משפחת פוקאי
קטיה סגלסון נולדה בשנת 1934 בקובנה כילדה שניה להוריה, משה-מישה סגלסון ואשתו חיה (חאג'ה)-ראיה ארוליאנסקי. למשפחה משגשגת זו היו מפעל ושתי חנויות (אביה של קטיה התמחה בבגדי גברים, בעיקר כובעים). לאחר הקמת המשטר הקומוניסטי נאלצה המשפחה לעזוב את דירתה המפוארת ולעבור לדירה אותה חלקו עם משפחה נוספת ואישה רווקה. שמה של האישה היה ג'נוטה פוקאיטה ומאוחר יותר היא מילאה תפקיד מכריע בחייה של קטיה. עם תחילת הכיבוש הגרמני נכלאה משפחתה של קטיה בגטו. ערב אקצית הילדים (27-28 במרץ 1944) הוברחה קטיה החוצה דרך השער הראשי בזמן שהשומרים ששוחדו לא הסתכלו. ג'נוטה חיכתה לילדה מחוץ לשער ולקח אותה לדירתה ששכרה יחד עם אישה אחרת. מסמכים מזויפים סודרו לה, אבל ג'נוטה לא הסתמכה עליהם בגלל המראה היהודי של קטיה - עיניים חומות כהות ושיער שחור מתולתל והיא התחבאה בכל פעם שאנשים אחרים נכנסו לדירה.
כשהחזית הסובייטית התקרבה, ג'נוטה החליטה להעביר את קטיה להוריה שהתגוררו ברדז'יונאי - כפר במחוז אוקמרג', בסביבת טאוג'נאי. עם הופעתה בכפר נפוצו שמועות שקטיה היא בתה הבלתי לגיטימית של ג'נה. הוריה של ג'נוטה, ג'וזפאס ומרג'ונה פוקאי, לא הכחישו זאת. לזוג פוקאס נולדו 5 בנות, ושלוש מהן עדיין גרו עם הוריהן, וקטיה הפכה לבת משפחה. כולם התייחסו אליה כשווה ולפעמים הרגישה שהוריה של ג'נוטה דואגים לה אפילו יותר מאשר לילדות שלהם. כשקובנה שוחררה הביאה ג'נוטה חדשות רעות: אמה של קטיה נספתה במהלך חיסול הגטו. אביה גורש למערב ולא נודע גורלו. אז קטיה נשארה עם המשפחה שנה נוספת עד שבאוגוסט 1945 היא נמצאה על ידי אחיה הגדול, חייל בצבא הסובייטי. ב-1946 עזבה את ליטא והתאחדה עם אביה ששרד את מחנה המוות דכאו. כעבור שנתיים הם עלו ארצה. קטיה מעולם לא פגשה את ג'וזפאס ומרג'ונה פוקאי, אבל היא שמרה על קשרים עם ג'נוטה פוקאיטה ובשנת 1991 אירחה קטיה סגלסון-רוזן את ג'נוטה בישראל.
צרו איתנו קשר:
הפייסבוק שלנו
