לידה

עיר במזרח בלארוס. בין שתי מלחמות העולם במחוז נובוגרודק, פולין.

בעבר הייתה לידה בשטח נסיכות ליטא ואחר-כך בממלכת פולין-ליטא. יהודים ישבו בלידה במאה ה- 15 וקיימו מסגרת של קהילה. בשנת 1623 החליט ועד ליטא לספח את הקהילה ל"קהל" של גרודנו. בעת חלוקת פולין בסוף המאה ה- 18 עבר האזור לשליטת רוסיה הצארית.

ב-1817 מנתה קהילת לידה כ-6,000 נפש (%73.6 מכלל האוכלוסיה), ובסוף המאה יותר מ-5,160 (%68). באותו הזמן מנה היישוב היהודי במחוז כולו 24,810 בערך.

בשנות ה-80 היו בלידה 13 בתי-כנסת ובתי- מדרש, כולם בכיכר אחת. כך שבדליקה גדולה בסוף המאה ה- 19 נשרפו כמעט כולם, וניצל רק זוג דלתות של ארון-קודש עתיק. הדלתות נשתמרו עד לשואה בבית-הכנסת של הקצבים.

בתחילת המאה העשרים שימש ברבנות הקהילה הרב י"י ריינס, אחר-כך מראשי ה"מזרחי"; הוא הקים בעיר ישיבה ברוח הזמן החדש, הישיבה פעלה עד לימי מלחמת-העולם הראשונה.

בפולין אחרי המלחמה חל שיפור בכלכלת העיר, במידה רבה בזכות יזמה של יהודים. ב-1921 היו בלידה 302 בתי-מלאכה בבעלות יהודים, וב- 1927 פעלו 27 משקים חקלאיים של יהודים.

בין מוסדות החינוך בפולין בין שתי מלחמות-העולם היו בית-ספר ומעון-ילדים של ציש"א ובית-ספר "תרבות".

ערב מלחמת העולם השנייה ישבו בלידה כ- 5,500 יהודים.

תקופת השואה

אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) וכיבוש פולין בידי הגרמנים, ובעקבות ההסכם בין גרמניה לברית המועצות, נמסרו שטחי מזרח פולין לידי ברית המועצות. פליטים יהודים מפולין הכבושה הגיעו לאיזור הסובייטי.

בימי השלטון הסובייטי בלידה נסגרו מוסדות הקהילה, נאסרה פעילות מפלגתית ונפגע הבסיס הכלכלי של האוכלוסייה היהודית. פליטים מפולין נשלחו לפנים רוסיה, למחנות באיזור ריבינסק. ובכל זאת נקלטו אלפים בעיר, וב-1940 הגיע מספר היהודים בלידה ל-15,000.

ב-22 ביוני 1941, בפתיחת המתקפה הגרמנית על ברית המועצות, הפציצו הגרמנים את מרכז העיר לידה , שהיה מיושב ברובו יהודים. מספר הנפגעים הגיע למאות. ב- 30 ביוני נכבשה העיר בידי הגרמנים. יהודים מעיירות הסביבה ופליטים מוילנה הובאו ללידה.

ב-5 ביולי כינסו הגרמנים את היהודים בכיכר העיר, הוציאו כ-200 איש מנכבדי הקהילה - רבנים, רופאים, מורים - ורצחו אותם בכפר הסמוך סטונייביצ'ה.

בסתיו נתחם גיטו באחד מרובעי העיר, ושוכנו בו יהודי לידה ויהודי הסביבה. ב"אקציה" ביום 8 במאי 1942 נרצחו כל יושבי הגיטו, ליד אותו הכפר, מלבד 1,250 שנשארו בגיטו. אליהם הצטרפו כ-200 יהודים שהצליחו להימלט ממקום ההריגה ולהסתנן העירה. ב-21 במאי הצליחה קבוצת צעירים להימלט מהגיטו ליערות נאליבוקי. בגיטו התארגן הנוער והצטייד בנשק, ובסוף השנה התקשר עם הפרטיזנים בסביבת נובובגרודק. הפרטיזנים היהודים מלידה נלחמו בגדודו טוביה ביילסקי וביחידה "איסקרה". בימים 19-17 בספטמבר 1943 הרסו הגרמנים את הגיטו והרגו את כל יושביו.

לידה שוחררה בידי הצבא האדום ב-5 ביולי 1944 ונמצאו בה כ-300 יהודים. רובם גוייסו לצבא האדום והמשיכו במלחמה עד לסיומה.

באמצע שנות ה-50 נעשה שטח בית-העלמין לאתר-בנייה.

ב-1970 התגוררו בלידה כמה משפחות יהודיות.