סטפן ושושנה רָצ'ינסקי בית אברהם אבינו: סיפורם של חסיד אומות העולם והאישה שהציל

ב ית אברהם אבינו הוא סיפור על אהבה בלתי אפשרית המתרחשת באחת התקופות החשוכות ביותר שידעה התרבות האנושית — אהבתם של זוּזנה (שושנה) לבית דֵזֶנט, נערה יהודייה ילידת וילנה שאיבדה את הוריה באקציות גטו וילנה, וחסיד אומות העולם סטפן רָצ'ינסקי. עם פרוץ מבצע ברברוסה ופלישת הגרמנים לליטא בקיץ 1941 נעשתה החווה המשפחתית של משפחת רָצ'ינסקי הקתולית מצפון מזרח לווילנה אט־אט לאי המבטחים של יהודים נרדפים שנמלטו מן האקציות והרציחות בווילנה והסביבה, אי של שפיות, של אנושיות והכנסת אורחים ושל תקווה בלב ים של אכזריות, רוע ומוות. בשגרת החיים ההולכת ונבנית נרקמו יחסים יוצאי דופן בין אֵם המשפחה הקתולית לאֵם היהודייה הנרדפת, בין אב המשפחה לסב היהודי החכם ואסיר התודה, בין האחות הצעירה לילד היהודי המפוחד — ובעיקר בין הבן הבכור סטפן לנערה היהודייה הבודדה זוּזנה. הספר בית אברהם אבינו מגולל את חיי בית הכפר המבודד שבתחומו הסתתרו פליטים יהודים רבים ניצולי הרצח בבורות הירי וגאיות ההריגה: את הפחד ואת האימה בצד הידידות, הכוח והאהבה, את הייאוש לצידה של התקווה ואת החיים הצומחים מתחתיתו של האובדן. קורותיהם של סטפן ושושנה רָצ'ינסקי — שני אנשים צעירים המיטלטלים בין אימה לכמיהה, בין זוועה לבין תשוקה ובין חורבן אירופה תחת הכיבוש הנאצי לבניית החיים בארץ־ישראל — נכתבו בגוף שלישי בידי נכדתם הילה שרון. המחברת מובילה את הקורא במבוכי הסכנה הכרוכה בהסתרת יהודים ומתארת את היחסים המורכבים בין המצילים לניצולים, את בניית החיים החדשים אחרי המלחמה ואת הכמיהה לארץ־ישראל והעלייה ארצה בשלהי שנות החמישים. הספר אף נוגע באכזבה ובתחושת חוסר השייכות שליוו את סטפן הנוצרי בשנות חייו במדינת היהודים ובסוגיה המורכבת של חסידי אומות העולם בישראל.