מיכה יוסף לבנזון

מיכה יוסף הכהן לֶבֶּנזון (ביידיש: לעבענזאָהן; ברוסית:Миха Иосиф Лебенсон;‏ 22 בפברואר 1828 – 17 בפברואר 1852), המוכר גם בכינוי מיכ"ל (ראשי תיבות של שמו), היה משורר עברי אשר נמנה עם משוררי ההשכלה בווילנה, נפטר בדמי ימיו, והותיר את רישומו על קהל הקוראים של התקופה. מיכ"ל היה בנו של המשורר אד"ם הכהן.

מיכ"ל נולד בשנת 1828 בעיר וילנה. אביו, המשורר אד"ם הכהן, שביתו היה בית ועד לחכמים ויוצרים עבריים, טיפח בנער את אהבת התנ"ך והשירה העברית לצד אהבת המחקר. עוד בהיותו נער שלט מיכ"ל היטב בשפה העברית ובשפות האירופיות כמו: רוסית, פולנית, גרמנית וצרפתית, ומאוחר יותר גם באיטלקית.

כבר בגיל 13 החל מיכ"ל לתרגם יצירות מספרות העולם, ותרגומיו שימשו אותו כמעין סדנה למלאכת השירה. הוא נמשך לבלדות, ואהבת הטבע והנוף בולטת ביצירותיו. התרגום הראשון שהקנה לו שם היה תרגום הפרק השלישי והרביעי מהאינאיס לוורגיליוס. התרגום, "הריסות טרויא" לא נעשה מהמקור היווני, אלא על פי תרגומו הגרמני של פרידיריך שילר. כאן יצר לעצמו מיכ"ל בסיס להתחלה.

בגיל 15 חלה לבנזון בשחפת, כאביו בשעתו, אך בניגוד אליו, הוא לא החלים מהמחלה. היא הטרידה את גופו והסעירה את נפשו, והוא הרבה לכתוב עליה. לדעת יעקב פיכמן, הבלדה "זיכרון מות" שכתב לחברו קלמן שולמן היא הבלדה המרשימה ביותר שכתב.

בשנת 1849 נסע מיכ"ל לברלין, ואחר כך לזלצבורג ולמעיינות מרפא אחרים, כדי להקל על סבלו. בברלין למד פילוסופיה ולימודים קלאסיים, ואף הרבה לבלות עם חבריו, וביניהם שניאור זק"ש, שהתפתח מאוחר יותר להיות חוקר במחשבת ישראל.

לקראת סוף שנת 1850 שב מיכ"ל לווילנה, לאחר שהורע לו. בחורף של אותה שנה כתב בביתו את מיטב שיריו, ורבים ביניהם שירי האהבה. עוד בשהותו בברלין פרסם אביו בווילנה את שיריו המקוריים של מיכ"ל בספר שנקרא "שירי בת ציון", והפרסום זכה לתשבחות רבות. חבריו, אַייזיק מאיר דיק, מרדכי פּלונגיאַן, יל"ג וקלמן שולמאַן, הרבו לבקר אותו בעת מחלתו, וקלמן שולמן אף עבר להתגורר בבית אד"ם הכהן כדי לסעוד את חברו.

לאחר זמן קצר נפטר מיכ"ל ממחלתו בבית הוריו, והוא רק בן 24. מותו הישרה אבל כבד על דורו, מעיד יעקב פיכמן, שכינה אותו בחיר הדור, "יורשו של כינור ישראל". גם שמואל ליב ציטרון מספר, שאבל כבד ירד על חובבי הלשון והספרות העברית בכל העולם, וגדולי הסופרים ואנשי הרוח הספידו אותו. הקינה המפורסמת ביותר נכתבה בצורת מחזה על ידי יל"ג, "הוי אח!" במלאת 25 שנים למותו של מיכ"ל.

מקור: ויקיפדיה