קאשיוויצה

קארצוויץ '

(במקורות יהודיים: קריביץ)

עיר קטנה בצפון-מזרח מחוז מינסק, בלרוס.

בין שתי מלחמות העולם היתה במחוז וילנה, פולין. Krzywicze שוכנת ליד נהר Serwecz, באזור של יער מחטניים. היא הוקמה במאה ה -16 בנסיכות ליטא. יהודים הגיעו להתיישב במקום בשנת 1691, כאשר האזור היה חלק מממלכת פולין-ליטא. לאחר החלוקה של פולין בסוף המאה ה -18, האזור היה תחת שלטון רוסיה הצארית והיהודים סבלו מהגבלות רבות ורדיפות. יהודים שחיו בכפרים הסמוכים נאלצו לנטוש את אדמותיהם ולעבור לקריביץ'. עם הזמן התפתחה העיר ובאמצע המאה ה -19 התגוררו במקום קרוב ל -700 יהודים.

לקהילה היהודית היה בית מדרש, תלמוד תורה, ומוסדות צדקה - קרן הלוואה, חברה לעזרה הדדית, חברה קדישא, מקוה ומקלחת ציבורית. קשרי המסחר עם וילנה וערים גדולות אחרות שיפרו את הכלכלה המקומית. התנאים השתפרו עוד יותר לאחר מלחמת העולם הראשונה, כאשר האזור הוענק לפולין. העיר הפכה למרכז שווקים וירידים, והיתה לה מועצה מקומית, משטרה ובית משפט. יהודים שעזבו את העיר בזמן המלחמה חזרו אליה, בתים שופצו ונבנתה בית מדרש חדש. יהודי קז'ביצ'ה עסקו במסחר קטן, במיוחד ביום רביעי, ביום השוק השבועי, אליו הגיעו תושבי הכפר לסחר ולחנויות. היהודים היו חנוונים ובעלי מלאכה, ושם היו גם כמה סדנאות לסריקת צמר וצביעתו. עם זאת, רבים מהם היו עניים וחלקם היגרו לחו"ל. בשנות העשרים והשלושים התפתחה פעילות ציונית, וצעירים הוכשרו בארץ לעלייה לארץ ישראל.

בשנות השלושים התגוררו בקריביץ' כ -300 יהודים.

תקופת השואה

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ופולין נכבשה על ידי הגרמנים, ניתנה קריביץ', יחד עם שאר האזורים המזרחיים, לשלטון ברית המועצות על פי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב. פליטים יהודים מן החלקים הכבושים של פולין הגיעו לעיר, רבים נקלטו בקהילה, ומספר היהודים גדל ל -800.

השלטונות הסובייטיים נכנסו למחצית השנייה של ספטמבר 1939. הם סגרו את כל המוסדות הקהילתיים, בית המדרש הפך למחסן, בית הספר למשרדים. כל היוזמה הפרטית אסורה, גברים גויסו למשימות שונות, המנהיגים נעצרו וגולים.

ב -22 ביוני 1941, גרמניה פתחה בהתקפה על ברית המועצות ואזור Krzywicze נכבש תוך ימים ספורים. הגרמנים, יחד עם משתפי הפעולה הליטאים והאוקראינים, אספו את כל היהודים בשוק, שרפו את ספרי התורה ואת חפצי הקודש, ואילצו את היהודים לרקוד סביב האש. הוטל עוצר.

בתחילת אוגוסט 1941 הוגדר גטו ליהודי העיר וסביבתה, הוא הוקף בגדר תיל ובשומרים. יהודים שהצליחו להימלט מהגטו נמלטו ליער וחלקם הצטרפו לפרטיזנים.

ב -28 בפברואר 1942 הוצאו מחוץ לגטו יהודי הגטו, 460 גברים, נשים וילדים, ונרצחו.

לאחר המלחמה חזרו ניצולים לעיירה. הם אספו מן השדות ועצים את עצמות הקורבנות והביאו אותם לקבורה המונית.