ליאו חנין

אריה לאו חנין נולד למשפחה יהודית בווילנה. בהיותו בן 3 (בשנת 1916), בתקופת האימפריה הרוסית, עזב עם משפחתו לחרבין שבמנצ'וריה (צפון סין). שם הצטרף חנין לקבוצה ציונית ולמד היסטוריה יהודית בבית ספר יסודי יהודי. לאחר מכן למד בבית ספר תיכון רוסי. כאשר יפן השתלטה על מנצ'וריה ב-1931, הוא עבר לשאנגחאי, שם למד בבית ספר בריטי, והתנדב בחיל שאנגחאי. הוא הנהיג את בית"ר שאנגחאי, ארגון הנוער הציוני הרוויזיוניסטי.

ב-1937, הוא עבר לקובה שביפן, כדי לעבוד בחברת טקסטיל. הקהילה היהודית הקטנה שם בחרה בו למזכיר הכבוד שלהם. מאוגוסט 1940 עד נובמבר 1941 הגיעו לקובה אלפיים פליטים יהודים פולנים-ליטאים, שניצלו מהשואה על ידי סגן-הקונסול היפני בקובנה ובליטא, צ'יאונה סוגיהארה; הקהילה היהודית בראשות חנין עזרה להם במציאת מגורים, תרומת ציוד רפואי וביגוד, ובטיפול בוויזות שלהם כדי שיוכלו להישאר ביפן (בסיוע שגריר פולין ביפן, תדיאוש רומר).

ב-1942 חזר חנין לשאנגחאי ועבד שם עד סיום מלחמת העולם השנייה. הוא היגר לישראל ב-1948, ולאחר מכן עבר ללוס אנג'לס שבארצות הברית ב-1972.

מתוך: ויקיפדיה