מו״לים ומתרגמים יידיים של ספרות הוגי דעות גרמניים

ביום 23 בספטמבר 1943 חוסל גטו וילנה, כשנתיים אחרי שהוקם על ידי הגרמנים. היהודים שעוד היו בגטו גורשו או נרצחו בפונאר הסמוך. באלימות ובחוסר אנושיות הגיעה לקיצה היסטוריה בת מאות שנים של "ירושלים של הצפון" או "ירושלים דליטא", כפי שכונתה וילנה היהודית. אוצרות תרבותיים שמקורם ב"יִידִיש לאנד" ובמיוחד בווילנע, שמה היידי של בירת ליטא וילנה היום, אינם משתקפים בנוף הספרותי והתאטרלי העכשווי במקום. תעשיית הוצאות הספרים של אז מציגה את העניין הרב שגילה קהל הקוראים בספרות היידית, כמו גם בתרגומים ליידיש של מחברים אירופאיים, ובמיוחד גרמנים. תרבות הקריאה תרמה, במיוחד בתוך חומות הגטו, להישרדות רוחנית.

ביוזמת ד"ר אלקה-ורה קוטובסקי וסטפן קומר (נכד לסבא וילנאי) ממרכז משה מנדלסון למחקרים אירופיים-יהודיים באוניברסיטת פוטסדאם בגרמניה ובתמיכת משרד התרבות של הרפובליקה של ליטא, שגרירות הרפובליקה של ליטא בגרמניה, והמרכז לתרבות בינלאומית בווילנה, הוקמה תערוכה המציגה את הוצאות הספרים בווילנה והמתרגמים שעסקו בתרגום ספרי הגות גרמניים ליידיש. התערוכה הוצגה לראשונה בספריית אוניברסיטת הומבולדט בברלין באוקטובר 2013. לאחר מכן הוצגה באולמות הקהילה היהודית דואיסבורג. בשנת 2014 ניתנה ליוצרים ההזדמנות לתרגם את התערוכה לעברית ובעזרתה הרבה של מיקי קנטור וחברים נוספים מבית וילנה בתל אביב, הצליחו להציג את התערוכה בבית וילנה בספטמבר 2014. ב- 2017 יצא לאור קטלוג גרמני, שפותח על בסיס התערוכה הקודמת.