרד, עמ' 381.
לפרטים >>
ברנשטיין, מירה
בוגרת הסמינר למורים באידיש בוילנה ולאחר מכן מנהלת בית הספר התיכוני הריאלי באידיש. לאחר כיבוש וילנה נכלאה בגיטו המקומי והצטרפה לאירגון האנטינאצי פ.פ.או. בגיטו המשיכה בפעילותה החינוכית וניהלה שם בית ספר לילדים. עם חיסול הגיטו נשלחה למחנה המוות במיידנק ושם נספתה.
לפרטים >>
גורדון, הירש
בזמן הכיבוש הגרמני נכלא בגיטו וילנה (VILNIUS). בגיטו היה פעיל במחתרת של האפ.פ.או והשתתף בפעולות חבלה שביצעו חברי המחתרת במשלוח 165 תותחים שהגרמנים כיוונו לחזית המזרחית. הירש היה גם שותף לפעולת החילוץ של מפקדו גלאזמן בעת שזה הובל כבול בשלשלאות, לפי הוראת ראש היודנראט, למחנה עבודה. יצא מהגיטו עם קבוצת חברי המחתרת בפיקודו של גלאזמן בדרך ליערות נארוץ`, אך בעת המעבר בגשר מעל לנהר הם הותקפו על ידי מארב גרמני ובקרב שהתפתח עם התוקפים נפגע ומת.
גורדון, ליובקה
בזמן הכיבוש הגרמני נכלא בגיטו וילנה (VILNIUS). בגיטו היה פעיל במחתרת של האפ.פ.או והשתתף בפעולות חבלה שביצעו חברי המחתרת במשלוח 165 תותחים שהגרמנים כיוונו לחזית המזרחית. יצא מהגיטו עם קבוצת חברי המחתרת בפיקודו של גלאזמן בדרך ליערות נארוץ`, אך בעת המעבר בגשר מעל לנהר הם הותקפו על ידי מארב גרמני ובקרב שהתפתח עם התוקפים נפגע ומת.
גייבוש, יענקעלה
בזמן הכיבוש הגרמני נכלא בגיטו וילנה (VILNIUS). היה חבר ב"קבוצת המאבק השנייה", בהנהגתו של יחיאל שיינבוים. בספטמבר 1943 ברח ליערות רודניקי וצורף ליחידת "הצנחנים"
גלזר, לייבקה
בוגר הגימנסיה הריאלית בווילנה (Vilnius). בפרוץ המלחמה, ביוני 1941, ברח מווילנה ואחרי נדודים הצטרף לפרטיזנים ביערות נאצ`א. השתתף בקרבות רבים נגד הגרמנים ועוזריהם המקומיים. נפל בקרב.
גורוויץ`, שרה
הגיעה ליערות נאצ`ה חמושה באקדח והצטרפה לפרטיזנים הלוחמים. השתתפה בפעולות קרביות למרות גילה המתקדם - כבת ארבעים. בספטמבר 1943 השתתפה בפעולה לרכישת תחמושת. קבוצתה שמנתה חמישה לוחמים, עליה פקד בנה גרישה, נתקלה בפלוגת חיילים גרמנים ובקרב שהתפתח עימם שרה נפגעה ונפלה ארצה, בנה, המפקד והמקלען קם במלוא קומתו תקף את הגרמנים והרג בהם.
האוז, לא ידוע
ב- 24 בדצמבר 1941 נתגלה על ידי אנשי אס-אס במחבוא בגטו, התנפל על הגרמנים ובאגרופיו נלחם עימם, והם הרגו אותו.
טייבל לא ידוע
פרטיזנית, נפלה בקרב יחד עם חבריה ליחידה המפקד שפסל בורוביק והלוחמים טאניה ביבר, מוטל מרטצקי, ראובן לוין, פנחס צלניקר ויאשקה קאווה.
לא ידוע פרידה
היתה כלואה בגטו וילנה (Vilnius), חברה במחתרת האנטינאצית של "יחיאל". עזבה את הגטו יחד עם בעלה בקבוצה הראשונה שפניה היו מועדות ליערות רודניקי, כדי להקים בסיס לחברים שיבואו בעקבותיהם. בדרך נקלעה קבוצתה למארב של האוייב ונפלה בקרב.
וידצקי, דודיק דוד
בעת הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה (Vilnius). היה פעיל שם במחתרת הגטו. הוציא ממשרד גרמני סכום של 35.000 רובל ומסרו לרשות המחתרת, לשימוש במאבק. ביולי 1943 היה בין היוצאים מהגטו ליערות נארוץ` (Narotsh), בקבוצתו של גלאזמן. לאחר מכן הגיע ליערות רודניקי (Rudniki) עם קבוצה, כדי להקים את הבסיס הפרטיזני במקום.
לונסקי, שיינה
בימי כיבוש וילנה (Vilnius) ע"י הגרמנים נכלאה בגטו המקומי. חברת הוועד של המפלגה הקומוניסטית בגטו. יזמה קשרים עם הארגונים שדגלו במאבק מזויין נגד הגרמנים. נמנתה עם מייסדי הפ.פ.או.
לפרטים >>
טוקר, זלמן
זלמן בוגר הגימנסיה העברית של "תרבות" בעירו וחבר פעיל בתנועת בית"ר. עם כיבוש וילנה על ידי הגרמנים נכלא בגיטו ושם הצטרף למחתרת "קבוצת המאבק השנייה". יצא עם קבוצה מחברי המחתרת ליער והיה פרטיזן. נרדם על משמרתו ובעוון זה הוצא להורג על ידי מפקד הגדוד "מישקה קפיטן" רוסי שהיה ידוע בשנאתו ליהודים.
זיו-נר (אזקוט(,חנה
לפני פרוץ המלחמה סיימה בית ספר תיכון. ביוני 1941 כשהגרמנים כבשו את וילנה נכלאה בגיטו ושם הצטרפה למחתרת של פ.פ.או. בהמשך יצאה ליער והצטרפה לגדוד הפרטיזנים "הנוקם" שבסיסו היה ביערות רודניקי.
עלתה ארצה.
לזר (שפירא(,
בעת הכיבוש הגרמני נכלאה בגטו וילנה (Vilnius). בספטמבר 1943 נתפסה וצורפה לשיירת היהודים שהובלו למחנה רוסה. הצליחה לברוח מהשיירה ובכוחות עצמה הגיעה ליערות רודניקי. ביער הצטרפה לגדוד פרטיזני של יוצאי גיטו וילנה. נמנתה עם חוליית חבלנים בת 4 לוחמים (2 נערים ו- 2 נערות) שיצאו מהיער לעיר וילנה וחיבלו ברשתות החשמל והמים העירוניות. השתתפה בפעולות קרביות נוספות, ובין היתר בפיצוץ פסי רכבת בקו וילנה - גרודנו(Grodno), מיקוש רכבת ופגיעה בגשרים בדרכי הגישה אל היער ולבסיסי הפרטיזנים. היתה סיירת וקשרית. עלתה לארץ.
גונטובניק אברמל, אברהם
בגטו עסק ברכישת נשק והברחתו לגטו. נתפס ונשלח למחנה באסטוניה. ניצל.
ליכטנשטיין, טוסיה
פעלה בסניף "בית"ר" בוילנה (Vilnius). בימי הכיבוש הגרמני יצאה בשליחות התנועה לגטו ביאליסטוק (Bialystok), משם שבה לוילנה. נספתה ימים ספורים לפני שחרור העיר ע"י הצבא האדום.
לפרטים >>
ליפנובסקי-אהרונוביץ`, אלה
ליפנובסקי-אהרונוביץ` (דבורצן). מוצאה ממשפחה וילנאית מהמעמד הבינוני. בנעוריה התחילה ללמוד בתיכון-הריאלי בוילנה, עזבה ועברה ללמוד מקצוע. נישאה יומיים לפני פרוץ המלחמה בין גרמניה וברית המועצות בשנת 1941 לאהרון ארונוביץ` ולאחר הכיבוש הגרמני נכלאה יחד עימו בגיטו, ומשם הם הועברו למחנה "קייליס". שניהם הצטרפו למחתרת של פ.פ.או ובהמשך יצאו ליער רודניקי ונתקבלו לגדוד הפרטיזני הוילנאי "המאבק". בעלה אהרון היה מפקד יחידה זו ונפל בקרב ב-10 ביוני 1944. אלה יצאה מוילנה לפולין ואחר כך לגרמניה ומשם עלתה ארצה, וכאן בארץ נישאה והקימה משפחה.
גליק, הירשקה
גליק הירש (הירשקה). חניך בית ספר עברי, ומאז שמלאו לו 13 שנים חיבר שירים בעברית ובאידיש. הירשקה גליק נמנה עם קבוצת הסופרים הצעירים בוילנה "יונגוואלד", שבהמשך נקראה "יונג ווילנע". עם הכיבוש הגרמני ביוני 1941, הירשקה ואביו נחטפו על ידי הגרמנים והובאו למחנה לכריית כבול. בראשית שנת 1943 הוא הועבר לגיטו וילנה ושם בגיטו הצטרף לארגון הפ.פ.או. בגיטו הוא המשיך לכתוב והתרכז בכתיבת שירים ובלדות שתיארו את המציאות העגומה של היהודים הכלואים מאחורי גדרות התיל . הירש גליק חיבר, בין היתר את השיר "זאג נישט קיינמאל אז דו גייסט דעם לעצטן וועג" (אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה).גליק כתב את השיר באידיש, ובמרוצת הזמן הפך שירו זה להמנון הפרטיזנים היהודים. לאחר מלחמת העולם השנייה תורגם השיר לשפות רבות. התרגום לעברית נעשה על ידי המשורר והסופר אברהם שלונסקי. ב-1 בספטמבר 1943 נלכד גליק על ידי הגרמנים והוגלה למחנה פילץ באסטוניה. בקיץ 1944 הוא ברח מהמחנה ועימו עוד שמונה חברים מהפ.פ.או. אך כולם נתפסו על ידי הגרמנים והוצאו להורג.
מגיד, פסח
בימי כיבוש וילנה (Vilnius) ע"י הגרמנים נכלא בגטו והצטרף למחתרת. חבר בקבוצת הלוחמים שיצאה מגטו וילנה ליערות רודניקי (Rudniki) במטרה להצטרף לפרטיזנים.
לפרטים >>
מאזיץ, שורקה
בימי כיבוש וילנה (Vilnius) ע"י הגרמנים נכלא בגטו. הועסק ע"י הגרמנים כפועל רכבת. בראשותו התארגנה בקרב פועלי הרכבת קבוצת חבלנים, שעסקה בפירוק פסי הרכבת ובהעברת מידע לפרטיזנים על תנועת הרכבות.
לפרטים >>
ליכטנשטיין, שושנה
בימי כיבוש וילנה (Vilnius) ע"י הגרמנים נכלאה בגטו המקומי, והצטרפה למחתרת. ב - 13 בספטמבר 1943 יצאה ליערות רודניקי (Rudniki) במטרה להצטרף לפרטיזנים.
לפרטים >>
לוין, בתיה
בימי כיבוש וילנה (Vilnius) ע"י הגרמנים נכלאה בגטו המקומי. חברת מחתרת. יצאה מן הגטו אל יערות רודניקי (Rudniki) עם הקבוצה המאורגנת הראשונה. נספתה.
לפרטים >>
לובצאנסקי, ישראל
בימי הכיבוש הגרמני היה כלוא בגטו וילנה (Vilnius). חבר המחתרת שהתארגנה בגטו. יצא ליערות רודניקי (Rudniki) עם קבוצה בפיקודו של יוסף גלאזמן.
לפרטים >>
לוין, דוד
בימי כיבוש וילנה (Vilnius) ע"י הגרמנים היה כלוא בגטו המקומי, והצטרף למחתרת. יצא ליערות רודניקי (Rudniki) והצטרף לפרטיזנים. באפריל 1943 חזר עם קבוצת לוחמים לגטו וילנה, במטרה להבריח יהודים מן הגטו אל היער.
לפרטים >>
מיליקובסקי, יאנקל
חבר "השומר הצעיר" בוילנה (Vilnius). בימי הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה. חבר פעיל במחתרת "פ.פ.או." בגטו. יצא ליערות רודניקי (Rudniki) ונלחם בשורות גדוד הפרטיזנים "הנוקם". הצטיין בפעולות חבלה ברכבות גרמניות. לאחר שחרור האזור מידי הגרמנים, גוייס לצבא האדום. נפל בקרב על ברלין (Berlin).
לפרטים >>
מאצקביץ יצחק, איזיה
חבר "הנוער הקומוניסטי" בוילנה (Vilnius). בימי הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה. הצטרף למחתרת. יצר קשר עם קבוצת צנחנים רוסיים, בעקבות זאת סוכם שמחתרת ה"פ.פ.או." בגטו תעסוק בפעולות ריגול וחבלה. במהלך קיץ 1942 ערך מאצקביץ דוחות יומיים על תנועת הרכבות הגרמניות, ואלה הועברו ע"י הפרטיזנים למוסקבה. יצא מהגטו עם קבוצתו של יוסף גלאזמן והצטרף לפרטיזנים ביערות נארוץ` (Narotsh). נפל בקרב.
לפרטים >>
מדז`ביצקה, ליובה
בימי כיבוש וילנה (Vilnius) ע"י הגרמנים נכלאה בגטו המקומי. חברת המחתרת בגטו. יצאה ליערות רודניקי (Rudniki) והצטרפה ללחימה בשורות הפרטיזנים.
לפרטים >>
מאצקייביץ, זאב
בימי כיבוש וילנה (Vilnius) ע"י הגרמנים נכלא בגטו המקומי. חבר המחתרת שהתארגנה בגטו. פיקד על אחת היחידות הראשונות ב"פ.פ.או.".
לפרטים >>
מאנקוויץ` לא ידוע
מראשי הריכוז של "הנוער הציוני" בוילנה (Vilnius). בימי הכיבוש הגרמני נכלא בגטו המקומי. חבר המחתרת שהתארגנה במקום. נשלח למחנה המוות באסטוניה. ניספה.
לפרטים >>
מלמד, בלה
אחות במקצועה, מוילנה (Vilnius). חברת קיבוץ "שחריה". בימי הכיבוש הסובייטי שהתה בקיבוץ באזור וילנה. עם הכיבוש הנאצי נכלאה בגטו וילנה. הצטרפה למחתרת ופעלה כקשרית בגטו. נאסרה מחוץ לגטו, בתחנת הרכבת במלאקיניה (Malkinia), ונשלחה למחנה המוות אושוויץ (Auschwitz). ניצלה.
לפרטים >>
מזיא, טובה
בימי כיבוש וילנה (Vilnius) ע"י הגרמנים נכלאה בגטו המקומי. יצאה ליערות רודניקי (Rudniki) והצטרפה ללחימה בשורות הפרטיזנים.
לפרטים >>
ז`בינסקי טולה, טולקה
חברת הפ.פ.או. בגטו וילנה (Vilnius). עבדה במחסן של הגרמנים ומתוכו הוציאה חבילות מעילים גרמניים ופרוות ומסרה את הכל לאיכר כדי למכור. בדרך זו נכנס לקופת הפ.פ.או. סכום שם 40.000 רובל. בהמשך יצאה ליער והצטרפה לפרטיזנים.
זקס, סלה
אשתו של עורך דין. בעת הכיבוש הגרמני נכלאה בגטו וילנה (Vilnius). פעילה במחתרת האפ.פ.או. בהשגת תעודות אריות מזוייפות וטיפלה בחולי המחתרת. תרמה את כל תכשיטיה למחתרת. נרצחה בעת חיסול אחרוני יהודי וילנה ימים ספורים לפני שחרור העיר, על ידי הצבא האדום.
טלרנט, סוניה
היתה חברה במחתרת פ.פ.או. בגטו וילנה (Vilnius). בהמשך ברחה ליערות רודניקי והצטרפה ללחימה הפרטיזנית נגד הגרמנים ועוזריהם.
טברדין רשקה, רשל
בזמן הכיבוש הגרמני נכלאה עם בני משפחתה בגטו וילנה (Vilnius) והיא בס"ה בת- 14. היתה חברה בתנועת "השומר הצעיר" והשתייכה למחתרת בגטו. הוריה ובני משפחתה נלקחו באקציה והומתו. רשל נשארה לבדה בגטו, אך מצאה משענת אצל חברי התנועה המבוגרים וכך הגיעה ליערות רודניקי, שם צורפה לגדוד הפרטיזני "נקמה" ועסקה בעבודת משק שונות. עם שחרור האיזור על ידי הצבא הסובייטי שבה עם גדודה לוילנה המשוחררת. נספתה בהפצצת מטוסים גרמנים ימים ספורים בלבד אחרי השחרור.
טרשינסקי, לייב
בעת הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה (Vilnius). נמנה עם פעילי מפלגת "פועלי ציון". היה חבר במחתרת האנטינאצית. נלכד ושולח מהגטו למחנה באסטוניה, שם המשיך בפעילותו המחתרתית והתמסר במיוחד להגשת סיוע לשוכני המחנה. ניספה.
טורגל, ינקל
חבר בא
בויארסקי ציפה, ציפורה
נולדה בוילנה (Vilnius). עם נישואיה לשלמה בויארסקי מוסילישוק (Vasilishki) עברה לגור בעיירה זו. בעת הכיבוש הגרמני נכלאה יחד עם המשפחה בגטו. לאחר הטבח ביהודי העיירה (מאי 1942) הועברה עם בעלה לגטו שצ`וצ`ין (Szczuczyn). משם נמלטו השלושה ליערות נאצ`ה (Nache) והיו שם במחנה משפחתי. ציפורה בעת המצור הגרמני על יערות נאצ`ה ברחה עם משפחתה ליערות ליפצ`אן (Liptshan) ולאחר שהשיגו נשק התקבלו לגדוד "בורבא". ציפורה שובצה ב"פלוגה הכלכלית" ועבדה במטבח. נהרגה מכדור תועה שנפלט מרובהו של פרטיזן.
ורשבצ`יק לולקה, אליעזר
למד בגימנסיה עברית בוילנה (Vilnius). עבד במאפיה של הוריו. עם פלישת הגרמנים לברית המועצות ניסה להימלט מזרחה אך הדבר לא עלה בידיו. חזר לוילנה שם נכלא בגטו. השתייך ל"קבוצת המאבק השניה" של יחיאל, יצא ליערות רודניקי (Rudniki) בספטמבר 1943 והצטרף לפרטיזנים. בהמשך צורף ליחידה של חבלנים, של קפיטן אלקו. אליעזר הצטיין כפרטיזן לוחם וכחבלן. לקח חלק ב- 12 מבצעי חבלה ברכבות גרמניות ובפעולות קרביות אחרות. נפצע פצעי מוות מיריות של איכר ממארב. הומלץ על ידי מפקדיו לאותות: "הדגל האדום ו"גיבור ברית המועצות".
וולץ , לא ידוע
חבר במחתרת האפ.פ.או. בגטו וילנה (Vilnius). יצא עם הקבוצה האחרונה של חברי המחתרת ב- 23 בספטמבר 1943 ליערות רודניקי ושם הצטרף לפרטיזנים.
וולוז`ני, יצחק
חבר במחתרת בגטו וילנה (Vilnius). חיבל באופן שיטתי במצרכי המזון שהגרמנים שלחו לחזית המזרחית.
אפרון, מאשה
חברת המחתרת האנטינאצית בגטו וילנה (Vilnius). היתה פעילה בשטח החינוך.
וולוז`ני, פניה
בעת הכיבוש הגרמני נכלאה בגטו וילנה (Vilnius). היתה חברה במחתרת בגטו ב"קבוצת המאבק השניה". בחודש ספטמבר 1943 יצאה עם קבוצה מהגטו ליערות רודניקי והצטרפה לפרטיזנים.
וידוציאנסקי דודיק, דוד
בעת הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה (Vilnius). היה חבר פעיל במחתרת הפ.פ.או. בגטו, ואחר כך יצא ליער והצטרף לפרטיזנים.השתתף בפעולות קרביות רבות שניהלה יחידתו נגד הגרמנים ומשתפי הפעולה עימם. נפל בקרב.
אהרונוביץ`, הילל
בזמן הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה (Vilnius). היה חבר במחתרת ובהמשך יצא ליערות רודניקי והצטרף לפרטיזנים. השתתף עם יחידתו בשחרור וילנה מהגרמנים. עלה ארצה בשנת 1960.
ארגון פ.פ.או. בגטו וילנה (Vilnius). נורה למוות על ידי הגרמנים.
זאק, סימה
חברה במחתרת פ.פ.או. בגטו וילנה (Vilnius). בהמשך ברחה ליערות רודניקי והצטרפה לפרטיזנים. בין היתר, מילאה תפקיד של מקשרת בין מטה הבריגדה והמחתרת העירונית.
יפה, אסתר
מוצאה מבית דתי. פעילה מרכזית בתנועת בית"ר בוילנה (Vilnius). עם כיבוש וילנה בידי הגרמנים, נכלאה בגטו, הצטרפה למחתרת פ.פ.או. (F.P.O), והייתה פעילה מרכזית לצידו של יוסף גלאזמן (Glasman). עסקה בהכנת תעודות מזוייפות ויצירת קשרים על מנת להבריח יהודים אל מחוץ לווילנה. מאוחר יותר עזבה את פ.פ.או ונמנתה על מארגני קבוצה מחתרתית. ארגון הפ.פ.או. הוציא נגדה גזר דין מוות באשמת מסירת ידיעות למפקד המשטרה היהודית בגטו, אולם גזר הדין לא בוצע. גורלה אינו ידוע.
לפרטים >>
יאברוב, איזיה
בן למשפחת סוחרים. בוגר הטכניון. בזמן שהגרמנים כבשו את וילנה (Vilnius), נכלא בגטו המקומי והיה חבר במחתרת. יצא ליערות נארוץ` (Narotsh) והצטרף לפרטיזנים. נשלח מטעמם חזרה לגטו וילנה על מנת להוציא ממנו לוחמים ליחידות פרטיזניות. יאברוב הגיע לגטו באוגוסט שנת 1943, זמן קצר לפני המשלוחים למחנות באסטוניה (Estonia). חברת מחתרת יעצה לו להמתין ימים ספורים במחבוא ורק לאחר מכן לשוב ליער, אולם יאברוב החליט לא להמתין ויצא לדרך. בעת נסיון היציאה, הוא נתקל בקיטל, הממונה על העניינים היהודיים בוילנה. הוא נעצר, חיפוש נערך בגופו, ונמצאו אקדח ורימון. נחקר ועונה עד מוות.
יעקובסון, בנימין
בימי כיבוש וילנה (Vilnius) על ידי הנאצים, נכלא בגטו המקומי והצטרף למחתרת. ב- 6 בספטמבר שנת 1943 יצא ליערות רודניקי (Rudniki) והצטרף לפרטיזנים.
יאשונסקי גרישה, גרגורי
מן הדמויות הבולטות של ה"בונד" (Bund) בוורשה (Warszawa) ובווילנה (Vilnius). בתקופת הכיבוש הגרמני , נכלא בגטו וילנה. מילא שורה של תפקידים מרכזיים במפלגתו. היה חבר ב"יודנראט". דרכו עבר הכסף שנשלח לגטו מה"בונד". הצטרף למחתרת פ.פ.או. (F.P.O.), אולם לא יצא עם לוחמיה ליער. מצא מקלט בביתו של נוצרי. ניצל.
לבדז` יאנדז`ה, יעקב
פעיל בקן "השומר הצעיר" בווילנה (Vilnius). חבר בלהקת הדרמטית של תנועתו. היה בהכשרה חלוצית לקראת עלייה ארצה. עם פרוץ המלחמה נמנה על ההנהגה הראשית של התנועה. בימי הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה. הצטרף למחתרת, ועסק בזיוף תעודות. בראשית שנת 1942 נמלט מהגטו, והגיע לגטו ביאליסטוק (Bialystok). ב - 5 בפברואר שנת 1943 נטל חלק בנסיון המרי הראשון בגטו זה. הוא נלכד ונשלח ברכבת לטרבלינקה (Treblinka), אולם הצליח לקפוץ מהרכבת ולשוב פצוע לגטו. השתלב שנית בפעילות המחתרת, ועסק בתחומי תרבות וארכיון. נפל במהלך קרבות מרד הגטו בביאליסטוק. הערה: במקורות מסויימים מופיע בשם לבד יאנד`זי (Lebed Janczezi).
לובוצקי, ניוסה
בימי כיבוש וילנה (Vilnius) בידי הגרמנים, נכלאה בגטו המקומי. הצטרפה למחתרת פ.פ.או., הייתה חברה במפקדת "בית`ר" בגטו ובמקביל לפעילות מחתרתית עסקה בתחום התרבות. נמלטה ליערות רודניקי (Rudniki), ולחמה עם הפרטיזנים בגדוד "הנוקם". פעלה כסיירת לאיסוף מודיעין, ומילאה תפקיד בשחרור שבויים סובייטים. גורלה אינו ידוע.
כץ, לובה
בימי הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה (Vilnius). היה חבר במחתרת ובהמשך נמלט ליערות רודניקי (Rudniki) והצטרף לפרטיזנים . יצא עם יחידתו להתקיף חיל מצב גרמני, אולם המבצע בוטל. בדרכם חזרה לבסיס, ארעה תקרית אש עקב חוסר תיאום ובה יחידות פרטיזניות פתחו באש זו על זו. לובה נפצע בתקרית זו ונותר נכה.
לוין מטס, מתתיהו
בתקופת הכיבוש הגרמני בווילנה (Vilnius), היה כלוא בגטו המקומי. חבר מחתרת. פעל להברחת נשק אל תוך הגטו דרך תעלות הביוב. ברח מהגטו והצטרף ליחידה פרטיזנית ביערות רודניקי (Rudniki). ביצע בהצלחה משימות חבלה בקווי המים והחשמל העירוניים. נתפס ע"י הגסטאפו, נעצר, ונמלט בעזרתו של יהודי שהיה קשור למחתרת. נפצע אנושות בקרב עם "הפולנים הלבנים" ונפטר.
לוין, שולמית
בימי כיבוש וילנה (Vilnius) על ידי הגרמנים, נכלאה בגטו המקומי. נמלטה ליערת רודניקי (Rudniki), והצטרפה לפרטיזנים. לחמה בשורותיהם של גדודי "המאבק" ו"מוות לפשיזם". גורלה אינו ידוע.
ינינסקי, לא ידוע
חבר במחתרת האפ.פ.או. בגטו וילנה (Vilnius). יחד עם אריה (לובה) זיסקוביץ, הוביל קבוצת חברי המחתרת מגטו וילנה ליערות נארוץ`, שם הצטרף לפרטיזנים.
נפולאון, חיים
בימי הכיבוש הגרמני היה כלוא בגטו בעירו, וילנה (Vilnius). חבר המחתרת הלוחמת. ניספה במהלך הקרבות בגטו.
לפרטים >>
מינץ, פימה
מורה מוילנה (Vilnius). בימי הכיבוש הנאצי היה כלוא בגטו וילנה. חבר פעיל במחתרת. נתפס ע"י הגרמנים ונשלח למחנה עבודה סמוך לוילנה. השתתף בישיבה אשר דנה בבריחה מהמחנה ויציאה ליערות.
לפרטים >>
וואזגאל, לא ידוע
בעת הכיבוש הנאצי נכלא בגטו וילנה (Vilnius). הועסק בעבודות כפיה במוסך צבאי גרמני, יחד עם גלאזר חיבל בקביעות במכוניות גרמניות עד שהוציאון מכלל שימוש.
היילברג (סולונוביץ)
היתה חברה במחתרת של האפ.פ.או בגיטו וילנה (Vilnius) ובהמשך הצטרפה לפרטיזנים ביערות נארוץ`.
לפרטים >>
ויינשטיין, קופל
היה מוסיקאי ומלחין שחיבר לחנים לשירי התקופה. בזמן הכיבוש הנאצי היה בגטו ביאליסטוק (Bialistok). היה חבר המחתרת והשתתף במרד שפרץ בגטו. לאחר מכן יצא ליערות הסביבה. היה בגדוד היהודי "פארויס" (קדימה) ונפל באחד הקרבות בנסיבות לא ידועות.
לפרטים >>
לנדאו, אסתר
יצאה מגטו וילנה (Vilnius) עם קבוצת לוחמים מהפ.פ.או. ליערות נארוץ`. הצטרפה לגדוד הפרטיזני היהודי "מסט" ולחמה בשורותיו נגד האוייב הנאצי. לאחר שהגדוד פורק לא נתקבלה לגדוד לוחם אחר. היא, ועוד חמישה מחבריה המשיכו לחפש יחידה פרטיזנית שתסכים לצרף אותם לשורותיה, אך בדרכם הם נפלו למלכודת שטמנו להם איכרים מהסביבה, אשר תקפו את אסתר וחבריה ורצחו את כולם.
לפרטים >>
טיקוצינסקי חייצ`ה, חיה
חברת הפ.פ.או. בגטו וילנה (Vilnius). יצאה ליער ב- 25 ביולי 1943 ב"קבוצת ליאון" (על שם יצחק ויטנברג) כשבראשה יוסף גלאזמן, והגיעה ליערות נארוץ`, אך היחידה הפרטיזנית של "מארקוב" סירבה לקבלה לשורותיה. פרטיזן יהודי שנקלע לסביבה הסכים לקחת איתו מספר צעירים מאלה שנדחו על ידי מארקוב ולהביאם ליחידתו. טיקוצינסקי הצטרפה לקבוצה שהלכה עם פרטיזן זה. בדרכם נכנסו לביתו של איכר להשיג מזון. האיכר הזמינם לארוחה. בשעה שסעדו הוקף הבית על ידי כנופיית איכרים והם תקפו את הסועדים בגרזנים. כל הקבוצה, פרט לאחד (שלמה קנטורוביץ ) נרצחו, כולל חיה טיקוצינסקי.
גלר, שמואל
הגיע ליחידה הפרטיזנית של בילסקי ללא נשק. בתחילה הוצב לשמירה בלבד. לאחר תקופה מסויימת השיג נשק והשתלב ביחידה כלוחם.
מאגון, ליזה
היתה מנהלת הקן של "השומר הצעיר" בוילנה (Vilnius). חברה בקיבוץ ההכשרה "הבוקע", פעילה בתנועה כשזו פעלה במחתרת בתקופת השלטון הסובייטי. בעת הכיבוש הגרמני נכלאה בגטו וילנה והיתה חברה פעילה בפ.פ.או. מטה הארגון צייד אותה בניירות אריים ותחום פעילותה היה לקיים את הקשר בין הגטו והחוץ; היתה נכנסת ויוצאת מהגטו תוך מילוי משימות רכש והכנסת נשק למחתרת בגטו. בפעילות זו סיכנה את חייה יום יום. כשנודע לפ.פ.או. בוילנה על סכנת החיסול המאיימת על היהודים בגטו אושמינה (Oszmiana) נשלחה לשם כדי להזהיר על הסכנה ולסייע להם בבריחה ליער. כשיצאה פקודה מטעם שלטונות הכיבוש שעל האוכלוסיה הלא יהודית להחליף את התעודות התיצבה במשרדי הגסטאפו בתור ארית המבקשת למלא אחרי הנדרש. אולם הגסטאפו עקב אחריה מזמן וכשהתייצבה נאסרה מיד. מטעם הארגון נעשו מאמצים רבים כדי לשחררה,אך נסיונות אלה לא הצליחו. ליזה נלקחה לפונאר (Ponary) והוצאה להורג. לפני הוצאתה להורג הצליחה להעביר פתק לחבריה בו ביטאה את דבקותה במטרות הארגון היהודי הלוחם. הפ.פ.או. הנציח את זכרה על ידי הכללת שמה בסיסמת הגיוס: "ליזקה רופט" ("ליזקה קוראת").
הויז (האוז(,משה
בעת הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה (Vilnius). ב- 20 בדצמבר 1941 ערכו הגרמנים מצוד אחרי יהודים שנועדו להוצאה להורג. הויז הסתתר, יחד עם עוד כ- 20 יהודים, במחבוא. אך הגרמנים גילו את המסתור וציוו על היהודים לצאת משם ולהתמסר לידיהם. היהודים לא נשמעו לקריאה והגרמנים פרצו לתוך המחבוא. באותה עת הויז וגולדשטיין תקפו את הגרמנים באגרופיהם ובעקבותיהם עשו כן כל הנוכחים. במאבק זה כל היהודים שהיו במקום ניספו.
גוטלזון גרשקה, גרשון
כשהגרמנים כבשו את וילנה (Vilnius) נכלא בגטו המקומי. בגטו היה חבר בפ.פ.או. ובהמשך יצא ליער והצטרף לפרטיזנים. אחרי המלחמה היגר לצרפת.
אנגלמן (גלר) יפה,
חברת "החלוץ הצעיר - פרייהייט". בזמן הכיבוש הגרמני נכלאה בגיטו וילנה (VILNIUS). השתייכה לגרעין של "קבוצת המאבק השנייה" שבראשה עמד יחיאל שינבויים. בעלה יצחק אנגלמן עבר לביאליסטוק (BIALYSTOK) עם קבוצתו של מרדכי טננבוים שם השתתף במרד הגיטו, נפל לידי הגרמנים ושולח למאידאנק (MAJDANE). יפה נשארה בוילנה מפאת היותה בהריון (ילדה בת שנספתה). יצאה באופן מאורגן ליערות והצטרפה לפרטיזנים.
עלתה ארצה.
גלזר, חווקה חוה
כשהגרמנים כבשו את וילנה (VILNIUS) נכלאה בגיטו המקומי. הצטרפה למחתרת של האפ.פ.או. בהמשך ברחה מהגיטו ליערות רודניקי ולחמה נגד הגרמנים.
גלפרן טוביה, טבקה
בעת הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה (VILNIUS). חבר המחתרת של האפ.פ.או. כשעבד בכפייה אצל הגרמנים השחית דברי דאר צרורות - דאר צבאי וחבילות שנשלחו לחיילים בחזית. היה מראשוני היוצאים ליערות נארוץ` משם עבר ליערות רודניקי. השתתף בפעולות קרביות רבות של יחידתו.
דבלטוב, דובה
חברת המחתרת של האפ.פ.או. בגטו וילנה (VILNIUS). יצאה מהגטו ליערות רודניקי והצטרפה לפרטיזנים. שימשה כקשרית ומורת דרך לחברי המחתרת מגטו וילנה לפרטיזנים ביערות רודניקי. באחד המבצעים הללו נתפסה על ידי כוחות האוייב והושמה במעצר. הצליחה לברוח משם, שבה ליחידתה והמשיכה בפעילותה. היתה בין משחררי העיר וילנה. נספתה בהפצצה אווירית גרמנית.
גריז`בסקי, בלה
היתה חברה בארגון המחתרתי של האפ.פ.או. בגיטו וילנה (VILNIUS). יצאה ליער והצטרפה לפרטיזנים.
גרונר, הוגו
בגיטו וילנה (VILNIUS) היה חבר באירגון המחתרתי של "קבוצת המאבק השנייה". יצא ליער והצטרף לפרטזנים.
דובצ`נסקי ישראליק, ישראל
חבר בארגון האפ.פ.או. בגיטו וילנה (VILNIUS). יצא מהגיטו בקבוצה הראשונה של חברי המחתרת ליערות נארוץ` והצטרף לפרטיזנים.
מדייסקר, רבקה
היתה כלואה בגיטו וילנה (VILNIUS). חברה במחתרת של האפ.פ.או. בתחילת שנת 1942 נשלחה על ידי תנועתה "השומר הצעיר", לפעול בגיטו ביאליסטוק (BIALYSTOK). אחרי דיכוי מרד הגיטו בביאליסטוק (אוגוסט 1943) המשיכה לפעול בצד הארי כשהיא מרכזת את פעולות העזרה (מזון ומקומות מסתור) ליהודים שנמלטו מהגיטו. נלכדה על ידי הגרמנים כשהיא פצועה קשה. אושפזה בבית חולים נוצרי שם העמידה פני נוצריה. מתה מפצעיה בייסורים ונקברה בבית הקברות הנוצרי בביאליסטוק.
מדייסקר, סוניה (שיינה)
משחר נעוריה היתה קומוניסטית פעילה בעיר וילנה (VILNIUS). בימי השלטון הפולני (לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה) ריצתה שמונה שנות מאסר בגין פעילות זו. בזמן הכיבוש הגרמני נכלאה בגיטו וילנה. פעילה מרכזית במחתרת האנטינאצית של האפ.פ.או. שימשה קשרית עם המחתרות האנטינאציות שמחוץ לגיטו. יציאתה ליער והצטרפותה ללחימה הפרטיזנית נדחתה עקב פעילות זו. בחודש מאי 1944 הותקפה על ידי אנשי הגסטאפו, בעת ששהתה בדירתו של פעיל קומוניסטי בעיר. הנסיון לאבד את עצמה לדעת לא צלח בידה, היא רק נפצעה נתפסה ונסגרה במרתפי הגיסטאפו, שם נחקרה בעינויים. לבסוף הוצאה להורג. אחרי מותה עוטרה באותות צבאיים על ידי ממשלת פולין וכן על ידי הממשלה הליטאית הסובייטית.
דרוזגניק ברל`ה, ברל
בקיץ 1941 נכלא בגטו וילנה (Vilnius). הצטרף למחתרת האנטינאצית שפעלה בגטו. ביולי 1943 יצא, בקבוצתו של יוסף גלזמן, ליערות נארוץ` והצטרף לפרטיזנים. מילא שליחויות במטה החטיבה הפרטיזנית הליטאית בעת התארגנותה של זו ביערות קזיאן ונארוץ`.
דושינסקי, ישראל
נכלא בגטו וילנה (Vilnius). היה חבר במחתרת של האפ.פ.או. ברח מהגטו, יחד עם קבוצת חברים שבראשה עמד יוסף גלאזמן, ליערות נארוץ`. נפל בקרב.
דייכס, פולה
סטודנטית לרפואה באוניברסיטת וילנה (Vilnius). בתקופת הכיבוש הנאצי נכלאה בגטו וילנה. פעלה במחתרת הפ.פ.או. נתפסה על ידי הגסטפו בדרך מוילנה לורשה (Warszawa) ונורתה במקום.
דבורז`צקי, מארק
למד רפואה באוניברסיטת וילנה (Vilnius), כשזו היתה תחת השלטון הפולני והיה יושב ראש אגודת הסטודנטים היהודים באוניברסיטה. כשוילנה נכבשה על ידי הגרמנים נכלא בגיטו המקומי. בגטו היה חבר המחתרת של הפ.פ.או.; היה פעיל בתחום הסוציאלי והתרבות. הוגלה למחנות הריכוז באסטוניה (Estonia) וניצל. אחרי המלחמה חיבר מספר ספרי מחקר על ההתרחשויות בתקופת השואה ובינם: הירשקע גליק דער מחבר פון פארטיזאנער הימן, פאריס, 1966. מחנות היהודים באסטוניה 1942 – 1944, הוצאת יד ושם, 1970. ירושלים דליטא במרי ובשואה, הוצאת מפא"י, 1951. ירושלים דליטא אין קאמף און אומקום, הוצאת יידישער פאלקספארבאנד אין פראנקרייך, 1948.
דבלטוב, שרה
כשוילנה (Vilnius) נכבשה על ידי הגרמנים נכלאה בגטו המקומי. בגטו הצטרפה למחתרת של האפ.פ.או. יצאה מגטו וילנה עם קבוצת חברים לגטו ביאליסטוק (Bialystok) שם פעלה במסגרת האי"ל. השתכנה בצד הארי שבעיר ושימשה מקשרת של המחתרת הלוחמת בגטו ביאליסטוק. נלכדה על ידי הגסטאפו, נחקרה בעינויים ונרצחה.
טיקטין, זלמן
מצעירי הלוחמים בגטו וילנה (Vilnius). התיתם מהוריו שנרצחו על ידי הגרמנים, למד בבית הספר המחתרתי בגטו, אך היה כבר פעיל בביצוע מעשי חבלה נגד הגרמנים. עבד במחסן נשק משם גנב נשק והבריח אותו לגטו ומוסרו לרשות המחתרת. על דעת עצמו תכנן פיצוץ בנין הגסטאפו בעיר, אך תכנית זו לא יצאה לפועל. פעם הבחין ברכבת תחמושת שנכנסה למסוף שעל יד המחסן וללא עזרת אחרים הצליח לחדור לאחד הקרונות והחל לאסוף, ולמלא לתוך שק, פצצים וסרטי כדורים. אחד השומרים השגיח בו ופתח לעברו באש. זלמן נתפס והוכנס לצינוק, ניסה לברוח, אך נפצע בעת מנוסתו והובל לבית חולים. הממונה הגרמני על הגטו ביקש לקנות את ליבו בפיתויים שונים כדי שיגלה את שמות שולחיו. זלמן דחה את כל אמצעי השידול, קרע את התחבושות שעל גופו ומת מוות יסורים בלי לגלות לאוייב דבר.
גלזר
היה כלוא בגטו וילנה (Vilnius) הועסק בעבודת-כפייה במוסך צבאי גרמני. יחד עם אדם בשם ואזגל חיבל במנועי המכוניות על ידי כך שהוציא ברגי-חיבור.
זיבקוביץ`, בתיה
חברה בפ.פ.או. בגטו וילנה (Vilnius). יצאה ליער ביולי 1943 עם הקבוצה שבפיקודו של יוסף גלאזמאן. לחמה בגדוד היהודי "נקמה" ועם חיסולו עברה לשורות הבריגדה של "מארקוב". נהרגה ב- 20 בדצמבר 1943 מפליטת כדור מרובהו של פרטיזן שיכור.
ויינשטיין, לייבל
היה בריכוז "השומר הצעיר" בוילנה (Wilnius). בימי הכיבוש הנאצי חי בגטו ביאליסטוק (Bialystok). נמנה עם פעילי המחתרת והשתתף במרד שפרץ בגטו. הוא נתפס וגורש אך קפץ מהרכבת והגיע ליער. נפל בקרב עם כח גרמני שרדף פרטיזנים. אריה כתב שירים על התקופה וניהל יומן, אך כתביו לא נשתמרו.
לפרטים >>
ויינשטיין, לא ידוע
בעת הכיבוש הגרמני, נכלא במחנה עבודה בזדן (Bazdan) שליד וילנה (Vilnius), ועבד שם בכריית כבול. יחד עם שני חברים מהפ.פ.או, בתיאום עם המפקדה, חיבלו בפסי הרכבת בקו וילנה-איגנלינה, על ידי פירוק מאות מטרים של פסי המסילה.
מלמד, יצחק
בימי כיבוש וילנה (Vilnius) ע"י הגרמנים, נכלא בגטו המקומי. חבר המחתרת שהתארגנה במקום. חלה אנושות במהלך שהותו בגטו. נרצח.
לפרטים >>
מרקוביץ, בלומה
בימי כיבוש וילנה (Vilnius) ע"י הגרמנים, נכלאה בגטו. חברת מחתרת "פ.פ.או.". באמצעותה העבירה מפקדת הארגון בגדים והוראות לפרטיזנים שביערות הסביבה. יצאה מהגטו דרך תעלות הביוב אל יערות רודניקי (Rudniki). הצטרפה לגדוד הפרטיזנים "הנוקם", ולחמה בשורותיו. נטלה חלק בקרבות על שחרור וילנה. נפלה בלילה הראשון של וילנה המשוחררת, בעת הפצצה גרמנית על העיר.
משה נמזר
בימי כיבוש וילנה (Vilnius) ע"י הגרמנים, נכלא בגטו המקומי. נשלח למחנה עבודה בסביבות וילנה. נמנה עם מפקדי המחתרת הלוחמת שהוקמה במחנה.
לפרטים >>
לובוצקי, אימקה
בוגר הגימנסיה הראלית בווילנה (Vilnius). בזמן הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה, היה חבר במחתרת האנטינאצית פ.פ.או. ובהמשך יצא ליער והצטרף לפרטיזנים. השתתף בקרבות רבים ונלחם באומץ-לב. נהרג יחד עם עוד ארבעה פרטיזנים מגדודו בעת שחיבל בעמוד טלפון שהיה ממוקש.
לבד , יעקב יאנדז`ה
חבר ההנהגה של "השומר הצעיר" בעל כשרונות אומנותיים. בעת הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה (Vilnius). חבר במחתרת. בראשית שנת 1942 עבר לגטו ביאליסטוק (Bialystok). נתפס על ידי הגרמנים ב- 5 בפברואר 1943 ושולח ברכבת לטרבלינקה (Treblinka) בדרך קפץ מהרכבת, חזר לגטו ביאליסטוק ופעל במחתרת. היה פעיל בין היתר בהכנת תעודות מזוייפות. לקח חלק במרד שפרץ באוגוסט בגטו ביאליסטוק ונפל בקרב.
לונקה לא ידוע
נער. נמלט מגטו וילנה (Vilnius) והגיע לגטו שבעיר לידה (Lida), שם התחבר למחתרת האנטינאצית שפעלה בגטו. לונקה היה המקשר של המחתרת המקומית עם הפרטיזנים שבסביבה ובהמשך גם הצטרף לגדוד "איסקרא". לאחר מכן עבר עם קבוצת לוחמים יהודים ליערות נאליבוקי. צורף לגדוד של בילסקי, הוליך יהודים מהגטו ליער ואסף ידיעות לתועלת הפרטיזנים. נתפס בעקבות הלשנה כשבידו מכתבים שנשא עימו מהגטו ליער, אך הצליח לבלוע את המכתבים והם לא נפלו בידי שוביו. נחקר בעינויים, אך לא מסר דבר עד שנפח את נשמתו.
מרדכי לווינסון
נלחם כפרטיזן. בסוף חודש מאי 1944 היה בסיור עם קבוצת פרטיזנים מיחידתו והם הבחינו באדם בודד המסתובב בסביבה. האיש נקרא להזדהות, אך במקום זאת עשה הכל כדי להתחמק מפניהם. מרדכי ירה באיש והוא נפל. בבדיקה הסתבר שהאיש שנורה השתייך לגדוד הפררטיזני "אוריול". לווינסון הועמד לדין בגין המעשה שעשה והוצא להורג.
לווין, משה (מווילנה)
ברח מהגטו בווילנה (Vilnius) ליערות והצטרף ללחימה הפרטיזנית. נלחם בעוז עם האוייב הנאצי. נפל בקרב.
איצקוביץ`, לא ידוע
בזמן היותו כלוא בגטו וילנה (Vilnius) שירת במשטרה היהודית. במקביל, היה חבר במחתרת ב"קבוצת המאבק השנייה". יצא ליער והצטרף לפרטיזנים. הוצא להורג ביער, לפי פסק - דין בעוון שיתוף פעולה עם הגרמנים, כשהיה שוטר בגטו.
אזגוד, אח ב`
שם פרטי לא ידוע. חבר במחתרת פ.פ.או. בגטו וילנה (Vilnius). הוא ואחיו השתייכו לקבוצה של בורקה פרידמן.
אזגוד, אח א`
שם פרטי לא ידוע. חבר במחתרת פ.פ.או. בגטו וילנה (Vilnius). הוא ואחיו השתייכו לקבוצה של בורקה פרידמן.
מצקביץ`, בניה
ז`לזניקוב, אברהם
אוקונייב, מיכאל (משה)
מוסניק, לא ידוע
בימי הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה (Vilnius). הצטרף למחתרת שהתארגנה בגטו. חבר ב"חמישייה" שבדירתה אוכסן בית הדפוס המחתרתי. ניצל.
בראנט, דוד
בן למשפחה מסורתית ציונית לאומית, אביו היה סוחר-נעליים. בוגר בית ספר תיכון "תושיה"
עדות לוסקין. תיק פחח 16
לכסיקון הגבורה, חלק א', עמ' 98.
בראנד, שמעון
בן למשפחה לאומית ידועה בעיר וילנה. למד בבית ספר יסודי ובגימנסיה העברית בעיר.
חורבן ומרד, חלק א', עמ'' 222, 380.
לכסיקון הגבורה, עמ' 99.
אימבריק, מרדכי
בן לייב ורייזל.
כמו כל אחיו, הצטרף לשורות בית"ר בילדותו.
בימים הראשונים של הכיבוש הגרמני, הליטאים חטפו אותו ואת אחיו, אהרון.
ביבליוגרפיה:
חורבן ומרד, עמ' 376
אימבריק, אהרון
בן לייב ורייזל.
בילדותו הצטרף לשורות התנועה הלאומית בית"ר. מילא את כל תפקידיו באחריות ובנאמנות. היה חסון בגופו ועשוי ללא חת. כל חייו חלם לעלות לארץ ולהצטרף לשורות הלוחמית, למען המולדת.
הליטאים חטפו אותו זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה.
ביבליוגרפיה:
חורבן ומרד, עמ' 375
וולין, יעקב-זיסל
בן אייזיק. היה בחור נאה וחזק, ובעל לב זהב. ובנוסף לכל - היה בעל דימיון ושופע רעיונות. לאחר שפרצה המלחמה והגרמנים כבשו את וילנה, עבר יעקב עם משפחתו לגיטו. היה לאחד מראשי המבריחים של דברי מזון לאנשים הרעבים בגיטו, ודאג לחזק את רוחם. נתמנה לבריגאדיר ביחידת עבודה צבאית של הגסטאפו.
לקח אחריות על גניבה מצרכים והוצא להורג יחד עם עוד 30 בריגאדירים בפונאר.
בליביוגרפיה
העשור השלישי, עמ' 52-58-59-60.
גאבטיין, מוטקה
היה ביחידת "סמיירט אוקופאנטאם", פושצ'ה רודניצקה, בריגדה ליטאית.
ברזק, יהודה (ד"ר)
רופא ומנהל בית חולים במיר.
שירת באוטריאד "סריוז'ה", השתתף בפעולות קרביות ושימש כרופא.
נרצח מידי מרצחים מקומיים.
ברסלין, שלום
פרטיזן לוחם. נפל בקרב.
ארונסון אברהם, אברשה
עם פלישת הגרמנים לוילנה, הועבר אברהם לגטו, יחד עם אמו ואחותו.
בגטו, הצטרף לקבוצתו של הילל זיידל, מפקד קבוצה מחתרתית. לקראת הבריחה מהגטו ליערות, למד אברהם להפעיל נשק. לפני חיסול הגטו הצליח, יחד עם קבוצתו, לברוח דרך מנהרות הביוב. הקבוצה נתפסה ע"י הנאצים ואברהם נשלח למחנה הריכוז אסטוניה-קלוגה, שם הועסק בעבודת פרך.
כשהנאצים ביצעו אקציה במחנה וחיסלו את כל היהודים, הסתתר אברהם על אחד הגגות, שם שהה שלושה ימים, עד שהרוסים הגיעו ושחררו את המחנה. אברהם חזר לוילנה והתארגן עם קבוצת יהודים שעזבו לפולין, משם לרומניה ולאחר מכן לאיטליה.
לאחר המלחמה עלה ארצה והקים משפחה לתפארת.
זלצברג, דב
רצח בזמן הכיבוש הגרמני.
אפשטיין, משה
משה פעל באיטריאד "בורבה", בריגדה של יורגיס-ליטא.
נשפט ונדון למוות.
בורנשטיין, משה
משה ברח לכפר וייאסה-ואקי, כ-12 ק"מ מוילנה, שם ריכז נשק. במרץ 1943 יצא עם קבוצה היערה, לאוטריאד "צ'אפאייב", פושצ'ה נאצ'ה ורודניקי.
נפצע קשה ומת מפצעיו בזמן התקפה על חיל-המצב הגרמני, בכפר סורוק-טאטארוב.
בורשטיין, משה
כשהגרמנים כבשו את וילנה (VILNIUS) נכלא בגיטו המקומי. במרץ 1942 ברח, יחד עם, אחותו סוניה, ליערות נאצ`א (NACHE). משם עבר ליערות נארוץ` (NAROTSH). השתתף בהרבה קרבות ובפעולות חבלה. בהתקפת יחידתו על חיל המצב הגרמני בכפר סורוק - טטרוב (SOROK - TATAROV) נפגע אנושות ומת מפצעיו.
בזאשר, ישראל
בגיטו וילנה (VILNIUS) היה חבר במחתרת האפ.פ.או. בהמשך יצא ליערות רודניקי והצטרף לפרטיזנים. נשלח על ידי מטה החטיבה, בקבוצה, ליערות נארוץ` להביא משם נשק. בהיות הקבוצה בדרך חזרה לבסיס ביערות רודניקי, נתקלה במארב של "פולנים לבנים" ובקרב שהתפתח בין הצדדים, ישראל נפגע מכדורי האויב ונהרג. עד למותו היה שבעה חודשים פרטיזן לוחם והשתתף בפעולות חבלה ומיקוש רכבות האוייב.
לובוצקי דניאל, דנקה
בזמן הכיבוש הגרמני נכלא בגיטו וילנה (VILNIUS) והיה חבר במחתרת האפ.פ.או. ביום ההתגוננות בגטו נתפס על ידי הגרמנים נחקר בעינויים במשך 10 ימים אך הצליח לבסוף לברוח מידי הגרמנים והצטרף לפרטיזנים ביערות רודניקי. השתתף בקרבות שניהל גדודו נגד הגרמנים ומשתפי הפעולה עימם, נפל בקרב.
וינישסקי , טאניה, טייבל
הגיעה מיערות נארוץ` ליערות רודניקי ונקלטה בגדוד הפרטיזני "מוות לכובשים". היתה לוחמת והשתתפה בקרבות רבים נגד הגרמנים. טאניה הוכיחה את גבורתה בעת ההתקפה על חיל המצב הגרמני בוויצ`ורישקי (Vicoriskis). היא היתה במחלקת החסימה שנזנחה על ידי המפקד שלה והגרמנים שבאו לעזרת חיל המצב כיתרו את יחידתה של טאניה. בקרב עם הגרמנים נהרגו 16 פרטיזנים, כולם יהודים. טאניה בעצמה נפצעה קשה והגרמנים רצו לקחת אותה בשבי בעודה בחיים, אבל כשהם התקרבו אליה טאניה שיחררה את ניצרת הרימון שבידה ופוצצה את עצמה יחד עם הגרמנים.
גורפינקל, אמה
בוגרת הגימנסיה העברית. סיימה קורסים לאחיות רחמניות. בקיץ 1943 ברחה עם בעלה הד"ר גורפינקל ליער, והם הצטרפו לפרטיזאנים - הוא כרופא והיא כאחות.
פירסומי מוזיאון הלוחמים והפרטיזאנים, כרך א', מס' 14, עמ' 12,13.
לום, זאב
עם פרוץ המלחמה נשלח עם כל היהודים לגיטו והצליח לעבור בשלום את כל האקציות.
חמק מהגטו ליערות שבבסביבה והטצרף לשורות הפרטיזנים. עלה ארצה בתחילת 1946, בעלייה בלתי לגאלית. נפטר ב- 17 בינואר 1969 .
איפא, חצקל
בימי הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה (Vilnius). הצטרף למחתרת שפעלה בגטו. חבר ב"חמישייה" לוחמת.
בארן, אליהו
בעת הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה (Vilnius). חבר במחתרת המקומית. עבד במחסן נשק גרמני משם הבריח אמצעי לחימה לפרטיזנים פולנים. הוגלה למחנה באסטוניה הצליח לברוח מהמחנה, שב לוילנה והמשיך לפעול במחתרת. נתפס יחד עם שני פולנים ובידו תרמיל גב עם נשק. אליהו נחקר בעינוים על ידי הגרמנים, אך לא מסר דבר. נורה למוות בפונאר.
ורשבצ`יק, יחיאל
בעת הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה (Vilnius). שם היה חבר במחתרת האנטינאצית. בהמשך יצא ליערות רודניקי והצטרף לפרטיזנים. נטל חלק בלחימה נגד הגרמנים והשתתף במיקוש רכבות האוייב.
מיקלישנסקי, מנדל
נמלט מגטו וילנה (Vilnius) ליערות והצטרף ללחימה הפרטיזנים נגד הגרמנים. השתתף בקרבות ובפעולות חבלה - ניתוק קווי טלפון, הצתת גשרים ומתקנים צבאיים שונים. בשובו עם קבוצתו מפעולה נקלע למארב גרמני ובחילופי האש בין הצדדים נפגע מנדל ושניים מחבריו מירי הכוחות האוייב ונפלו חלל.
טאטארסקי, לא ידוע
אחרי חיסול הגטו בווילנה (Vilnius) הועבר למחנה העבודה בווילנה ה.ק.פ. חבר במחתרת המקומית, השתתף בהכנות לבריחה דרך המנהרה שנחפרה. לא הצליח לברוח, נלכד בתוך המנהרה עם חברים על ידי הגרמנים ונפל בקרב עימם.
גורביץ`, לא ידוע
חבר המחתרת הלוחמת בגטו וילנה (Vilnius) נפל בקרב בהתקפת הגרמנים על עמדת הלוחמים ברחוב סטראשון 12 בגטו וילנה.
גולדשטיין, לא ידוע
היה חבר המחתרת האנטינאצית בגטו וילנה (Vilnius) ועסק בהברחת נשק לגטו. באחת הפעמים שהביא נשק עוכב על יד שער הכניסה לגטו אך הצליח לחמוק לתוך הגטו אודות לחברו יעקב ראף שגרם למהומה כדי להפנות את תשומת לב השומרים אליו ולא לגולדשטיין.
ינינסקי, לא ידוע
חבר המחתרת האנטינאצית בגטו וילנה (Vilnius). יצא ליער והצטרף ללחימה הפרטיזנית נגד הגרמנים ונטל חלק בקרבות רבים. נרצח אחרי השחרור על ידי אנשי כנופייה של ליטאים לאומנים.
ליובה
ליובה היתה באוטריאד "בורבה", בריגדה "יורגיס" - ליטא.
היתה פעילה בשטח המשקי וכן השתתפה במבצעים קרביים.
נפצעה בקרב וטבעה בנהר.
לפרטים >>
מרקלס-פרומר , נעמי
כשהגרמנים פלשו לווילנה, גורשה נעמי לגטו. עם החיסול הסופי של גטו ווילנה, כאשר המבוגרים ברחו דרך התעלות ליערות רודניקי ונארוץ', הסתתרה נעמי יחד עם משפחתה ב"מלינה", עליית גג בגיטו. לאחר כחודש, הם נתפסו ע"י הליטאים. נעמי ניסתה להתנגד, בגדיה נקרעו לגזרים והיא הוטלה על הריצפה. הליטאים גררו אותה למשטרה ומשם, היא בכל זאת הצליחה לברוח לקייליס. הוריה הובלו לפונאר.
מקייליס עברה ליערות רודניקי והצטרפה לפרטיזנים בפלוגה "לניצחון", בפיקודו של שמואל קפלינסקי. לאחר זמן מה היא קיבלה נשק אישי והשתתפה בפעולות קרביות, כגון הנחת חומרי נפץ מתחת לפסי רכבות.
לאחר המלחמה עלתה נעמי ארצה והתיישבה בקיבוץ לוחמי הגטאות.
מצקאביץ יצחק. איזיה
יצחק היה מפקד כיתה ב-פ.פ.א. בגטו וילנה.
בקיץ 1942 יצא מהגטו יחד עם ויטקה קמפנר ומשה בראוזה וחיבל ברכבת גרמנית.
בסוף יולי 1943 יצא עם פלוגת לוחמים ליער, בסביבות נארוץ'.
בפעולת סיור במעבר על נהר וילאנקה, 25 ק"מ מוילנה, עלה על מארב גרמני ונפל.
בן 21 במותו.
לובוצקי, דאנקה
דאנקה, בן 22, אליוו של אימקה לובוצקי, היה קומסומולאי.
המראשוני פ.פ.א. בגטו וילנה .
יצא לפעולה נגד מרגל, בדרך נתקל בפרטיזנים לובשי מדים גרמנים. בטעות, הוא פתח עליהם באש. הם ענו באש, והרגוהו.
לובוצקי, אימקה
אימקה בן 24, אחיו של דאנקה, היה מראשוןני פ.פ.א. בגטו וילנה.
תחילה היה מפקד האוטריאד "סמיירט אוקופנטם".
לפני השחרור יצא לפעולה חבלה בעמודי הטלפון.
הוא נהרג בהתפוצץ מוקש שהגרמנים הצמידו לעמוד הטלפון.
לפרטים >>
לווינסון, ברוך
ברוך הצטרף לשורות המחתרת הבית"רית והיה חבר במחתרת פ.פ.או.
נספה באחת האקציות.
בראנט, אברהם
לפרטים
דושצקה אסתר,
דייכס, מירושה
דראביאנסקי, פשה
הלפרין, נחום
נחום היה ביחידת "בורבה", בריגדה "יורגיס".
נפל בשעת פעולת חבלה בקו וילנה-לידה.
וילקומירסקי, שמואל
חניך בית"ר. בזמן הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה (Vilnius). חבר במחתרת האנטינאצית, בהמשך יצא ליער ונלחם נגד הגרמנים. נפל בקרב.
וולק, לא ידוע
היה כלוא במחנה ה.ק.פ. בווילנה (Vilnius). חבר בקבוצה מאורגנת של המחתרת. וולק יחד עם חברים מקבוצתו ירדו למנהרה שדרכה היו אמורים לצאת אל מחוץ למחנה, אולם הגרמנים חסמו את היציאה וידו לתוך המנהרה רימונים. וולק נפגע מרסיסי רימון ומת.
טלרנט איזיה
כשהגרמנים כבשו את עיר הולדתו נכלא בגיטו המקומי. היה חבר במחתרת של האפ.פ.או. ברח מהגיטו והצטרף לפרטיזנים ביערות רודניקי. נלחם נגד הגרמנים באומץ. עוטר במדליית " פרטיזן מלחמת המולדת הגדולה". עלה ארצה כמעפיל.
לפרטים
וולקומירסקי, שמואל
לחם והשתתף בפעולות חבלה.
באחת הפעולות נפל בקרב עם הגרמנים.
בליביוגרפיה
חורבן ומרד, עמ' 382.
לפרטים >>
ליפנובסקי אלה
מיזרץ` פסחקה, פסח
לפני המלחמה היה פעיל בתנועת "הנוער הציוני" ובהנהגת הקן בעירו, וילנה. לאחר הכיבוש הגרמני, בקיץ 1941, נכלא בגיטו המקומי. בגיטו היה פעיל במחתרת הפ.פ.או ומונה לאחראי על מרתף האימונים בנשק שהיה בבית המרחץ ה- 2. כן יסד את הקיבוץ של "הנוער הציוני" בגיטו שהיה ברחוב שפיטלנה מס` 7. ברח מהגיטו, במסגרת הארגון של המחתרת, והצטרף לגדוד הפרטיזני "נקמה" ביערות רודניקי. נטל חלק בפעולות קרביות והשתתף עם יחידתו בשחרור העיר וילנה, ביולי 1944. לאחר שהאיזור שוחרר על ידי הצבא האדום עזב את וילנה ויצא לדרך כדי להגיע לארץ ישראל. עלה ארצה בשנת 1945.
מיקלושאנסקי, מנדל
נפל בקרב נגד הליטאים.
לפרטים >>
מרקוביץ, ראשל
ראשל היתה פעילה בגטו וילנה.
היתה קשרית ראשית ב-פ.פ.א. והצטרפה ליחידת "מסטיטל".
ביער פעלה בשטח המשקי וגם יצאה לפעולות קרביות.
נפלה בקרב נגד המשטרה הליטאית.
לפרטים >>
ניסנילוביץ` סנקה, נתנאל
נתנאל סיים בית ספר עממי אידישאי בוילנה (VILNA) ולאחר מכן עזר בעסקי המשפחה. לאחר כיבוש וילנה בידי הגרמנים משפחתו וגם הוא נכלאו בגיטו המקומי. אולם הוא ואביו התחמקו מהגיטו והסתתרו בצד הארי של העיר. נתנאל נתפס והושב בכלא ולאחר ששוחרר מהכלא הוכנס לגיטו. בגיטו התחבר לארגון המחתרתי "קבוצת המאבק השנייה" שבראשה עמד יחיאל שיינבוים והכשיר את עצמו לפעילות מלחמתית נגד הנאצים. לאחר האיחוד של קבוצתו עם הארגון המחתרתי של פ.פ.או. נמנה על החבורה שהוציאה קבוצות של אנשי המחתרת מהגיטו לבסיס הפרטיזני ביערות רודניקי. בסתו של שנת 1943 הצטרף לגדוד הפרטיזני "הנוקם" ביערות רודניקי ובאותה עת גם נשא לאישה את זלדה טרגר גם היא פרטיזנית. נתנאל השתתף בפעולות קרביות רבות באומץ לב. לאחר המלחמה היה פעיל ב"הבריחה". עלה ארצה בשנת 1946.
לובוצקי, איסר
בימי הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה (Vilnius). חבר במחתרת פ.פ.או. בגטו.
לפרטים
קרמרמן יחזקאל, חצקה
קרמרמן יחזקאל לאחר שסיים בית ספר עממי למד מסגרות. כשהגרמנים כבשו את וילנה (VILNIUS), ביוני 1941, נכלא בגיטו המקומי. בגיטו הצטרף לאירגון המחתרת של האפ.פ.או. עם חיסול הגיטו, בספטמבר 1943, ברח מהגיטו ליערות רודניקי והצטרף לפרטיזנים. בתחילת שנת 1945 יצא מוילנה כשמטרתו להגיע לארץ ישראל. עלה ארצה באוקטובר 1945 בסרטיפיקט. פירסם ספר זכרונות "מוילנא ירושלים דליטא עד חיפה".
סטוקליצקי, אלכסנדר סשה
במלחמת פולין גרמניה, שפרצה ב - 1 בספטמבר 1939 נלחם נגד הגרמנים. נפל בשבי הגרמני, נמלט מהשבי וחזר לווילנה (Vilnius). בעת הכיבוש הגרמני נכלא במחנה עבודה, הצטרף למחתרת ואימן את חבריה בהפעלת נשק. ב- 29/1/1943 ברח, יחד עם אחרים, מהמחנה ליערות והצטרף ללחימה הפרטיזנית נגד הנאצים. השתתף בפעולות קרביות רבות ובאחת מהן נפצע ברגלו. בגלל הטיפול הרפואי הלקוי לקה בהרעלת דם, הועבר במטוס משדה התעופה הפרטיזני לבית חולים צבאי במוסקבה (Moskva) שם נותח, אך תוך כדי ביצוע הניתוח הוא מת.
סוקולצ`יקי, אברהם
יליד וילנה (Vilnius). בשנת 1940 עבר עם הוריו לסוורז`נה (Novyyseverzhen), למד בבית ספר. כשהגרמנים כבשו את העיירה נשלח לעבודת פרך במנסרה. נמלט ליערות ונתקבל לגדוד הפרטיזני "ז`וקוב" שם הועסק בתפקידים לא קרביים. לאחר שחרור האיזור גוייס לצבא האדום. נפל בקרב בחזית.
פרידמן, ישראל
חבר מחתרת פ.פ.או. בגטו וילנה (Vilnius). נאסר ע"י הגסטפו בעקבות הלשנה. שוחרר ממאסרו, וזמן קצר לאחר השחרור, יצא מהגטו אל היער והצטרף לפרטיזנים.
פרוכנו לייב, לולקה
בוגר מגמת רדיו - מכניקה בטכניקום בוילנה (Vilnius). שירת בצבא הפולני. כשעיר מולדתו נכבשה ע"י הגרמנים, נכלא בגטו המקומי. היה חבר במחתרת הפ.פ.או. בגטו. יצא מן הגטו אל יערות רודניקי והצטרף לפרטיזנים. בסוף שנת 1943 חלה באופן אנוש, אולם החלים ושב לפעילות קרבית. במשימתו האחרונה יצא עם קבוצת פרטיזנים, בפיקודו של אלחנן מגיד, להחרים נשק מביתו של איכר ולתפוס מלשין. בדרכם חזרה לבסיס, ניסו לחצות את הנהר הקפוא סולצה, אך הקרח נשבר מתחת לרגליהם. האנשים נפלו למים והחלו לטבוע. פרוכנו ניסה להציל את הטובעים, אך הוא עצמו שקע במי הנהר וטבע. גוויתו נמצאה רק כעבור מספר חודשים.
צ`רניאק (יאנקלביץ`), גליקה
כשפרצה המלחמה בין גרמניה הנאצית לבין ברית המועצות גליקה לא הספיקה לברוח מוילנה (Vilnius), נשארה בעיר שנכבשה על ידי הנאצים ונכלאה עם משפחתה בגטו המקומי. באחת האקציות נתפסה והובלה להוצאה להורג, אך הצליחה להתחמק מידי הרוצחים ושבה לגטו.בגטו הצטרפה למחתרת של האפ.פ.או. בהמשך ברחה מהגטו והצטרפה לפרטיזנים ביערות נארוץ`. גליקה פעלה כקשרית, במודיעין, תירגמה עלונים לפולנית והפיצה אותם בין תושבי האזור. עוטרה באותות צבאיים. עלתה לישראל בשנת 1990.
לא ידוע פייבקה
חברת המפלגה הקומוניסטית מווילנה (Vilnius). בימי הכיבוש הנאצי נכלאה בגטו ביאליסטוק (Bialystok). הצטרפה למחתרת הלוחמת בגטו. נלכדה ונשלחה ברכבת למחנה ריכוז. בדרך קפצה מהרכבת ונמלטה ליערות, שם הצטרפה ליחידה פרטיזנית. נפלה בקרב.
רשלוב תמר, טאניה, טומקה
בימי הכיבוש הגרמני נכלאה בגטו וילנה (Vilnius). חברת מחתרת פ.פ.או. בגטו. יצאה ליערות והצטרפה לפרטיזנים. שירתה כלוחמת וכקשרית בגדודי הפרטיזנים "מוות לפשיזם" ו"המאבק". בעקבות הלשנה, הוסגרה לידי פולנים לבנים ועונתה למוות.
קוניסקי (קוניצקי(,מיכאל
עבר הכשרה ללחימה בעורף האוייב בברית המועצות, לאחר מכן הוצנח בשטחי ליטא ונלחם בנאצים.נפל בקרב.
פבלובסקי , כץ, בן-ציון
בן ציון היה ביחידה "קאלינין", בריגדה "מרקוב-וורושילוב".
נפל אחרי השחרור בקרב נגד יחידת גרמנים שהסתתרה ביער.
נקבר בכפר סלאבאדה, בדרך ווילנה-נארוץ'.
לפרטים >>
שבח, ישראל
ברח מגטו וילנה (Vilnius), בקיץ של שנת 1942, לגטו בלידה (Lida). במרץ 1943 ברח ליערות והצטרף ללחימה הפרטיזנית. השתתף בקרבות שניהל גדודו ובהנחת מטעני-חבלה על מסילות הרכבות. הומלץ לקבלת אות "מלחמת המולדת" דרגה ב`. עמד בעמדת שמירה לילית לבד וכשהאיר הבוקר אמורים היו חבריו לאסוף אותו בדרכם ולשוב עימו לבסיס. בינתיים נשכב לישון. קצין מטה שמצא אותו ישן עצרו, הוא הובא למשפט ונגזר עליו פסק דין מוות וישראל הוצא להורג. חבריו סברו שאלמלא היה יהודי לא היו מחמירים בעונשו.
שר, לא ידוע
חבר במחתרת האנטינאצית. ניסה להמלט ממחנה העבודה ה.ק.פ. (.H.K.P) בווילנה (Vilnius) ימים ספורים לפני נסיגת הגרמנים, נתפס ונרצח.
שילוביצקי (סילוביצקי(,לא ידוע
היה כלוא בגטו בווילנה (Vilnius) ואחרי שהגטו חוסל הועבר למחנה העבודה בווילנה ה.ק.פ. חבר במחתרת המקומית, השתתף בחפירת מנהרת ההימלטות, אך לא הצליח לברוח. נפל בקרב עם הגרמנים שגילו את המנהרה ותקפו את שילוביצקי וחבריו.
פבלובסקי, כץ, בן-ציון
פרטיזן לוחם, השתתף בקרבות רבים נגד הגרמנים. ביולי 1944 השתתף בפעולת טיהור השטח מחיילים גרמנים שנותרו באזור ששוחרר זה עתה על ידי הצבא האדום. נפגע מכדורי האוייב ומת.
שלאקמן (שלאגמן(,חיים (יעקב)
נמלט ממחנה העבודה "קייליס" בוילנה (Vilnius) ליערות והצטרף ללחימה הפרטיזנית. השתתף בקרבות רבים וצויין לשבח על לחימתו. יצא בתוך קבוצת לוחמים לפעולה משקית, בדרכם בחזרה שיירת עגלות המזון שהובילו הפרטיזנים הותקפה במפתיע על ידי הגרמנים. בקרב שהתפתח נהרגו שניים מחבריו של שלאקמן והוא נפצע קשה. הגרמנים לקחו אותו פצוע ועינו אותו עד מוות.
שברינסקי, אברשה רסל
בימי הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה (Vilnius). חבר במחתרת פ.פ.או. בגטו. יצא ליערות והצטרף לפרטיזנים. שם מונה למפקד גדוד.
פירר, שרה
בימי הכיבוש הגרמני הייתה כלואה בגטו וילנה (Vilnius). חברת המחתרת בגטו. יצאה ליערות והצטרפה לפרטיזנים.
קרקובסקי אנטולי, נפתלי, טולקה
מתייחס למשפחה של "המגיד מוילנה". לפני פרוץ המלחמה עם הגרמנים למד בגימנסיה "תושיה" לאחר הכיבוש הגרמני נכלא עם משפחתו בגיטו. בגיטו הצטרף למחתרת של הפ.פ.או ובהמשך יצא ליער והצטרף לפרטיזנים. אחרי המלחמה למד והוסמך לרופא. עלה ארצה בשנת 1955. עבד במקצועו בבתי חולים בארץ ובחו"ל וכפרופסור באוניברסיטת תל אביב.
פרנר יעקב, ינקל
בוגר תיכון אידישאי בוילנה (Vilnius) ולאחר מכן למד בטכניון היהודי שבוילנה במגמת חשמל. בספטמבר 1939 לחם כחייל פולני נגד הגרמנים. עם הכיבוש הגרמני ביוני 1941 נכלא בגיטו המקומי והיה חבר בארגון המחתרתי של פ.פ.או. במסגרת זו יצא דרך צינור הביוב אל מחוץ לגיטו ליערות רודניקי, שם הצטרף לגדוד הפרטיזני "לנצחון" ולחם בשורותיו עד לשחרור האיזור ביוני 1944. עלה ארצה.
שוורץ, שפרינצה
בימי הכיבוש הגרמני נכלאה בגטו וילנה (Vilnius). חברת מחתרת פ.פ.או. בגטו. יצאה ליערות ולחמה בשורות יחידת פרטיזנים יהודית. עם פירוקה של היחידה נמנתה עם הלוחמות שלא צורפו לאוגדת "מרקוב" בשל סכנת מצור גרמני. כאשר יחד עם שתי לוחמות נוספות ניסתה ללכת בעקבות הפרטיזנים מגדוד "מרקוב", נורתה עליה אש. לא ידוע מה עלה בגורלה.
רפאל, מרים
נפלה בקרב עם כנופיית "פולנים לבנים"
שלקמן, חיים
נפל חי בידי "פולנים לבנים". הם עינוהו, חתכו בשרו בסכינים עד ליציאת נשמתו.
רדזייביץ, מונק
נפל חי בידי "פולנים לבנים" תוך פעולת סיור בכפר פאפישקי. עונה עד מוות.
קוניוכובסקי
נפל בשעת כריתת עמודי-טלפון בקו וילנה-לידה
קלוג, אליעזר
מנוסה בעבודת המחתרת מימי הצאר הרוסי. עבר לוארשה. עם הכיבוש הנאצי נשאר בוארשה והיה אחד האישים המרכזיים של תנועת המחתרת בגטו. היה גם קשור עם המחתרת הפולנית. נפל במקלט ברחוב גנשה 6
קפלן, יענקל
מורה. ממפעילי המפלגה הקומוניסטית. אחרי מות איציק ויטנברג היה חבר מפקדת פ.פ.א בוילנה. יצא עם הקבוצה האחרונה של הלוחמים שיצאה בספטמבר 1943 והלכה היערה. נתפס בדרך ע"י גרמנים ונתלה. בן 30 היה במותו.
שבח, ישראל
יצא מגטו וילנה אחרי השחיטה הראשונה בקיץ 1942 ועבר לגטו לידה. הגיע ליער במרץ 1943, ליחידה בלסקי. אח"כ היה ביחידה "אלכסנדר נייבסקי", בריגדה "ו]יירוד", איחוד פלאטון, יערות נאליבוקי. נורה לפי פסק דין של בית דין הבריגדה על אשר נרדם בשמירה.
שלגמן, יעקב
היה עצור במחנה קייליס בוילנה. נפל פצוע קשה בידי האויב בקרב ליד האחוזה ראקליסק. מת בעינויים.
קפלן, גרשון
הגיע ליערות נארוץ'-קאזיאן ב1943. נשלח מהיער בתפקיד יוחד לוילנה ע"י מפקד הבריגדה הליטאית יורגיס. משליחות זו לא חזר.
רודשבסקי, נחום
בן 24.
נשלח לכביש וילנה, לנתק את הקשר עם וילנה. התרסק ממוקש גרמני בזמן כריתת עמודי הטלפון.
קרוניק, יוסף
קולדאי, חיים גורדון
בסתיו 1939, כאשר הסובייטים מסרו את וילנה והאיזור שלה לשלטון הליטאי עזב חיים גורדון את עירו ונדד לביילורוסיה הסובייטית.
במרץ 1941 גוייס לצבא האדום לשרות סדיר. בסוף שנת 1941 נפל בשבי הגרמני. בשבי אימץ לעצמו זהות של רוסי בשם זייצב. גורדון הצליח, ומוצאו היהודי לא נתגלה במשך כל העת שהיה בשבי.
בשנת 1943 עלה בידו להתגנב לקרון רכבת וכך הגיע לאיטליה. באיטליה נעצר והיה אסור עד לספטמבר אותה שנה. לאחר ששוחרר מהכלא הצטרף ליחידה הפרטיזנית "לה-פיאמה" ולחם נגד הגרמנים. יחידתו היתה מורכבת מבני לאומים שונים ואיזור פעולתה היה בסביבת האגם קומו. בהיותו ביחידה הפרטיזנית המשיך בהתחזותו לרוסי ונקרא קולודאי.
עלה ארצה.
קליבנסקי, מיכאל
לאחר שסיים גימנסיה בוילנה המשיך ללמוד באוניברסיטת וילנה בפקולטה למשפטים. בפרוץ מלחמת גרמניה-ברית המועצות , ביוני 1941, הצליח לברוח מוילנה והגיע לשטחים המזרחיים של ברית המועצות. בקיץ 1943 התגייס לצבא הפולני שהוקם בברית המועצות. בנובמבר של אותה שנה צורף לקורס צנחנים וכעבור חודש הוצנח ביערות נאליבוקי עם עשרה מחבריו לקורס לביצוע תפקידי מלחמה מיוחדים נגד הגרמנים. פעל במסגרת החטיבה הפרטיזנית על שם קירוב.
לאחר המלחמה למד כלכלה בשווייץ והוכתר בתואר ד"ר לכלכלה. עלה ארצה בשנת 1953 ועבד במקצועו במשרד האוצר עד לפטירתו.
ד"ר קליבנסקי פרסם שורה שלמה של מאמרים וספרים בנושאים כלכליים.
פלר, גליה
ב-1942 הייתה בגטו וילנה. ביוני 1942 נמצאה אצל נוצריה כשברשותה דרכון פולני. אחרי זמן קצר ברחה ליער. ב-1943 הגיעה ליחידה פרטיזנית בסביבת מולצ'דאז'. באוקטובר 1943 באה לפלוגתו של הד"ר אטלס. עבדה כאחות והשתתפה גם בקרבות.
פוזדונסקי, משה
עד המלחמה, משה חי בז'טל. עם הכיבוש ברח לכפר והסתתר אצל איכר. הוא השיג נשק והיה ראשון הפרטיזנים באזור. משה התקשר עם אלתר דברוצקי והצטרף לפלוגתו.
נפל יחד איתו מידי פורעים במאי 1942.
סטוקליצקי, סאשה
סאשה הגיע ליחידת "ז'וקוב" ממחנה הריכוז בסברז'נה, בינואר 1943. במאי 1943 עבר ליחידה היהודית של סגל. הוא שירת ביחידת האספקה, שהיתה ברובה בלתי מזוינת.
במאי 1943 הוא נפצע קשה בהתנגשוץ עם שוטרים. הקבוצה הנסוגה לקחה אותו עמה, והעבירה אותולבית החולים המרכזי בלובאן ומשם במטוס למוסקבה, כדי שיעבור ניתוח.
הוא מת בזמן הניתוח בדצמבר 1943.
שלאקמאן, חיים
נפל חי בידי "פולנים לבנים". הם עינוהו, חתכו בשרו בסכינים עד ליציאת נשמתו.
פילובסקי, ישראל
יליד וילנה (Vilnius). בימי הכיבוש הנאצי היה כלוא בגטו וילנה. יצא עם אחיו ליערות. הצטרף לפרטיזנים ועסק ברכישת נשק מאיכרי הסביבה עבור המחתרת בגטו.
פיינמן, רוזה
ילידת וילנה (Vilnius). בימי הכיבוש הנאצי נכלאה בגטו וילנה. חברה במחתרת הלוחמת בגטו. יצאה מהגטו ליערות במטרה להצטרף לפרטיזנים.
פופקו אלקה, אליהו
חניך "פרייהייט" בוילנה (Vilnius). בימי הכיבוש הנאצי נכלא בגטו וילנה. הועסק ע"י הגרמנים במחסני נשק שלל שנמצא סמוך לוילנה. ניצל עבודה זו להברחת נשק עבור המחתרת בגטו. יצא ליערות רודניקי (Rudniki) במטרה להצטרף לפרטיזנים.
פופקו, חיה
חברת "דרור" מוילנה (Vilnius). בימי הכיבוש הנאצי נכלאה בגטו וילנה. חברה ב"קבוצת המאבק השנייה". בדירתה התקיימו פגישות של המחתרת.
פוקס, מוטל
חבר "דרור" מוילנה (Vilnius). בימי הכיבוש הנאצי נכלא בגטו המקומי. חבר "קבוצת המאבק השנייה". ניספה.
פלר, לוסיה, גאליה
ילידת וילנה (Vilnius). בוגרת ביה"ס התיכון בעיר. עם הפלישה הגרמנית הסתתרה זמן מה כנוצרייה במנזר. כעבור זמן עזבה את העיר, ואחר נדודים הגיעה למחנה העבודה בדבורץ (Dvorets). במחנה עבדה כאחות בביה"ח וטיפלה בפרטיזנים פצועים. הפרטיזנים צירפוה לשורותיהם. תחילה לחמה עם פלוגת "זאייצב", מאוחר יותר הצטרפה לגדוד "בולאק", ובאוקטובר 1943 הגיעה לפלוגת הד"ר אטלס. מילאה תפקיד של אחות. נפלה בקרב.
פייגנברג, משה ד"ר
רופא מוילנה (Vilnius). בימי הכיבוש הגרמני עבד כרופא במחנה עבודה בסביבת וילנה. עסק בניפוק תעודות מחלה מזוייפות לחברי המחתרת. הכין תרופות ותכשירים רפואיים לפרטיזנים ביער. הגיע ליערות זמן קצר לפני שחרור וילנה מידי הגרמנים. ניצל. פירסם ספר בשם "וילנה תחת העול הנאצי" (Wilne Untern Nazi Joch).
שניידר, דב, בוריה
בימי הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה (Vilnius). מראשוני המארגנים של מחתרת "בית"ר" בגטו. חדרו שימש כאכסנייה למגורים ולפגישות מחתרתיות. ניצל את תפקידו במוסד לעבודה סוציאלית כדי לסייע לפעילות מחתרתית. סירב לפקודת המשטרה היהודית לעבור לגטו בפוניבז` (Panevezys) והסתתר בבונקר. נאסר ע"י הגרמנים ונשלח למחנה ריכוז באסטוניה. ניספה.
שפירא, לוסיק
סטודנט מוילנה (Vilnius). בימי הכיבוש הגרמני נאסר ע"י הגרמנים ונשלח לעבודה במחנה ה.ק.פ. נמנה עם מארגני המחתרת במחנה. אירגן את הנוער להתקוממות מזויינת. פעל להשגת נשק וערך הכנות ליציאה ליער. קיים קשרים עם פרטיזנים יהודים באמצעות זלדה טרגר. אירגן חפירת מנהרה אל הצד הארי. ימים ספורים לפני שחרור וילנה הקיפו הגרמנים את המחנה, ומרבית חברי המחתרת ירדו למנהרה. לאחר שסירבו חברי המחתרת לצאת מן המנהרה, הטילו הגרמנים רימונים אל תוכה. לוסיק וחבריו נהרגו במהלך המתקפה.
לפרטים >>
שר, לא ידוע
בימי הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה (Vilnius). נשלח ע"י הגרמנים לעבודה במחנה ה.ק.פ. הסמוך לעיר. חבר המחתרת שהתארגנה במחנה. בעקבות הלשנה, נרצח ע"י הגרמנים, עת ניסה לברוח מהמחנה דרך מנהרה שחפרו אנשי המחתרת.
שפירא, שמואל
בימי הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה (Vilnius). חבר במחתרת "קבוצת המאבק השנייה" בגטו. יצא עם קבוצתו של אלחנן מגיד ליערות והצטרף לפרטיזנים. נפצע קשה בעת פעולה ונפטר כעבור זמן קצר.
שפירא, רסיה
בימי הכיבוש הגרמני נכלאה בגטו וילנה (Vilnius). חברה במחתרת "קבוצת המאבק השנייה". יצאה ליערות והצטרפה לפרטיזנים.
צ`פלינסקי, יודל
בתקופה שלפני פרוץ מלחמת העולם השנייה היה פעיל במפלגה הקומוניסטית. ריצה עונש מאסר של 8 שנים בגין פעילות קומוניסטית בלתי לגאלית. לאחר פרוץ מלחמת רוסיה - גרמניה (22.06.1941) וכיבוש וילנה (Vilnius) ע"י הגרמנים, נכלא בגטו וילנה. חבר במחתרת הלוחמת בגטו. בדירה משותפת לו ולחבר מחתרת נוסף פעל בית דפוס מחתרתי. לא נמנה עם היוצאים מן הגטו. נשאר עם בני משפחתו. ניצל.
ציפלוביץ`, ללה
בימי הכיבוש הגרמני נכלאה בגטו וילנה (Vilnius). חברה במחתרת "פ.פ.או." בגטו. פעלה כקשרית.
פינצ`וק, אברהם
היה מנהל מושב - זקנים בוילנה (Vilnius). עם כניסת הגרמנים נכלא בגטו. היה פעיל מרכזי בריכוז "הנוער הציוני". כשהחלו הדיונים על הקמת המחתרת בגטו וילנה, תיווך בין א. קובנר לי. גלזמן.
שרס, טבקה
בימי הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה (Vilnius). משם הועבר למחנה "ה.ק.פ.". חבר במטה האפ.פ.או. במחנה. נטל חלק בפעולות להשגת נשק ובתכנון הבריחה מן המחנה אל היערות. בעקבות ניתוק המחנה והגברת השמירה הגרמנית מסביבו, נפלה תכנית הבריחה. עם חיסול המחנה נרצחו מרבית הכלואים במחנה ועמם גם החברים מהמחתרת.
סבירסקי (לוין), בלומה
מוצאה מבית ציוני. בזמן הכיבוש הגרמני נכלאה בגטו וילנה (Vilnius) היתה חברה במחתרת האנטינאצית. בהמשך יצאה ליערות רודניקי והצטרפה ללחימה הפרטיזנית נגד הגרמנים. עלתה ארצה.
שפטל, אריה (לייב)
פעיל במפלגת פועלי ציון (צ.ס.). מורה. בזמן הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה (Vilnius). בגטו היה פעיל במפלגה. עסק בהוראה, היה חבר בוועד המורים, אסף חומר ארכיוני ופעל להצלת אוצרות התרבות היהודית מידי הנאצים. היה חבר במחתרת של הפ.פ.או. הוגלה למחנה ריכוז באסטוניה שרד. עלה ארצה.
קפלן, גרשון
פרטיזן בחטיבה הליטאית "יורגיס". נשלח לבצע פעולה בווילנה (Vilnius) ועקבותיו נעלמו.
קופשטיין, מרדכי, מוטל
הגיע ליערות רודניקי מגטו וילנה (Vilnius) והצטרף ללחימה הפרטיזנית נגד הגרמנים. השתתף בקרבות ובפעילות חבלנית נגד האוייב הנאצי, נפצע קשה לאחר ביצוע משימת מיקוש בחברת ארבעה מחבריו. לא הסכים שחבריו יסכנו את עצמם וישאו אותו על כפיהם עד לבסיס, על כן ירה בעצמו ומת.
שפירא, דונקה
יצאה מגטו וילנה (Vilnius), בקבוצה, ליערות נארוץ` והצטרפה, ללחימה הפרטיזנית.
לפרטים >
פלדמן, מאיר
בפרוץ המלחמה בשנת 1941 היה במינסק (Minsk), חבר פעיל במפלגה הקומוניסטית. בעת הכיבוש הגרמני נכלא בגטו המקומי והיה מהפעילים במחתרת האנטינאצית. בין היתר התמחה בייצור תעודות זיהוי מזוייפות בהן צויידו חברים מהמחתרת. בהמשך יצא ליער ונלחם נגד האוייב הנאצי. נפל בקרב כשפנה, יחד עם אחרים, להקמת בסיס פרטיזני נוסף.
רודשבסקי, נחום, נוחקה
ברח מגטו וילנה (Vilnius) ליערות והצטרף לפרטיזנים. לקח חלק בקרבות רבים ובפעולות חבלה. נשלח יחד עם ארבעה לוחמים אחרים לעקור עמודי טלפון בכביש לידה (Lida) - וילנה ונהרג ממוקש שהתפוצץ.
רודניצקי יאשא יוסף (מווילנה),
ברח מהגטו בווילנה (Vilnius) ליערות והצטרף ללחימה הפרטיזנית נגד הגרמנים. השתתף בקרבות, ובאחד מהם כשחש לטפל בחבר שנפצע, הוא נפגע בעצמו, ונהרג.
רוזביץ`, מקס
ברח מגטו וילנה (Vilnius) ליערות והצטרף לפרטיזנים. נפל בקרב נגד "הפולנים הלבנים" (א.ק.).
רבינוביץ, ישראל ` איזיה
יליד וילנה (Vilnius), תלמיד מבריק בגימנסיה, הצטיין בלימודי המתמטיקה. בפרוץ המלחמה היה בז`טל (Dyatlovo) וכשהגרמנים כבשו את העיר נכלא בגטו המקומי. נמלט מהגטו ליערות והצטרף לפרטיזנים. בגלל גילו הצעיר לא צורף מיד ללוחמים הפעילים, אך במרוצת הזמן שובץ כלוחם מן המנין ופעל כמקלען. השתתף בקרבות רבים גילה תושייה ואומץ לב. נפל בקרב.
שטורמן, גמקה
בימי הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה (Vilnius). חבר במחתרת פ.פ.או. בגטו. שירת מטעם המחתרת במשטרה היהודית. יצא ליערות ולחם כפרטיזן. נפל בקרב.
שימילסקי, משה
בימי הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה (Vilnius). חבר במחתרת שהתארגנה בגטו. עבד בסדנה מחתרתית להרכבת חומרי נשק ותיקון נשק פגום עבור המחתרת.
שליאגמן, חיים
בימי כיבוש וילנה (Vilnius) ע"י הגרמנים נכלא בגטו וילנה. חבר במחתרת שהתארגנה במחנה. יצא ליערות והצטרף לפרטיזנים. בעת מילוי משימה קרבית, נתפס ועונה למוות.
צימרמן, רחל
בימי כיבוש וילנה (Vilnius) ע"י הגרמנים נכלאה בגטו וילנה. חברת מחתרת פ.פ.או. בגטו. יצאה ליערות והצטרפה לגדודים הפרטיזנים "מוות לפשיזם" ו"המאבק".
נידבידקא ,ליבקה לובה
בימי הכיבוש הגרמני נכלאה בגטו וילנה (Vilnius). נמלטה מהגטו אל יערות רודניקי (Rudniki) והצטרפה לפרטיזנים. יצאה עם קבוצת לוחמים יהודים לפעולה קרבית. פרטיזנים יהודים בטעות פתחו עליהם אש, ובעת מנוסתה טבעה בנהר יחד עם חברתה קאטיה.
צלניק, פלה
בימי הכיבוש הגרמני נכלאה בגטו וילנה (Vilnius). חברת המחתרת הלוחמת בגטו. יצאה ליער והצטרפה לפרטיזנים.
צלניק, נתן
בימי הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה (Vilnius). חבר המחתרת הלוחמת בגטו. יצא ליערות והצטרף לפרטיזנים.
צלניק, אברשה אברהם
בימי הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה (Vilnius). חבר המחתרת הלוחמת בגטו. יצא ליער והצטרף לפרטיזנים.
קויפמן, יצחק
חבר "פע"צ צ.ס" מוילנה (Vilnius). בימי הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה. חבר המחתרת הלוחמת בגטו. נשלח למחנות הריכוז באסטוניה. במחנות אלה סייע בארגון פלוגות שברחו ליער והצטרפו לפרטיזנים. הצליח לברוח ממחנה הריכוז ארדה (Arada) באסטוניה. ניצל.
קצ`רגינסקי, שמרקה שמריהו
מן הבולטים במשוררי היידיש. יליד וילנה (Vilnius). בנעוריו, חבר המפלגה הקומוניסטית. ריצה תקופת מאסר בכלא על פעילותו הפוליטית. נמנה עם מארגני קבוצת המשוררים "יונג ווילנע". עם כיבוש וילנה ע"י הגרמנים עזב את העיר, אולם שב אליה לאחר זמן קצר. הצטרף למחתרת שפעלה בגטו ועסק בהברחת והצלת אוצרות ה"יווא" (יידישער וויסנשאפלטליכער אינסטיטוט - מכון מחקר ליהדות). במקביל חיבר שירים שנישאו בפי יהודי הגטו. בספטמבר 1943 יצא ליערות והצטרף לפרטיזנים. עליו ועל המשורר סוצקובר הוטל לרשום את קורות חטיבת הפרטיזנים. לאחר שחרור האזור מידי הגרמנים, שב לוילנה ומונה כמנהל המוזיאון היהודי. ב - 1946 עבר ללודז` (Lodz), המשיך בפעילות ציבורית ולאחר פוגרום קיילץ (Kielce) עבר לפריז (Paris). נמנה עם מארגני אגודת סופרי יידיש, פעל בהתאחדות עולי פולין ונבחר כחבר לשכת הקונגרס העולמי לתרבות יהודית. ב - 1950 עבר לארגנטינה ופעל בקרב הקהילות היהודיות באמריקה. ניספה בתאונת מטוס. עם הידועים שבספריו נמנים: "חורבן וילנה", "הייתי פרטיזן", "פרטיזנים באים" ו"שירים מן הגטאות והמחנות".
קרפינקס, רבקה
חברת "בית"ר" מוילנה (Vilnius). בימי השלטון הרוסי בוילנה פעלה במחתרת "בית"ר". ביתה שימש כבית דפוס מחתרתי להדפסת והפצת חומר מחתרתי. בימי הכיבוש הגרמני נכלאה בגטו וילנה. חברת המחתרת הלוחמת בגטו. נטלה חלק בקרבות ובפעולות המחתרת. ביום חיסול הגטו נמלטה ליערות רודניקי (Rudniki) דרך תעלות הביוב והצטרפה ללחימה בשורות הפרטיזנים. נטלה חלק בקרבות עד שחרור האזור מידי הגרמנים. שבה לוילנה ופעלה להעברת יהודים לארץ ישראל. במאי 1945 עברה לוורשה (Warszawa) והמשיכה בפעולות ההצלה. בקיץ אותה שנה עברה לבודפשט (Budapest) בשליחות "בית"ר". כן פעלה כנציגת "בית"ר" באיטליה. נפטרה לאחר מחלה ממושכת.
קרפיבניק, רחל
חברת "בית"ר" מוילנה (Vilnius). בימי הכיבוש הגרמני נכלאה בגטו. חברת המחתרת הלוחמת בגטו. יצאה בשליחותו של יוסף גלאזמן לגטו קובנה (Kaunas). לא ידוע האם שליחות זו הצליחה. שבה לגטו ונספתה במהלך חיסול הגטו.
קובלסקי , איציק יצחק
חבר "בית"ר" מוילנה (Vilnius). בימי הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה. חבר המחתרת בגטו. אירגן את בית הדפוס המחתרתי בגטו, אשר הפיץ כרוזים ועלונים מחתרתיים. פעל כסייר מודיעין. יצא ליערות ואירגן גם שם בית דפוס מחתרתי. קורות בית הדפוס המחתרתי בוילנה מתוארים בספרו "די געהיימע דרוקערי (דפוס המחתרת)", שראה אור בשנת 1954 בניו יורק.
פרידה לא ידוע
חבר "בית"ר" מוילנה (Vilnius). בימי הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה. חבר במחתרת הלוחמת בגטו. שירת כקצין משטרה במשמר השער בגטו. יחד עם אשתו, נמנה עם הבורחים ליערות רודניקי (Rudniki) במטרה להקים בסיס פרטיזני. נפל בקרב.
קובנר, מיכאל
אחיו הצעיר של אבא קובנר. חניך "השומר הצעיר" בוילנה (Vilnius). בימי הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה. חבר במחתרת פ.פ.או. נטל חלק פעיל בהכנות למרד בגטו. בין היתר, ביצע פשיטה על מחסן בגדים גרמני והוציא ממנו בדים שנמכרו תמורת כסף ששימש עבור נשק למחתרת. כן מילא תפקיד של מדריך נשק ללוחמי המחתרת. יצא ליערות נארוץ` (Narotsh) והצטרף לגדוד הפרטיזנים "נקמה". נפל בקרב.
קוצ`אר הירשקה, צבי
בימי הכיבוש הגרמני נכלא בגטו ורשה (Warszawa). מלוחמי המחתרת הלוחמת בגטו. נטל חלק בקרבות מרד ינואר 1943 בגטו.
קמינצקה, הדסה
בימי הכיבוש הגרמני נכלאה בגטו וילנה (Vilnius). חברה במחתרת פ.פ.או. בגטו. נספתה במהלך האקציה של יהודי הגטו.
פרידמן בורקה, דב
פעיל "בית"ר" מוילנה (Vilnius). בימי הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה. שירת מטעם המחתרת במשטרת הגטו היהודית. ניצל תפקיד זה לצורך זיוף תעודות ומסמכים עבור חברי המחתרת. עמד בראש אחת הקבוצות שיצאה ליערות במטרה להכין בסיס פרטיזנים. נפל בקרב עם "פולנים לבנים", בקיץ 1943.
מרקוביץ רחל, רשקה
בוגרת גימנסיית "תרבות" ופעילה בתנועת "השומר הצעיר" בוילנה (Vilnius). בימי הכיבוש הגרמני נכלאה בגטו וילנה. חברת מחתרת. פעלה כקשרית ראשית של המחתרת. עם חיסול הגטו יצאה אל היערות דרך תעלות הביוב והצטרפה לגדוד הפרטיזנים "הנוקם". נפלה בקרב.
סבירסקי - דרורי (לוין) בלומה
סיימה בית ספר תיכון עברי. עם כיבוש וילנה על ידי הגרמנים ברחה עם משפחתה מהעיר, אולם לאחר כשנה שבה לוילנה ונכלאה בגיטו, יחד עם בני משפחתה. בגיטו היתה חברה במחתרת "קבוצת המאבק השנייה" ובהמשך יצאה ליער והצטרפה לפרטיזנים ביערות רודניקי. שני אחיה שמואל ובניק גם הם יצאו ליער ושמואל נפל בקרב.
עלתה ארצה בשנת 1945.
פרידמן, בתיה
חברה במחתרת "קבוצת המאבק השנייה" בגטו וילנה (Vilnius). יצאה ליערות עם קבוצה בפיקודו של צ`וזוי.
סאלון וולפקה, זאב
חבר "דרור" מוילנה (Vilnius). בימי הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה. הועסק ע"י הגרמנים במחסן של נשק שלל. הבריח למחתרת נשק מהמחסן. ניספה.
סאראחן, משה
בן למשפחת פועלים מווילנה (Vilnius). בימי הכיבוש הנאצי נכלא בגטו וילנה. חבר במחתרת שהתארגנה בגטו. יצא מן הגטו אל יערות רודניקי (Rudniki) והצטרף לפרטיזנים. יצא בקבוצה, שפיקד עליה חיים לזר, להקים בסיס ביערות נאצ`ה (Nache), אולם עקב המצור של הגרמנים, המשימה לא בוצעה. בדרך שובה של הקבוצה ליערות רודניקי נפל בקרב עם ה"פולנים לבנים".
סולונוייץ, משה
חניך "בית"ר" בעירו, וילנה (Vilnius). בימי הכיבוש הרוסי היה פעיל בתנועה ובמחתרת. לאחר כניסת הגרמנים לעיר, נכלא בגטו המקומי. הצטרף למחתרת "פ.פ.או." ונטל חלק בפעולות. נתפס ע"י הגרמנים ונשלח למחנה ריכוז באסטוניה (Estonia), שם ניספה.
סודנסקי, יאשה
חניך הגימנסיה העברית בוילנה (Vilnius). חבר "בית"ר". בימי כיבוש וילנה ע"י הגרמנים, נכלא בגטו המקומי. הצטרף לארגון המחתרת פ.פ.או. שהוקם בגטו. נשלח למחנה ריכוז באסטוניה (Estonia), שם ניספה.
סאקר, זלמן
בימי כיבוש וילנה (Vilnius) ע"י הגרמנים, נכלא בגטו המקומי. חבר המחתרת שהתארגנה בגטו. יצא בשליחות להצלת אנשים ממחנות עבודה בסביבת וילנה.
סבירסקי, אליהו
פעיל "בית"ר" בעירו, וילנה (Vilnius). בימי הכיבוש הגרמני היה כלוא בגטו וילנה. חבר במחתרת הבית"רית בגטו. הצטרף לארגון "פ.פ.או." ויצא ליערות נארוץ` (Narotsh). ביער לחם כפרטיזן ונטל חלק במשימות שונות. לאחר שחרור וילנה, בקיץ 1945, חלה, ובחורף אותה שנה נפטר.
פאוסט, יאנק
בימי כיבוש וילנה (Vilnius) ע"י הגרמנים, נכלא בגטו המקומי. חבר המחתרת הלוחמת. מפקד קבוצה. יצא מהגטו אל יערות רודניקי (Rudniki) עם קבוצת הלוחמים האחרונה של "קבוצת המאבק השנייה".
פויסט חנה,
בימי כיבוש וילנה (Vilnius) ע"י הגרמנים, נכלאה בגטו המקומי. הצטרפה למחתרת בגטו. יצאה ליערות במטרה להצטרף לפרטיזנים.
צוז`וי, יצחק
חבר במחתרת של "קבוצת המאבק השנייה" בגטו וילנה (Wilnius). עמד בראש קבוצה בת 25 לוחמים שיצאה ליערות רודניקי והצטרפה לפרטיזנים. ב- 7 באוקטובר של שנת 1943 פיקד על חולייה מגדוד "המאבק" שחיבלה בעמודי טלפון של האוייב. בחודשי מאי - יוני של שנת 1944 פיקד על חולייה שביצעה משימות חבלה בגשרי הרכבת בציר גרודנה - וילנה ( Grodno - Vilnius).
צוז`וי, אברשה
בעת הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה ( Vilnius). בגטו היה חבר במחתרת של "קבוצת המאבק השנייה". בהמשך ברח ליערות רודניקי והצטרף ללחימה הפרטיזנית נגד הנאצים ועוזריהם. השתתף בפעולות קרביות רבות.
רבינוביץ` לא ידוע (מוילנה)
מוצאו מווילנה (Vilnius), היה פרטיזן ביערות רודניקי, נפל בקרב כשהיה בדרכו לביצוע משימה מטעם יחידתו.
קרמר, פטי
בימי הכיבוש הגרמני נכלאה בגטו וילנה (Vilnius). פעילה במחתרת ה"בונד" בגטו. מילאה תפקיד של אשת קשר עם שליח המחתרת הפולנית מוורשה (Warszawa), אשר העביר באמצעותה כסף ומסמכים מזוייפים עבור המחתרת.
סווירסקי, שלום
בימי הכיבוש הנאצי נכלא בגטו וילנה (Vilnius). אוהד מחתרת פ.פ.או. רשמית לא היה חבר במחתרת אולם נרתם לעזרתה, וסייע בהברחת אקדחים לתחומי הגטו. נאסר על ידי הגרמנים ועונה. על מנת לשברו, אסר הגסטאפו את שתי בנותיו, אולם הוא לא נשבר ולא גילה דבר. הוצא להורג בפונאר (Paneriai) יחד עם בנותיו.
סידליס גביק,
בימי כיבוש וילנה (Vilnius) על ידי הגרמנים נכלא בגטו. פעל בגטו בבית הדפוס המחתרתי של הפ.פ.או. יצא ליערות רודניקי (Rudniki) והצטרף לפרטיזנים. הקים בית דפוס בבסיס הפרטיזנים.
פרופורץ, שלמה
ממנהיגי ה"בונד" בוילנה (Vilnius). בעת הכיבוש הגרמני ברח מגטו וילנה לגטו בביאליסטוק (Bialystok). היה נציג מפלגתו בוועד האנטי - פאשיסטי ובאי"ל. לקח חלק בקרבות המרד שפרץ בגטו ביאליסטוק ב - 16 באוגוסט 1943. נפל בקרב.
פזדונסקי מישקה, משה
יליד וילנה (Vilnius). חי בז`טל (Dyatlovo). חבר המפלגה הקומוניסטית. בתקופת שלטון הסובייטים עבד במשרה ממשלתית. עם כניסת הגרמנים לז`טל, התחבא בכפר ורכש בו נשק עבור המחתרת בגטו ז`טל. בעקבות הלשנה נאלץ לברוח (יחד עם אלתר דבורצקי, ממקימי המחתרת בגטו) ליערות ליפצ`אן (Liptshan). הצטרף לפרטיזנים ונפל במהלך קרב שניהל עם דבורצקי מול פרטיזנים רוסים.
פויסט, ריטה
בימי כיבוש וילנה (Vilnius) ע"י הנאצים נכלאה בגטו, נמנתה עם ראשי המחתרת בגטו. יצאה מהגטו ליערות רודניקי (Rudniki). גורלה אינו ידוע.
רבסקי, וולף
מונה למפקד הקבוצה מספר 14 במחתרת פ.פ.או. בגטו וילנה (Vilnius).
קלאג לוזר, אליעזר
פעיל ה"בונד" מוילנה (Vilnius). דפס במקצועו. לפני מלחמת העולם הראשונה עבר ללודז` (Lodz), ומשנת 1915 חי בוורשה (Warszawa). כיהן כיו"ר איגוד פועלי הדפוס. עם הכיבוש הנאצי נשאר בוורשה. נכלא בגטו ורשה, ובהמשך הצטרף למחתרת ה"בונד" בגטו. ניהל את אחד המטבחים העממיים בגטו. מן הדמויות המרכזיות במחתרת ה"בונד". נספה בימי קרבות מרד אפריל.
רבינוביץ`, אברהם
נלחם נגד הגרמנים והפולנים הלאומנים (.A.K). נפל בקרב בהיותו בשליחות גדודו לביצוע משימה.
ראדזייביץ משה, מונייק
בוגר הגימנסיה בוילנה (Vilnius). מראשי "מסדה" בעיר. בימי הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה. חבר במחתרת פ.פ.או. עבד מטעמה במשטרה היהודית בגטו. יצא ליערות והצטרף לפרטיזנים. תחילה שירת בגדוד "המאבק" ומאוחר יותר היה סייר בגדוד "נקמה". נתפס במהלך משימת סיור ועונה עד מוות.
רטנר, יצחק
מהנדס מוילנה (Vilnius). בימי הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה. חבר במחתרת פ.פ.או. בגטו. עם חיסול הגטו נשלח למחנות המוות. ניצל.
רוזין, ישראל
בימי הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה (Vilnius). חבר במחתרת "קבוצת המאבק השנייה". יצא ליערות עם קבוצה בפיקודו של אלחנן מגיד.
רוזוב ישראל,
בימי כיבוש וילנה (Vilnius) ע"י הגרמנים נכלא בגטו המקומי. חבר במחתרת פ.פ.או. בגטו. יצא ליערות רודניקי (Rudniki) והצטרף לגדוד הפרטיזנים "המאבק". נטל חלק בקרבות ובמשימות חבלה. נפל בדרכו לשליחות פרטיזנית ביערות נארוץ` (Narotsh).
רגולין, צבי
חבר "השומר הצעיר" בוילנה (Vilnius). בימי הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה. הצטרף למחתרת הפ.פ.או. בגטו ומונה למפקד יחידה.
רוגלין, יצחק
בימי הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה (Vilnius). לוחם במחתרת פ.פ.או. בגטו. יצא ליערות עם קבוצה בפיקודו של גלאזמן, והצטרף ללחימה בשורות גדוד "נקמה".
רודניצקי משה, יודקה
בימי הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה (Vilnius). מפקד אחת מקבוצות המחתרת שיצאו מהגטו ליערות הסביבה. ביער לחם בשורות גדוד הפרטיזנים "נקמה".
רויזנוולד, דינה
בימי הכיבוש הגרמני נכלאה בגטו וילנה (Vilnius). חברת מחתרת פ.פ.או. בגטו. יצאה ליער והצטרפה לפרטיזנים. פעלה כקשרית בין הפרטיזנים ביער למחתרת בגטו.
רובשוב, חיים
בימי הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה (Vilnius). חבר במחתרת "קבוצת המאבק השנייה" בגטו.
רוטקין, אברהם
בימי הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה (Vilnius). חבר במחתרת פ.פ.או. בגטו. יצא ליערות והצטרף לפרטיזנים.
רויטברט, ניסקה ניסן
בימי הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה (Vilnius). חבר במחתרת "קבוצת המאבק השנייה" בגטו. יצא ליערות והצטרף ללחימה בשורות הפרטיזנים.
שמעונוביץ`, מיכאל
בוגר בית ספר תיכון עברי בוילנה (VILNIUS). כשהגרמנים כבשו את עיר הולדתו ברח משם לגיטו בעיר לידה (LIDA). באביב 1942 ברח, יחד עם קבוצת חברים, ליערות והצטרף לפרטיזנים.
נפל בקרב עם הגרמנים.
פילובסקי, ירחמיאל
בעת הכיבוש הגרמני היה כלוא בגטו וילנה (Vilnius). בגטו היה חבר פעיל במחתרת האפ.פ.או. עסק ברכישת נשק והברחתו לגטו. ברח מהגטו והצטרף לפרטיזנים.
צ`וך, משה
יצא מגטו וילנה (Vilnius) בקבוצה מאורגנת ליערות נארוץ`, בסתיו 1943. לחם במסגרת הגדוד הפרטיזני היהודי "נקמה". לאחר פירוק הגדוד יצא עם קבוצת חברים מזרחה כדי לחפש דרך להצטרף ליחידה פרטיזנית אחרת. נהרג בדרך על ידי איכרים.
ספוקויני, חיים
חבר הפ.פ.או. יצא מגטו וילנה (Vilnius) ב- 23 ביולי 1943 בקבוצה שבפיקודו של יוסף גלאזמן. נפל במארב הגרמני על גשר הנהר ווילייקה בעת שהקבוצה ניסתה להגיע ליערות נארוץ`.
ראף (רודנסקי(,מרה
יצאה מגטו וילנה (Vilnius) עם קבוצת לוחמים מה-אפ.פ.או. ליערות נארוץ`. לחמה במסגרת הגדוד היהודי "מסט". לאחר פירוק הגדוד לא נתקבלה לגדוד לוחם אחר. יחד עם שישה מחבריה חיפשה דרך ליחידה פרטיזנית אחרת. בדרך נרצחה יחד עם כל אנשי הקבוצה, על ידי איכרים שהתנפלו עליהם בקרדומים. היה זה באביב 1944.
ראף יעקב, יאשקה
בעת הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה (Vilnius). הצטרף למחתרת האפ.פ.או. ומונה למפקד מחלקה. בהיותו מועסק בעבודת-כפיים במוסך צבאי גרמני (הק.פ. .H.K.P) חיבל בכלי הרכב שהיו שם. יצא ליער נארוץ` והצטרף לגדוד הפרטיזני "מסט". כשהגדוד פורק ניסה להצטרף ליחידה פרטיזנית רוסית, אולם אלה שדדו את נשקו וגירשו אותו מהמקום. בהמשך נדודיו עם קבוצתו התנפלו עליהם איכרים מהסביבה ורצחו אותו, יחד עם עוד חמישה אנשים מקבוצתו.
פייטיה, פסח ברז`ק
בזמן הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה (Vilnius). ברח מהגטו ליערות נאליבוקי (Naliboki) והצטרף לפרטיזנים. בגדודו מונה למפקד מחלקה. לחם באומץ לב נגד החיילות הנאציים ועוזריהם. היגר לארצות הברית.
קרן-פז (קרפינקס(,אברהם
מוצאו מבית מסורתי וציוני בוילנה. משחר נעוריו היה חבר פעיל בתנועת בית"ר בעיר מגוריו. למד בבית ספר עברי מרשת "תרבות" ובגימנסיה עברית.
באוגוסט 1940 כשליטא הסתפחה לברית המועצות אירגן תאי מחתרת של תנועת בית"ר שבמשך הזמן השתלבו במחתרת הציונית הכללית תע"ל - תנועה עברית לאומית.
ביוני 1941, לאחר שוילנה נכבשה על ידי הגרמנים נכלא בגיטו המקומי. באחת הפעמים שנחטף לעבודה בכפייה נצטווה על ידי המשגיח הגרמני להכות יהודי אחר, זו היתה חלק מההתעללות של הנאצים ביהודים, אברהם סירב ולא עשה זאת, למרות המכות הרצחניות שקיבל מידי הגרמני על אי ציות לפקודתו.
בהיותו בגיטו הצטרף למחתרת היהודית האנטינאצית פ.פ.או.
בספטמבר 1943 יצא מהגיטו בחברת קבוצה מזויינת לעבר הבסיסים הפרטיזניים ביערות נארוץ. שם הצטרף לחטיבה הפרטיזנית של מארקוב וסופח ל"ספצגרופה" (יחידה ללחימה מיוחדת) של צנחנים סובייטים. אברהם השתתף בפעולות חבלה, במשימות מודיעיניות שהוטלו על קבוצתו לבצע על ידי מטה הפרטיזנים במוסקבה, ולא פעם בא להתנגשות מזויינת עם האויב הנאצי, פנים אל פנים.
ביולי 1944 לאחר שהאיזור שוחרר על ידי הצבא הסובייטי אברהם שב לוילנה וחזר לפעול במחתרת הציונית, והפעם במטרה לצאת בהקדם לעבר חופי ארץ ישראל. אברהם עזב את וילנה יחד עם אחותו רבקה לפולין, משם עבר להונגריה ולאיטליה. באיטליה היה פעיל בתנועתו ונתמנה למזכיר קיבוץ ההכשרה "המורד".
בדצמבר 1945 עזב את איטליה בראש קבוצתו והפליג ארצה באניית המעפילים "אנצו סרני". האנייה נתגלתה על ידי האנגלים והמעפילים נכלאו במחנה עתלית. לאחר ששוחרר מהמחנה בעתלית הצטרף לאצ"ל. הוא נאסר על ידי האנגלים, הוגלה לקניה ושב ארצה עם גולי קניה המשוחררים ביולי 1948.
בארץ היה מנהל בית ספר, פעיל בתנועה הציונית לאומית, חבר במועצה העירונית של גבעתיים ופעיל במוסדות העוסקים בארץ בהנצחת תקופת השואה. אברהם הינו חבר ההנהלה ומזכירות ארגון הפרטיזנים בישראל.
רודאשבסקי נוחקה נחום,
יצא מגיטו וילנה והצטרף לגדוד הפרטיזני "המאבק" ביערות רודניקי. השתתף בפעולות קרביות רבות, בפיצוץ גשרים, עמודי טלפון ורכבות. נשלח עם ארבעה לוחמים אחרים לחבל בעמודי טלפון בכביש לידה (LIDA), וילנה (VILNIUS). העמודים היו ממוקשים וכל חמשת הפרטיזנים נהרגו.
פנאוסוב, בוריה
לאחר שוילנה נכבשה על ידי הגרמנים נכלא בגיטו המקומי. בגיטו היה חבר במחתרת ב"קבוצת המאבק השנייה". בוריה עסק בגיטו, יחד עם אביו ואחיו, בתיקון כלי נשק עבור אנשי המחתרת. בספטמבר 1943 ברח מהגיטו והגיע ליערות רודניקי שם הצטרף לגדוד הוילנאי "נקמה". גם בהיותו בגדוד הפרטיזני המשיך הוא ובני משפחתו בתיקון ובתחזוקה של כלי הנשק בגדוד.
עלה ארצה בשנת 1946 ונפטר כעבור כשנה ממחלה.
לפרטים >>
סרבניק (בולקין-וולוז`ני(,פניה
עם הכיבוש הגרמני של העיר וילנה נכלאה בגיטו. בגיטו היתה חברת המחתרת ב"קבוצת המאבק השנייה" ולאחר מכן יצאה ליערות רודניקי והצטרפה לגדוד הוילנאי "לנצחון". עלתה ארצה.
לפרטים >>
ניסנילוביץ` (טרגר) זלדה, ורסוצקה זופיה
בוגרת בית ספר "תרבות" וחניכת "השומר הצעיר". בפרוץ המלחמה, בספטמבר 1939, היתה בהכשרה חלוצית בצ`נסטוחוב ומשם הגיעה לריכוז החלוצי בוילנה. בשנים 1940 - 1941, בעת השלטון הסובייטי בליטא היתה פעילה במחתרת הציונית. לאחר כניסת הגרמנים לוילנה, ביוני 1941, שהתה מספר חודשים בצד הארי בזהות שאולה. מאוחר יותר נכנסה לגיטו וגרה עם משפחתה. בגיטו הצטרפה למחתרת של האפ.פ.או ופעלה מטעמה כמקשרת עם גופים אנטינאצים מחוץ לגיטו. זלדה יצאה עם הקבוצה האחרונה של חברי המחתרת שעזבה את הגיטו ליערות רודניקי ומשם צורפה לגדוד הוילנאי "נקמה". בשנת 1943, בהיותה ביער, נישאה לנתנאל ניסנילוביץ` גם הוא פרטיזן באותה יחידה. בכל עת היותה פרטיזנית השתתפה בפעולות קרביות. לאחר שהאיזור שוחרר על ידי הצבא הסובייטי היא חזרה עם בעלה לוילנה והמשיכה בפעילות התנועתית הציונית שהיתה אסורה על פי החוק. זלדה היתה פעילה בהעברת חברי התנועה אל מחוץ לגבולות ברית המועצות בדרך לארץ ישראל. באותה עת גם השתייכה לקבוצת "נקם" שיסד אבא קובנקר. עלתה ארצה בשנת 1940.
פפירמכר (מרשק(,נינה (מינה)
בפרוץ המלחמה ביוני 1941 הצליחה להמלט מזרחה. בהיותה בברית המועצות גויסה לצבא האדום ואומנה ללחימה פרטיזנית. בשנת 1944 הוצנחה בעורף האויב וסופחה למפקדה הפרטיזנית של החטיבה הליטאית שפעלה מיערות רודניקי. נינה תיפקדה כאלחוטאית החטיבה.
שמעון פלבסקי, שימקה
בפרוץ מלחמת פולין-גרמניה. בספטמבר 1939 גויס לצבא הפולני נגד הגרמנים. כשצבא זה התפורר היה בעיר לבוב (LVOV). לאחר שפורק מנשקו על ידי אנשי הצבא האדום נשלח ברכבת לכיוון ברית המועצות. בדרך קפץ מהרכבת ושב למשפחתו בוילנה (VILNIUS).
לאחר שהגרמנים כבשו את וילנה נכלא עם משפחתו בגיטו המקומי. אשתו וילדו נלקחו והומתו בפונאר. הוא נשאר בחיים, כי באותה עת עבד מחוץ לעיר. כששב לגיטו התחבר למחתרת של האפ.פ.או ובהמשך יצא ליערות נארוץ` והצטרף לפרטיזנים. ביער הוצב למחלקה המשקית של הגדוד.
ביולי 1944 שב לוילנה ובתחילת 1945 עזב אותה ועבר לפולין.
היגר לארצות הברית.
ספירשטיין לייבל, אברהם-אריה
לאחר שהגרמנים כבשו את וילנה נכלא בגיטו. לאחר ששהה כשנתיים בגיטו הצליח לצאת מהגיטו דרך תעלות הביוב והצטרף לגדוד הפרטיזני "לנצחון" שפעל מיערות רודניקי. השתתף בקרבות רבים נגד הגרמנים והפולנים הלאומנים. נפצע בקרב.
עלה ארצה.
קופרברג (מילשטיין(צפורה,
צפורה הצטרפה בגיטו וילנה למחתרת של האפ.פ.או. בהמשך יצאה ליערות רודניקי והגיעה לפרטיזנים. מילאה תפקיד של קשרית ועסקה בהפצת כרוזים אנטינאציים.
עלתה ארצה.
סלע (ברזק(,צשיה
עד פרוץ המלחמה ב- 1941 למדה בגימנסיה. עם הכיבוש הגרמני נכלאה בגיטו וילנה. הצליחה לברוח מהגיטו ולאחר טלטולים רבים הגיעה לפרטיזנים ביערות נאליבוקי. ביער הצטרפה לגדוד הפרטיזני "ביילורוסיה הסובייטית" ובשורותיו לחמה נגד הגרמנים עד שהאיזור שוחרר על ידי הצבא האדום. עלתה ארצה כמעפילה בשנת 1946. עיטורים: מדלית הפרטיזן במלחמת המולדת.
קנת (קנטורוביץ) שלמה,
בוגר הגימנסיה הריאלית בוילנה וחבר בתנועת "השומר הצעיר". בשנת 1939 יצא לקיבוץ ההכשרה בעיר קאליש (KALISZ) לקראת עליתו לארץ ישראל. בפרוץ מלחמת פולין-גרמניה שב לוילנה והחל ללמוד בטכניון המקומי. כשוילנה נכבשה על ידי הגרמנים נכלא בגיטו ושם הצטרף למחתרת של הפ.פ.או. במחתרת עמד בראש "חמישייה" של חברי המחתרת והיה אחראי על הנשק. בהמשך יצא ליערות נארוץ` בקבוצתו של יוסף גלזמן. ביער הצטרף בתחילה לגדוד "נקמה" ולאחר מכן הוצב בגדוד "איסטריביטל" והשתתף בהרבה קרבות נגד הגרמנים. כשהאיזור שוחרר על ידי הצבא האדום גויס לצבא והמשיך במלחמה נגד האויב עד תום המלחמה. לאחר השחרור מהצבא עבר לפולין. עלה ארצה בשנת 1946.
יעקב קושקין קובה
ברח מגיטו וילנה (VILNIUS), יחד עם בורקה שוב, ליערות רודניקי. צורף לגדוד הפרטיזני "המשחרר" ולחם בשורותיו נגד הגרמנים ועוזריהם. נפל בקרב.
קוזיול סיומקה, שלום
יצא מגיטו וילנה ליערות רודניקי. לחם כפרטיזן. היגר לארצות הברית.
לפרטים >>
פנאוסוב (בקנשטיין(,אמה
בוגרת הסמינר "תרבות" בוילנה וגננת מוסמכת. כשוילנה נכבשה על ידי הגרמנים נכלאה בגיטו יחד עם בעלה אברשה פנאוסוב מי שלימים היה פרטיזן ונשק בגדוד "הנוקם" ביערות רודניק. שניהם ברחו מהגיטו ליערות רודניקי והצטרפו לפרטיזנים. אמה היתה לוחמת פעילה עד שהאיזור שוחרר על ידי הצבא האדום.
עלתה ארצה בשנת 1946.
לפרטים >>
פסטרנק, מיכאל
שירת בצבא הסדיר הליטאי. לאחר הכיבוש הגרמני נכלא בגיטו קובנה. היה חבר במחתרת הכללית האנטינאצית ובהמשך יצא ליערות רודניקי והצטרף לפרטיזנים. נכלל בגדוד "מוות לכובשים" וכשזה התפצל הוצב כמקלען בגדוד "קדימה" שיצא מיערות רודניקי והתבסס ביערות קוזלובה - רודה (KAZLU - RUDA). נטל חלק בקרבות רבים נגד הגרמנים ומשתפי הפעולה הליטאים.
עלה ארצה בשנת 1959.
לפרטים >>
פנאוסוב
היה חבר במחתרת של "קבוצת המאבק השנייה". עוד בגיטו עסק בתיקוני נשק עבור המחתרת. ברח מהגיטו ליערות רודניקי הצטרף לגדוד הפרטיזני "הנוקם" והמשיך ביער בתיקוני נשק.
עלה ארצה בשנת 1946.
לפרטים >>
פנאוסוב (קלבק) חנה,
הגיעה לפרטיזנים ביערות רודניקי יחד עם בני משפחתה, לוחמים ומומחים בתיקוני נשק. אנה כמו כל יתר בני משפחתה השתלבה היטב בגדוד. נפצעה קשה מנפילת עץ בעת סערה, אך הודות לטיפול הנאמן שקיבלה מהצוות הרפואי החלימה מפצעיה וחזרה לתפקד כרגיל.
עלתה ארצה בשנת ,1946 יחד עם בעלה שמואל ושני בניה אברהם (אברשה) ובוריה.
קפלן (רודניק(,הלנה
כשוילנה נכבשה על ידי הגרמנים נכלאה בגיטו. ברחה מהגיטו והצטרפה לפרטיזנים ביערות רודניקי. כשהאיזור שוחרר שבה ללימודים. סיימה לימודי רפואה והוסמכה כרופאה (ד"ר). עלתה ארצה בשנת 1959.
קפלן (גלזר(,רות-ריקלה
נולדה בוילנה. עם כיבוש העיר על ידי הגרמנים ב-1941 נכלאה בגטו. קפצה מהרכבת שהובילה אותה ויהודים נוספים מהגטו לפונאר. שבה לוילנה והתגנבה למחנה "קייליס" שם יצרה קשר עם המחתרת של ה פ.פ.או . יצאה ליערות רודניקי והצטרפה כלוחמת בגדוד "מוות לפשיזם". עלתה ארצה. פירסמה ספר שירים באידיש - "לידער פון לעבן".
שפרן (פוזנר) אניה, חנה
ילידת וילנה (VILNIUS). בפרוץ המלחמה ביוני 1941, היתה עם משפחתה בעיירה מולודצ`נו (MOLODECHNO). אמה נהרגה בעת נסיון בריחה מידי אנשי האס.אס. והיא עם יתרת בני משפחתה גורשו לגיטו בווילייקה (VILEYKA).
ביוני 1943 ברחה יחד עם אביה ואחותה מהגיטו בכוונה להצטרף לפרטיזנים. אחותה נעלמה בדרך, אולם היא ואביה הצליחו להגיע ליערות נארוץ` וצורפה לגדוד הפרטיזני "נקמה" שהיה בפיקודו של יוסף גלזמן.
עד ספטמבר 1943, המועד שבו הגרמנים שמו מצור על היער, שירתה בתפקיד מזכירת המטה ושימשה גם כחובשת קרבית. בהתארגנות החדשה של הגדוד, לאחר המצור, צורפה יחד עם אביה ללהקה בידורית, שהוקמה על ידי מטה החטיבה הפרטיזנית שלנו "מארקוב". בלהקה זו פעלה עד לשחרור האיזור ולאחר מכן המשיכה בכך בשורות הצבא האדום, עד תום המלחמה במאי 1945.
עלתה ארצה.
שוב בורקה, ברוך
כשהגרמנים כבשו את וילנה (VILNIUS) ברח לעיירה רדושקוביץ` (RADOSHKOVICHI), שם נכלא בגטו. בעת חיסול הגטו הזה ברח משם וחזר לגטו בוילנה. בורקה וחברו יעקב קושקין ("קובה") השיגו אקדחים וברחו ליערות רודניקי. שם השניים צורפו לגדוד "המשחרר", ובורקה סופח ליחידת החבלה. בורקה שוב לקח חלק בקרבות רבים, השתתף במיקוש והשמדה של 13 רכבות האוייב הגרמני. לאחר שחרורה של וילנה (יולי 1944) הצטרף לצבא האדום והמשיך במלחמה נגד הנאצים. נפצע בחזית ולאחר שהחלים הועבר לצבא פולני. עלה ארצה כמעפיל באוקטובר 1945. כתב ספר: "מעבר לשמי העננה"
רבינוביץ, (סולץ(חנה
בוגרת הגימנסיה העברית "תרבות" בוילנה (VILNIUS). כשהגרמנים כבשו את וילנה נכלאה בגיטו המקומי. שולחה למחנה עבודה, שם גם היה אביה חיים סולץ. חיים סולץ אירגן במחנה קבוצה מחתרתית והם ברחו ליערות רודניק וחנה היתה עם הבורחים הללו. בהגיעה ליער נתקבלה ליחידה פרטיזנית של צנחנים מברית המועצות ולאחר מכן הועברה לגדוד הפרטיזני "הנוקם". עלתה ארצה.
שומכר מאיר, מקסים
כשהגרמנים כבשו את עיר מולדתו וילנה (VILNIUS) נכלא בגיטו המקומי. בגיטו היה חבר במחתרת (פ.פ.או). בספטמבר 1943 ברח מהגיטו ליערות נארוץ שם הצטרף לפרטיזנים. מאיר השתתף בקרבות שגדודו ניהל נגד הגרמנים וכשהאיזור שוחרר על ידי הצבא הסובייטי התנדב להמשיך במלחמה נגד הנאצים בשורות הצבא האדום. מצורף אישור מהמטה הפרטיזני של חטיבת "וורושילוב". עלה ארצה.
קגנוביץ`, נחום
בפרוץ מלחמת פולין - גרמניה, בספטמבר 1939, נטל חלק בקרבות בורשה (WARSZAWA). כשוילנה (VILNIUS) נכבשה על ידי הגרמנים נכלא בגיטו המקומי. בגיטו היה חבר בארגון המחתרת של האפ.פ.או. ובהמשך ברח ליערות שם הצטרף לפרטיזנים. נתמנה לרב סמל בכיר. פיקד על קבוצת פרטיזנים והשתתף בקרבות רבים נגד הגרמנים ומשתפי הפעולה. נפצע בקרבות. עוטר במספר אותות על השתתפותו במלחמה נגד הנאצים. עלה ארצה.
רוגלין, יצחק
למד בבית ספר "תרבות" בוילנה (VILNIUS), הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" ובשנת 1938 יצא להכשרה חלוצית בעיר צ`נסטוכוב (CZESTOCHOWA). עם פרוץ מלחמת גרמניה - פולין, בשנת 1939, חזר לעירו וילנה.
לאחר שוילנה נכבשה, בשנת 1941, על ידי הגרמנים נכלא בגיטו. בגיטו הצטרף למחתרת של האפ.פ.או. הצליח לצאת עם קבוצת חברים מהגיטו ליערות נארוץ` והצטרף לגדוד הפרטיזני "המבער", שהיה מסונף לחטיבה הפרטיזנית על שם וורושילוב (VOROSHILOV).
כשהאיזור שוחרר על ידי הצבא הסובייטי גוייס לצבא האדום והמשיך במלחמה נגד האוייב הנאצי עד למיגורו הסופי.
עיטורים:
- מדלית הנצחון על גרמניה במלחמה הגדולה של המולדת (צבא אדום).
- לוחם פרטיזן במלחמת העולם השנייה, ארגון הפרטיזנים בישראל.
- על"ה, מדינת ישראל.
צוקרמן אנטק, יצחק
נולד בוילנה (VILNIUS) למשפחה מסורתית למד בגימנסיה העברית בוילנה והצטרף לתנועת הנוער הציונית "החלוץ הצעיר". משנת 1936 נמנה עם חברי מרכז "החלוץ" בורשה (WARSZAWA) ובשנת 1938, עם האיחוד בין "החלוץ הצעיר" ו"פרייהייט" ("דרור"), מונה לאחד משני המזכירים הכלליים של התנועה המאוחדת ועסק בארגון והדרכה בסניפי התנועה ברחבי פולין. בפרוץ המלחמה בין גרמניה לפולין, בספטמבר 1939, יצא יחד עם פעילי "החלוץ" מוורשה מזרחה לשטחים שהיו בשליטת ברית המועצות, ואירגן את המסגרת התנועתית לפעולה במחתרת. באפריל 1940 עבר לשטח המערבי של פולין, שהיה תחת הכיבוש הגרמני ונהיה לאחד המנהיגים הבולטים של המחתרת היהודית בורשה. יצחק היה בין יוזמי הוצאת העתונות המחתרתית ונמנה עם מארגני סמינרים וכנסים לנוער כמו כן, ארגן את הגימנסיה של "דרור". הוא פעל ליסוד מסגרות תיאום עם קבוצות נוער נוספות שפעלו באורח לא חוקי, ביחוד עם אנשי "השומר הצעיר". במרץ 1942 היה בין מקימי הגוש האנטי פשיסטי, גוף שלא האריך ימים ולא הגיע להשגים ממשיים. עם תחילת גירוש היהודים מוורשה תבע להתחיל בפעילות מלחמתית אקטיבית, אך הצעתו נדחתה. ב- 28 ביולי 1942 השתתף בפגישת היסוד של הארגון היהודי הלוחם (אי"ל) והיה חבר במטה של האי"ל. בתחילת דצמבר 1942 יצא לקרקוב (KRAKOW) ובליל ה- 22 בדצמבר 1942 לקח חלק בפעילות קרבית, נפצע ברגלו וחזר פצוע לורשה. פעל רבות לארגון המרד של ינואר 1943 ובעת המרד פיקד על יחידה קרבית שהתעמתה עם הגרמנים. בתחילת אפריל 1943 עבר לצד הארי וכנציג האי"ל ריכז את הקשרים עם ארגוני המחתרת הפולניים. בימי המרד של אפריל 1943, העביר נשק ללוחמים בגיטו ובשוך הקרבות אירגן קבוצה לחילוץ הלוחמים מהגיטו. בנפול מרדכי אנילביץ, מפקד המרד, מונה כמפקד האי"ל ולאחר המרד הקדיש את כל מאמציו למציאת מיסתור ואמצעי קיום לאלה שהצליחו לצאת מהגיטו. יצחק קיים קשרים הדוקים עם ארגונים יהודיים וארגונים מחתרתיים פולניים ובימי המרד הפולני בורשה, בקיץ 1944, עמד בראש יחידת לוחמים יהודיים שהשתתפה בקרבות לצד המתקוממים הפולנים. בתום המלחמה היה אחד מראשי יהדות פולין. פעל רבות למען שארית הפליטה והיה מהפעילים המרכזיים בארגון "הבריחה". בשנת 1947 עלה לארץ ונמנה עם מקימי קיבוץ "לוחמי הגיטאות".
צרו איתנו קשר:
הפייסבוק שלנו
