משפחת פאגירסקי
בתחילת הכיבוש הגרמני פורסמו הצווים המפלים את היהודים. ב-12 ביוני 1941 פורסם כי כל היהודים אמורים לעבור לגטו, שהוקם בוויליאמפולה – פרבר קובנה. בין היתר, היו שם מאיה ודוביד פאגירסקי, בנותיהם אילנה ודליה, וסבתא של הבנות - קמבר. מכל בני המשפחה דוביד היה הראשון שנספה. הוא נכנע לפרובוקציה של הרשויות, שהודיעו על רישום מומחים לעבודה בארכיון. אנשים רבים האמינו בפנייה הזו - עורכי דין, מהנדסים, מורים, עיתונאים - 534 אנשים, ביניהם גם דוביד פאגירסקי. כולם נלקחו מהגטו ב-18.08.1941 ולא חזרו. רצח זה נודע בהיסטוריה של גטו קובנה כאקציה של האינטליגנציה. כמה אקציות אחרות באו בעקבותיה ומאיה פאגירסקי החלה לחפש דרכים להציל את בנותיה. חבר מועצת הגטו – הירש לוין – הצליח למצוא את יוליה ברנוטאייטה, שעבדה אצל סבתא קמבר לפני המלחמה. יוליה הסכימה להסתיר את הבנות. היא הציעה עזרה גם למאיה, אך זו לא יכלה להשאיר את אמה לבדה בגטו. אילנה קיבלה כמה כדורים ונלקחה מהגטו בשק תפוחי אדמה. יוליה ברנוטאיטה לקחה את הילדה לכפר באזור רדווילישקיס והציגה את אילנה כבתה. בתה, רג'ינה, הועברה למשפחת סטרומילאס שאימצה אותה. גם בימינו רג'ינה נושאת את שם המשפחה שלהם. יוליה צבעה את שיערה וגבותיה של אילנה לצבע בלונדיני ואף אחד אפילו לא חשד שהילדה יהודייה. אחותה של אילנה, דליה נשלחה לבית היתומים בגלגאודישקיאי. זוג ליטאים שלא היו להם ילדים משלהם אימצו אותה.
מצאנו את יוליה בכתובת שמסר לנו הירש, ואילנה, יחד עם המציל שלה, התיישבו בדירתו של הדוד י. אפשטיין. רג'ינה, לאחר שנפרדה מהסטרומילאי, ואילנה התחילו ללמוד בבית ספר יהודי. לא מצאנו את דליה הקטנה בבית היתומים - היא אומצה על ידי זוג חקלאים מבוגרים. במשך זמן רב הזקנים חסרי הילדים לא היו מוכנים להיפרד מ"מאריטה", אבל לבסוף הם השתכנעו שיש חובה כלפי המתים. מדי פעם היו האפוטרופוסים לשעבר מבקרים את הילדה. כל ארבע הבנות היינו לבושות בחולצות זהות, וזה אומר שהיינו שוות ווחיות כמו אחיות. נהגנו לעשות הכל ביחד; עם זאת, כל אחת מאיתנו היה צריך להתגבר על העבר הקצר אך המעיק שלנו - חווית המלחמה. כשאבי י. אפשטיין מונה לעבוד בווילנה, אילנה עזבה עם משפחתו ודליה נשארה עם יודליביץ' שכבר חשבה להוריה. גם יוליה ורג'ינה עברו לווילנה. בימי ראשון הלכנו לעתים קרובות לבקר אותן. ליוליה היו סודות משלה, שלא סיפרה לאיש. על מה היא חשבה ב-21 בינואר הקטלני, בדרכה למשרד ציבורי כדי להשיג מסמכים לדירתה החדשה? האם היא הצטערה על הבית הישן התגוררה במשך 35 שנים בזמן שעבדה בבית החולים של הצלב האדום, או ששמחה שלא תצטרך עוד ללבות תנורים או לחמם את המים? אולי היא חשבה על פניות גורלה המורכבות - היא נולדה בפטרבורג, באה לגור בליטא, שירתה אנשים, סיימה קורס אחיות... היא הייתה שקועה במחשבות, כל כך עמוקות שלא שמה לב לאוטובוס מספר 11 הנוסע לעבר האור הירוק במלוא המהירות...
אמן של הבנות מאיה פאגירסקי וסבתן קמבר נספו בעת חיסול גטו קובנה. לאחר המלחמה הדודות של הבנות - בלומה וטאובה אימצו את הבנות. בתחילה אימצו יעקב ובלומה אפשטיין את אילנה ואילו אחותה דליה, לאחר שכנועים ממושכים (הזוג הליטאים לא היה מוכן להיפרד ממנה) נלקחה על ידי טאובה יודלביץ' ובעלה שחזרו יחד עם בניהם. דליה סיימה את לימודיה במכון הפוליטכני של קובנה ועבדה במפעל בווילנה. דליה פאגירסקי(לימים קוטאסוב) היגרה לישראל בשנת 1974 ומתה בתל אביב בשנת 2004. לאחר המלחמה כל המשפחות התגוררו זמן מה בדירה אחת, אך אז נפרדו. יוליה ברנואטה עבדה כאחות בבית החולים של הצלב האדום בווילנה. היא נספתה בתאונת דרכים בשנת 1983. אילנה בוגרת המכון הרפואי וממשיכה לחיות ולעבוד כרופאה בווילנה.
צרו איתנו קשר:
הפייסבוק שלנו
