בן אביגדור

בן אביגדור הוא שם העט של אברהם ליב שַלקוביץ (1866–  1921) היה סופר עברי, סופר ילדים, עורך וחלוץ המו"לות העברית המודרנית במזרח אירופה.

שלקוביץ נולד בעיירה ז'לודוק שבפלך וילנה, בצפון-מערב האימפריה הרוסית (אזור ליטא). למד במסגרת החינוך היהודי המסורתי, בעיירה ז'טיל ובישיבות של ליטא. עם זאת, במקביל עיין בספרות חיצונית חילונית וכתב שירים וסיפורים בלשון העברית.

כשהיה בן 20 הגיע בן אביגדור לעיר קובנה, ולמד שם לימודים גבוהים במקצועות השפות והמדעים. בשנות לימודיו עבד כמורה. בשנת 1888 עבר לעיר וילנה, והחל לפרסם את ראשוני שיריו, מאמריו וסיפוריו בעיתון "המליץ". כשהיה בן 25 עבר לעיר ורשה, שם נתמנה למזכיר אגודת הסתרים העברית "בני משה". בוורשה החל להגשים את חלומות המו"לות העברית החדשה שלו. בשנת 1891 הוציא את סדרת הספרים הזולה להמונים "ספרי אגורה". בסדרת ספרים זו, שהייתה ראשונה לתפוצה המונית ברחבי יהדות מזרח אירופה, החל בן אביגדור גם את המהלך החדש של הספרות העברית החדשה.

בשנת 1892 כבר השתתף בייסוד הוצאת הספרים העברית "אחיאסף", שהייתה הוצאת ספרים ציבורית ראשונה בלשון העברית. בשנת 1896 ייסד את הוצאת הספרים הפרטית שלו "הוצאת תושיה". בהוצאות אלה הוציא בן אביגדור מאות כותרים עבריים לרבבות קונים וקוראים, והיה בכך לחלוץ המולו"ת העברית המודרנית.

בין הסדרות של "תושיה" שנתחבבו על קהל הקוראים, ניתן למנות את "ניצנים", לילדים קטנים ובניקוד מלא, "פרחים" לגיל הבינוני ו"ביכורים" לבני הנעורים. הוא היה בין מייסדי עיתוני הילדים "עולם קטן", "הנעורים", והשבועון המדעי לילדים "החיים והטבע". פעילותו המו"לית החייתה את הספרות העברית ונתנה לה מקפצה רצינית בתחרות עם ספרות היידיש ברחוב היהודי במזרח אירופה. בעיתוניו, בהוצאותיו ובכתבי העת שלו טיפח וגידל דור של יוצרים עבריים, סופרים ומשוררים, שהיו מראשי המדברים בספרות העברית החדשה.

כתב גם כמה ספרים משלו, ואחדים מהם תורגמו מעברית ללאדינו וליידיש.

בן אביגדור נפטר בגיל 54 בקרלסבאד שבצ'כיה בעת הקונגרס הציוני בשנת 1921. בשנת 1964 הועלה ארונו לישראל, והוא נקבר בבית הקברות טרומפלדור תל אביב.

על שמו של בן אביגדור קרוי רחוב בתל אביב, על שפת נחל איילון, באזור של מועדונים בעיר.

נשא את צפורה לבית כלב בלומגארטן, אחותם של המשורר ומתרגם התנ"ך ליידיש יהואש, ושל אשתו של המחנך, המשורר ופרשן המקרא שמואל לייב גורדון (של"ג). היה אב לשלושה: דבורה הכטמן (אשתו של גדליהו הכטמן, עורך דין ופעיל ציוני ברוסיה וממייסדי "המכבי" שם), חוה פלידר וכלב.
בן אחיו, ד"ר נחום גולדמן, היה נשיא ההסתדרות הציונית.

מקור: ויקיפדיה