לזכרו של אברהם סוצקבר

שלושים לזכרו של אברהם סוצקבר / מאת: שושנה רשף

בפברואר 2010 הוזמנתי לאירוע במלאת 30 לפטירתו של אברהם סוצקבר שהתקיים בתיאטרון "צוותא" בתל-אביב. לא היו לי ציפיות גדולות, אך מכיוון שמדובר במשורר אברהם סוצקבר שגדל, התחנך ויצר בווילנה, ירושלים דליטא, קיוויתי  לשמוע וללמוד יותר על העיר שהיא גם העיר בה אני נולדתי.

מה שהפתיע אותי במיוחד הייתה ההתקהלות. יום שישי. השעה שתים עשרה בצהריים. מעבר לגלריה של הידוענים, ביניהם נשיא המדינה שמעון פרס, שר החינוך גדעון סהר, יו"ר "יד ושם", יו"ר  בית "שלום עליכם", ראש העיר תל אביב הנוכחי וגם זה שקדם לו, ועוד רבים וחשובים, היו שם, וכמובן גם לא מעט שומרי ראש. רבים בקהל היו מבוגרים דוברי יידיש, אך גם צעירים רבים היו שם, דבר נוסף שהפתיע אותי. אולם "צוותא" בת"א היה מלא מפה לפה ולא נותר בו אפילו מקום פנוי אחד לרפואה, וכל אלה הגיעו לחלוק כבוד ביום השלושים למותו של אברהם סוצקבר, המשורר היידי החשוב.

כל האירוע לזכרו התנהל ביידיש וסימולטנית בתרגום לעברית. הנאומים וקטעי הקריאה, כולל של נכדתו השחקנית הדס קלדרון, היו מעניינים ונוגעים ללב.

מרגש במיוחד היה הנאום של הנשיא פרס. מעבר למשמעות שנתן בדבריו לשפת היידיש, הוא תיבל את דבריו בלא מעט הומור. להלן בדיחה אחת מנאומו: וכך הוא אמר על  היידיש, שפתו של אברהם סוצקבר: "עברית- מהי עברית? עברית זוהי שפת הקודש לדבר בה עם אלהים. ואילו היידיש? -יידיש היא השפה בה מתווכחים איתו"...(ביידיש זה כמובן נשמע עוד יותר טוב..)

היו זמנים, ,עם קום המדינה וגם אחריה, ששפת היידיש פינתה מקומה לעברית, ואף היו שחשבו שעם הזמן היא תיכחד בכלל. אלא שדווקא בשנים האחרונות יש הוכחות שהיא חיה, וקיימת ונושמת. שפת יידיש  נלמדת באוניברסיטאות ובחוגים, ותיאטרון היידישפיל ממשיך ופועל זה שנים, ובהצלחה רבה.

קהל הנוכחים הרב וההתעניינות הרבה בשירתו של אברהם סוצקבר, הם הוכחה נוספת לחשיבותה של היידיש שבאה לידי ביטוי באירוע לזכרו של המשורר הגדול.