משפחת פוגל

סיפור משפחת דב צפרוני (פוגל) כפי שסופר על ידי בתו תמר פינגולד (צפרוני)

דב צפרוני ( פוגל) 1912 - 1968

על ילדותו ונעוריו של אבי – דב צפרוני (פוגל) בעיר וילנה אשר בליטא למדתי רק לאחרונה לאחר קריאה ביומן חבוי שנתגלה לי. יומן נעורים שאבי כתב בהיותו בן 16. יומן שמתפרש על 70 עמוד כתוב בכתב יד בעברית בין השנים .1928-1929 היומן אמור להתפרסם בקרוב. התחקיר שערכתי לקראת ההוצאה לאור הביא גם לגילוי תמונות תעודות ומסמכים אישיים מרגשים.

יומן הנעורים שנכתב מתוך ראייה היסטורית ומתוך כוונה "שגם שמי לא יאבד לנצח" מגלה וחושף את עולמו הרוחני, את הלך הנפש של נער יהודי בגלות. מלמד על רוח הזמן של אותה תקופה שבין שתי מלחמות עולם, על התרבות היהודית, על רוחות הרעיונות הציוניים שנשבו במזרח אירופה ועל החלום לעלות לארץ, לבנות ארץ, לזרוק את הגלות ולהיות יהודי חדש בארץ ישראל. כמו כן חושף היומן מעט מחיי המשפחה – משפחה דתית ענייה, הורים קשיי יום המצפים לתרומות ונדבות מקרובי משפחה באמריקה. ביומן חולק אבי את המאבק הבינדורי בינו לבין אביו שעמד על כך שימשיך ללמוד בבית המדרש אך הוא "מרד" והתמסר אל הרעיונות והפעילות בתנועת "השומר הצעיר" שהשכיחו ממנו את הקשיים ואווירת הנכאים בבית.

אבי נולד כ- ברל פוגל ( פייגעל) למשפחת רבנים בוילנה ב- 1912  הוריו - דוד בן בן ציון פוגל ( פייגעל) ואימו פסיה פייגעל לבית מוסינזון. הם גרו ברחוב סטפניסקה הקטנה 19/12 וילנה.

בווילנה למד תחילה בגמנסיה "תושיה" ומשם עבר לגמנסיה העברית "תרבות" מייסודו של ד"ר יוסף אפשטיין. ללמוד בגמנסיה העברית היתה משאת נפש וגאווה. המעבר לגמנסיה העברית היה  אופנתי בקרב נערים ונערות שהיו חברים בתנועת הנוער "השומר הצעיר" והחלוץ. בשתי הגמנסיות למדו קראו וכתבו בעברית. למרות הקשיים הכלכליים במימון הלימודים הוא סיים בהצלחה רבה את הגימנסיה. במקביל ללימודים היה חניך פעיל בתנועה, השתתף במושבות ההכשרה שגרמו לו לאושר רב, ולאחר התלבטויות רבות וקונפליקטים פנימיים החליט לממש את החלום - ל"ברוח", לעזוב את הבית ולעלות לארץ.

דב צפרוני ( פוגל) עלה ארצה כחלוץ כחניך תנועת "השומר הצעיר" ב- 1934 על האנייה פילזנה  שיצאה מן העיר טריאסט באיטליה והגיעה לנמל חיפה באוקטובר 1934.

בדרכו עוד שימש כמדריך ומורה לעברית בקינים של ה"שומר הצעיר" בצ'כוסלובקיה בעיירות – ברטיסלבה, אוסטרבה וברנו.

מאחוריו השאיר את אחיותיו רבקה ושרה פוגל שניספו בשואה. דרכן אל גורלן המר בלתי ידוע. אחותו הצעירה אסתר שלה מוקדש היומן נשרפה חיים בוילנה כששערה נדלק מפחמים בוערים. אביו – דוד בן בן-ציון פוגל נפטר בגיל צעיר בשנת 1930. את אימו פסיה הצליח להעלות ארצה.

תמונות גלויות ומכתבים מאחיותיו שרה ורבקה נשלחו אליו ואל אימו עד שנת 1939.

אבא מעולם לא סיפר על ילדותו, נעוריו בווילנה וגם לא על אחיותיו ואף פעם לא סיפר על אביו. גם לא סיפר על חבלי הקליטה בארץ. היומן שזו העדות היחידה שנותרה על עברו מחלץ מספר עובדות ומאפשר לנו לצייר את דמותו שעוצבה בשנותיו המכריעות בווילנה.