שלום יונה טשרנו

ד"ר שלום יונה טשרנוֹ (נכתב לעיתים צ'רנו, צ'ארנו; בכתיב יידי, שנהג בזמנו: טשרנאָ; 1878 – 13 בספטמבר 1932) היה מורה ומחנך עברי ברוסיה ובליטא, מחלוצי החינוך העברי ברוסיה ובפולין, מנהל בתי ספר וסמינרים למורים ומחברם של ספרי לימוד חלוציים בעברית.

טשרנו נולד בשנת 1878 בעיר וילנה, מרכז התרבות היהודי של צפון-מערב רוסיה (ליטא). לאחר ארבע שנות לימוד בסמינר למורים, הוסמך ב-1897 כמורה. לאחר הסמכתו ייסד וניהל בתי ספר ממשלתיים ליהודים בפלך ויטבסק. לאחר מכן למד כימיה ופילוסופיה באוניברסיטת ברלין, וסיים בתואר דוקטור. הוא שב לרוסיה והתיישב בעיר גרודנה, שם הצטרף לסגל ההוראה של "הקורסים הפדגוגיים" העבריים שניהל ידידו אהרן כהנשטם, ולצדו היה ממעצבי דמותם. הוא הורה בגרודנה עד שנת 1914 תנ"ך, עברית וספרות, ולימודי טבע.

בימי מלחמת העולם הראשונה גויס לצבא. לאחר זמן שוחרר וקיבל עליו את הנהלת הקורסים הגרודנאים, אשר עברו בינתיים לחארקוב, וכן ייסד וניהל שם את הגימנסיה העברית הראשונה של "תרבות". עם חיסול מוסדות החינוך העברי באוקראינה ב-1921, חזר לליטא. שנה וחצי ישב בקובנה שם ניהל את הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וכן ייסד וניהל את הסמינר למורים של "תרבות". מקובנה עבר לביאליסטוק וכעבור חצי שנה השתקע בווילנה, עיר הולדתו, שם היה מראשוני תנועת החינוך העברי "תרבות".

כתב ספרים על תולדות החינוך ועל אופן ההוראה של היסטוריה, גאוגרפיה ועוד. כתב בכתבי העת לחינוך ובעיתונים והמאספים העבריים במזרח אירופה, ערך את הקובץ "בין הזמנים" (1918–1919), חוברת פדגוגית (הוצאת הקורסים הסמינריונים של טשרנא, 1928) וקובץ פדגוגי בשם "בית-ספרנו" (הוצאת גימנסיה תרבות, תרפ"ב).

לאחר מותו נקראו על שמו סמינר למורים, סמינר לגננות וגימנסיה לבנים ובנות בווילנה. כן נקרא על שמו רחוב בתל אביב.

מקור: ויקיפדיה