זליג קלמנוביץ

נולד באימפריה הרוסית למשפחה יהודית קשת יום. בילדותו למד בתלמוד תורה ובישיבה. בעצמו רכש השכלה כללית, בגיל 15 עבר בהצלחה מבחני חוץ והתקבל ללימודים בגימנזיום של לייפאיה. בין 1902 ל-1905 הוא למד באוניברסיטת ברלין ובין 1909–1910 למד בקניגסברג. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר לפטרוגראד, שם קיבל דוקטורט ב-1919. ב-1921 עבר למינסק שם לימד יידיש. זמן מה הוא התגורר בקובנה, שם ערך את העיתון היידי "לעצטע נייעס".

הוא הושפע מהציונות הסוציאליסטית של נחמן סירקין. תקופה מסוימת הוא תמך בטריטוריאליזם, ב-1917 הצטרף אל שורות מפלגת פאלקספארטיי. יותר מאוחר, מבלי להצטרף לשום תנועה, תמך בתנועה הציונית.

קלמנוביץ' היה חברו הקרוב של המו"ל בוריס קלצקין ועבד בתור עורך בהוצאה לאור של קלצקין, קודם בווילנה ובתקופת מלחמת העולם הראשונה בפטרוגראד.

בין 1925 ל-1928 הוא התגורר בפוניבז' ולימד שם עברית ותנ"ך. ב-1929 חזר לווילנה, שם התמנה לאחד ממנהלי מכון ייווא ולעורך כתב העת של המכון, "ייווא בלעטער".

קלמנוביץ' כתב יומן בעברית על חייו. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נכלא בגטו וילנה. בתקופה זו המשיך לכתוב את היומן. החלק העוסק בשואה תורגם ליידיש והוצא לאור על ידי ייווא ב-1951; הגרסה העברית של היומן פורסמה ב-1977. הוא נספה במחנה ריכוז ב-1944.

ב-1906 החל קלמנוביץ' לפרסם חיבורים ספרותיים. הוא פרסם בעיתונים "פאלקסשטימע", "יידישע צייטונג" ו"לעבן און וויסנשאפט". בין השנים 1915 ו 1919 ערך את השבועון די וואך שהופיע בווילנה, ביחד עם ישראל אפרויקין.

הוא תרגם ליידיש את "החייל האמיץ שווייק" של ירוסלב האשק (ריגה: 1921–1928).

מקור: ויקיפדיה