נחמן רחמילביץ

לאביו אליהו אריה (ליב) (סוחר יערות, ת"ח ועסקן), ולאמו נחמה . נולד ב-25 למאי 1876 (תרל"ו) בעיר וולקוביסק, פלך גרודנה. למד בחדרים, בבי"ס תיכוני כללי ובאוניברסיטאות קניגסברג והיידלברג ובשנת 1901 סיים את למודיו וקיבל את התואר ד''ר לפילוסופיה. ב-1904 נשא לאשה את חנה בת שמואל זליג לינדנשט מוורשה. עבר לווילנה ועסק במסחר עצים. נמשך לעבודה צבורית, והיה פעיל ברוב המוסדות הצבוריים שבעיר.

בשנת 1905, בשעת הבחירות לדומה הממלכתית ברוסיה, אחרי מתן הקונסטיטוציה האוקטוברית, נבחר כבורר לדומה מטעם היהודים. כן נבחר לועד הקהלה בווילנה.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914) נתמנה כחבר כבוד בועד העזרה לנפגעי המלחמה ועמד בראש מפעל המטבחים העממים בשביל הפליטים היהודים שגורשו מעיירותיהם, בפלך קובנה וקורלנד, ע"י השלטונות הצאריסטיים. ומשנת 1915 חבר לעירית וילנה.

בשנת 1917 נאסר על ידי הכובשים הגרמנים והוחזק במאסר עד גמר המלחמה.

כשנוסדה המדינה הליטאית בראשית 1919 נבחר ל"טאריבה" הליטאית (אספת הנבחרים) ביחד עם ד"ר יעקב ויגודסקי וד"ר שמשון רוזנבוים כבאי-כח היהודים. נתמנה לסגן מיניסטר הכספים, המסחר והתעשיה בממשלה ועבר עם הממשלה לקובנה. השתתף בעיבוד חוקת המדינה, היה חבר בועד העליון להגנת המדינה, והשתתף יחד עם נשיא המדינה במנוי מיניסטרים.

מקור: אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו

בין השנים 1935-1940 הוא שימש כקונסול ליטא בפלסטין