אבא נאור
זהו סיפור על מסכת חיים מרתקת של אבא נאור, איש רחובות. נולד בקובנה, שבליטא. לאחר הפלישה הגרמנית הושם יחד עם משפחתו בגטו קובנה, שם הומת אחיו הבכור, חיים, שנתפס בעת שחיפש מזון.
מגטו קובנה החל מסע מטלטל. האב נלקח לעבודת כפייה, ברל'ה, אחיו בן השש וחנה אמו, שולחו לאושוויץ. "ברגע שראיתי את אמי ואחי הולכים לכיוון הרכבת, הבנתי שזהו, אפשר להגיד 'שלום' לתמיד", מספר.
האסירים הוצאו לצעדת מוות. צעדו ללא אוכל ומים, בגשם ובשלג, ניזונו מעשבים. ב-2 במאי 1944, נעלמו השומרים, הגיעו חיילים אמריקאים והודיעו להם "אתם משוחררים". המלחמה הסתיימה.
הגיע למחנה עקורים ליד מינכן, איתר את אביו והשניים עברו לפולין. אבא הצטרף לגרעין של קיבוץ לוחמי הגטאות, וב-1946 עלה בגפו על אוניית מעפילים, שנתפסה בידי הבריטים. הוא נכלא במחנה מעצר בקפריסין.
פרק ב': שב"כ, מוסד ו"מבצע משה": ב-1947 הגיע לישראל. לחם במלחמת העצמאות. כאן החל פרק חדש ומרתק בחייו החדשים. בשנת 1950 גויס לשב"כ, לאחר מכן הועבר למכון ויצמן לפעילות מיוחדת. גויס למוסד ובשנים 1985-1984 השתתף ב"מבצע משה", שותף להעברת אלפים מיהודי אתיופיה ממחנות פליטים בסודן לישראל באמצעות ספינות חיל הים ומטוסים ישראליים. כל השנים סירב אבא להרחיב את הדיבור על חייו כ"לוחם הדממה". לאחרונה, בטקס הדלקת המשואה ביד ושם, סופר סיפורו המלא.
פרק ג': השליחות לשימור הזיכרון: לאחר סיום שירותו הממלכתי, החל בפעילות לשימור זכר מחנה דכאו. יו"ר העמותה של משוחררי מחנות החוץ של דכאו וסגן נשיא העמותה העולמית של אסירי דכאו. מחלק את זמנו בין גרמניה וישראל. בגרמניה הוא אורח ממשלת בוואריה, המעניקה לו רכב צמוד ונהג. עובר מבית ספר לאוניברסיטה, לבסיסי הצבא, מספר להם את קורות חייו ואת תולדות מחנה דכאו.
בטקסים הרשמיים הנערכים בדכאו הוא משתתף מרכזי. לאחרונה ליווה והדריך את הנשיא ריבלין, את נשיא גרמניה וראש ממשלת בוואריה בטכס האזכרה בדכאו. ליווה את סגן נשיא ארה"ב, מייק פנס, בביקורו במחנה. סגן הנשיא דאג שהספר אותו כתב אבא יתורגם גם לאנגלית.
חברי הפרלמנט הבווארי הריעו ממושכות: לכבוד יום הולדתו התשעים של אבא נאור, הוזמן לישיבת הפרלמנט הבווארי, הגדול בגרמניה. במהלך הישיבה, הרגילה לכאורה הופסק הדיון. לדוכן עלתה אחת מחברות הפרלמנט וסיפרה את קורות חייו ופעילותו למען שימור זכר מחנה דכאו ופעילותו החינוכית בקרב הנוער הגרמני.
בסיום דבריה, נעמדו חברי הפרלמנט ויושבי היציע על רגליהם והריעו לו ממושכות. לאחר מכן נערכה לכבודו ארוחה חגיגית בהשתתפות חברי הפרלמנט, נציגי הממשלה ואורחים. מחווה יוצאת דופן לאדם שמקדיש עשרות שנים לשימור הזיכרון ולחינוך הנוער.
נאחל לאבא נאור בריאות, אריכות ימים והמשך השליחות הקדושה שלקח על עצמו. ולכולנו, שנה טובה.
מתוך: טור דעה מאת אריה נוני סנדלר גל גפן
מחווה מצולמת: תזמורות צה"ל וצבא ארה"ב בחרו להודות לניצול השואה בדרך מיוחדת
צרו איתנו קשר:
הפייסבוק שלנו
