עיתונות וכתבי עת

העתונות

הפריחה התרבותית בווילנה במאה ה-19 באה לידי ביטוי גם בהופעתם של כתבי עת ועיתונים. לאחר כמה ניסיונות שלא צלחו הופיע בווילנה בשנת 1841 כתב העת פרחי צפון. מרבית הכותבים בו היו מבין משכילי ליטא בכלל ומשכילי וילנה בפרט ומאמריהם התפרשו על מגוון רחב של נושאים. בשל בעיות שמקורן במערכת הצנזורה הרוסית הופיע רק עוד גיליון אחד, בשנת 1844 ובלית ברירה פנו הכותבים אל העיתונים וכתבי העת היהודיים במרכז אירופה, דוגמת היונה, התחיה וכרם חמד.

בראשית שנות השישים של המאה ה-19, התחילו להופיע העיתונים העבריים (המגיד, המליץ, הלבנון, הצפירה), ובתוכם העיתון הווילנאי הכרמל. הם היוו במה לשיח החדש והעיקרי של החוגים המשכיליים בווילנה. המגמה הזאת התרחבה במידה ניכרת בראשית המאה ה - 20 כשעל דוכני העיתונים המקומיים היה אפשר למצוא מגוון עיתונים, בשפות שונות, ששימשו כלי הביטוי של זרמים אידיאולוגיים שונים, כגון : דאס יודישע פאלק , אונזער פריינד, דער טאג והזמן. בהקשר הזה יש מקום להזכיר גם את עיתוני הילדים, דוגמת גרינינקע ביימעלעך , והחיים והטבע.

"מתוך: "וילנה כמרכז לתרבות יהודית מודרנית

בווילנה היו שני עתונים יומיים שיצאו באופן כמעט רצוף במשך כל תקופת קיומה של פולין העצמאית. "טאג", העיתון של דוברי היידיש, הופיע עד כיבוש וילנה על ידי הסובייטים במלחמת העולם השניה, באוקטובר 1939. מטעמי צנזורה החליף העתון לעתים את השם, אולם המילה "טאג" נשארה. רוב תקופת קיומו ערך אותו זלמן רייזין. במערכת עבדו אנשי הבונד וכן קומוניסטים מוסווים. הוא היה עוין לציונות אך אהד את הטריטוריאליזם. במוספו הספרותי לשבת קידם את סופרי העיר ומשורריה ופרסם סקירות עתונות פולנית וידיעות על תיאטרון ועניינים מקומיים. כמו כן יצא לאור בווילנה יומון ציוני ביידיש, ששמו התחלף מ"יידישע צייטונג" ל"אונזער פריינד" - ל"צייט".

עתונים יומיים נוספים הופיעו מעת לעת, למשל עתון הערב המסחרי "אוונט קוריער" שעסק בעיקר בפשיעה, חיי משפחה מעורערים, התאבדויות ויציאה לשמד, עתונם של תומכי הממשלה, "אונזער שטימע", עתונים שהיו מהדורות של עתונים ורשאיים ועוד.

בווילנה הופיעו כתבי עת מפלגתיים, ספרותיים ומקצועיים ביידיש ובעברית. רובם פעלו פחות משנה. רבים מהם הוקדשו לספרות ולאמנות. בין 1929-1930 הופיע כתב העת העברי "גלים", שפרסם גם מאמרים מארץ ישראל. קבוצת הסופרים שהתרכזה סביבו הקימה את "אגודת הסופרים העבריים". מטעם "גלים" נערכו שני נשפים בהם השתתף המשורר יצחק קצנלסון. לאחר סגירת "גלים" הופיע ב-1930 כתב העת "זרמים" , בו כתבו המשורר אוריאל עקביא, הסופר ש. בן-ציון, ההיסטוריון פרופ' יוסף קלוזנר, ק. ברתיני, ישראל היילפרין ואחרים. "זרמים" החזיק מעמד כתשעה חודשים והוציא 18 גליונות. ועד הישיבות בווילנה בראשות הרב חיים עוזר גרודזנסקי פרסם את השבועון "דאס ווארט" (דבר), שופרה של "אגודת ישראל", בין 1924-1938.

בווילנה יצאו לאור מספר שבועונים סוציאליסטיים בהם כתב העת "באגינען" (עם שחר) שהתפרסם בין 1932-1937. המפלגה הדמוקרטית הוציאה לאור כתבי עת שדנו בשאיפות הטריטוריאליסטיות של חוגים יידישאים חילוניים. שני שבועונים קומוניסטיים ביידיש נסגרו על ידי השלטונות ב-1937. ב-1932 נעשה נסיון לפרסם שבועון שיצא בשבתות, אך ועד אגודת "שומרי שבת" התקומם והפרסום נפסק.

"אגודת הסופרים והעתונאים היהודים" עסקה בפרסום ספרים בנושאי תרבות, ספרות והיסטוריה, בהנצחת אנשי רוח ובערבי שיח על ספרות, תיאטרון ואמנות, בהם אסיפות-עם לכבוד סופרים שביקרו בעיר. האגודה אף החזיקה קופת מלווה, קופת חולים וקרן פנסיה. מחבר תקנונה ויושב הראש הראשון שלה היה ש. אנ-סקי. בשנת 1921, במלאת 30 להירצחו של י. ח. ברנר ביפו, קיימה האגודה ערב אזכרה במסגרת האוניברסיטה העממית מייסודה של "תרבות". האגודה הצטרפה למחאות על פרעות תרפ"ט וב-1937 שלחה ציר לקונגרס העולמי למען תרבות היידיש (איקו"ף) שהתכנס בפריז. האגודה הכריזה מאבק נגד ה"שונד" – רומנים ופרסומים שנחשבו ירודים ברמתם - ופרסמה רשימה של רומנים וספרים המומלצים לקריאה ולרכישה. הרשימה הופצה בחינם, במספר רב של עותקים.

מקור: יד ושם

כמו כן פורסמו בווילנה כתבי עת שהוקדשו לבריאות ורפואה. החשוב והפופולרי  היה פֿאָלקסגעזונט (בריאות העם), שהופיע בווילנה בשנים 1940-1923 שמייסדו ועורכו עד פטירתו, היו ד"ר צמח שׁאַבּאַד (1935-1864), ואברהם קוטיק, שהיה סופר, מתרגם ופעיל בתחום החינוך העממי וההשכלה הפופולרית.