הרב יחיאל הלוי סרואלוב

הרב יחיאל הלוי סרואלוב  (ישרואלוב , ישראלי ) חי בשנים 1946-1879. היה רב ומחנך בבתי הספר "מוריה " ו"עזרא" בווילנה. בצעירותו היה מגיד מישרים בעיירות בפלך וילנה. ב-1902 ייסד את  אגודת  "תפארת בחורים" שיעדו העיקרי היה הפצת היהדות ברובד העממי של הציבור בווילנה, שכוון בעיקר לצעירים שבחרו שלא ללמוד בישיבות. הרבה מן הפעילות בוצעה באמצעות שיעורי ערב, והיא כללה דרשות על נושאים לאומיים ודתיים. שררה במקום רוח ציונית; בשלוש סעודות הושמעו שירי ציון. האגודה שכנה  בחצר בתי הכנסת - ה"שולהויף". ב-1922 נשרף הבניין, אך הוא הוקם מחדש לאחר מכן. בעקבות האגודה הוילנאית נוסדו אגודות דומות בכל ליטא.

ר' יחיאל  היה מראשוני הציונות הדתית, והרבה לנאום למען הציונות והקרן הקיימת לישראל. בשנת 1920 השתתף בהקמת  מרכז המזרחי  בווילנה עם עוד 12 מרבני העיר. בשנת 1921 הותקף ע"י חייל פולני שהחל למרוט את זקנו ובקושי ניצל ממנו.

לאחר אישור המנדט על ארץ ישראל על ידי חבר הלאומים, השתתף בישיבה חגיגית של כל המוסדות  הציוניים בווילנה, נשא בה ברכה ואף פירסם מנשר ברכה שהופץ בעיר.

את ילדיו חינך בבתי ספר עבריים, ושתים מבנותיו עלו לארץ ישראל בשנת 1922. בתו נחמה ובעלה שלמה אונגר נרצחו במאורעות תרפ"ט בחברון.

בשנת 1934 עלה לארץ עם אשתו וחלק מילדיו ואף עיברת את שמו ל-ישראלי. לפני נסיעתו לא"י נערכה לכבודו תפילה חגיגית ב"כאר-שול" ("טהרת הקודש") ומאות ליוו אותו בצאתו. חוברת מיוחדת בשם "עלייתך לשלום" הוצאה לאור לכבודו. יצחק ברוידס שתיעד את גילויי הציונות בווילנה מסכם את פעלו: "מנהלו של המוסד 'תפארת בחורים' הרב יחיאל ישראלוב הוא ציוני מסור ונאמן. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל ואף כאן – בתל אביב – המשיך בדרכו ויסד 'תפארת בחורים' בביהכנ"ס ע"ש  הגר"א ז"ל מווילנה". בארץ שימש כרב ומגיד שעור בבית הכנסת  על שם הגר"א בת"א. לאחר עלייתו של הרב ישראלי-ישראלוב , התקיימה בהנהגתו בבית הכנסת פעילות נוסח מפעל 'תפארת בחורים' בווילנה , ובמסגרת זו למדו צעירים רבים. הרב ישראלי-ישראלוב יזם את היציאה החגיגית לחוף הסמוך בערב שביעי של פסח כדי לקרוא בציבור את 'שירת הים'. אירוע אחר בשנה שצוין ברוב עם היה שמחת בית השואבה בחול המועד סוכות שהפך למעין הילולא לזכרו של הגר"א. בנו שלמה נפל במאבק של המחתרת נגד הבריטים ושניים מבניו, ירוחם וישראל, נספו בווילנה ובנובו-סווינציאן.