מוזיאון הגאון

המוזיאון היהודי ע"ש הגאון בווילנה, הוא מוזיאון ליטאי המוקדש להיסטוריה ולמורשת התרבותית של יהדות ליטא.

מוזיאון הגאון של וילנה הוקם בשנת 1989 על ידי משרד התרבות הליטאי. במהלך השנים הורחב האוסף שלו כדי לכלול חפצים ממוזיאונים אחרים בליטא. המוזיאון שינה את שמו בשנת 1997 לציון יום השנה ה- 200 למותו של חוקר התלמוד הגאון מווילנה.

במוזיאון חמישה סניפים המתמקדים בהיבטים שונים של ההיסטוריה והתרבות היהודית. האוספים של מרכז הסובלנות כוללים יצירות של אמנות דתית, מודרנית ומסורתית יחד עם חומרים היסטוריים; הבית הירוק הוא תערוכת שואה; אנדרטת פונאר מוקדשת לרצח שהתרחש שם. מוזיאון הזיכרון של ז'אק ליפשיץ בדרוסקייניקי מציג את הליטוגרפיות שלו; ובניין הגימנסיה "תרבות" לשעבר מציג את ההיסטוריה של יהודי ליטא בתקופה שבין שתי מלחמות העולם ובתקופה הנאצית.

המוזיאון רוכש ומארגן חומרים, מוציא לאור פרסומים, עורך מחקרים, מארגן תערוכות קבועות וזמניות ומממן פעילויות חינוכיות.

בשנת 2010, מוזיאון הגאון ומרכז הזיכרון האוסטרי התאחדו כדי להשיק את פרויקט 'אטלס השואה של ליטא'. הפרויקט יצר מאגר מידע אינטרנטי שהוא הרחבה על מחקרים קודמים שמיפו אתרי רצח שואה בליטא , ובשנת 2011 פרסם את האטלס הליטאי של השואה, בספר עיון בן 318 עמודים שבו מוצגים 227 קברי אחים עם מידע מפורט על המיקום, הקואורדינטות, הקורבנות ומספרם. ד"ר ארונס בובני שימש כהיסטוריון של הפרוייקט. בעוד שמדובר במאמץ חשוב ביותר, נחשף לאחרונה כי אלמנטים בתוך המוזיאון פירסמו תיאורים לא מדויקים על השואה הליטאית בניסיון מכוון לכאורה לכסות על תפקידם של הליטאים עצמם בטבח היהודים. דוגמה אחת היתה טקסט אינפורמטיבי על התאריך 23/6/41, שטען כי מקרי ההרג הראשונים של היהודים בוצע בהקשר של תוהו ובוהו המלחמה, המרד האנטי סובייטי ונסיגת האדום צבא והתקפה מהירה של הצבא הגרמני . ההצדקה והרציונליזציה של רצח יהודים על ידי ליטאים לאומנים לצד הנאצים היא רק דוגמה אחת לאופן שבו גורמים בתוך המסגרת החינוכית בנושא השואה מושפעים מסירובה של הממשלה להודות במעורבותם האכזרית של הליטאים בשואה, וסירובה להעמיד לדין את רוצחי הליטאים היהודים בזמן המלחמה.

מקור: ויקיפדיה