סעד ומרפא

בסוף המאה ה-18, עם חלוקת פולין, סופחה וילנה לקיסרות הרוסית. בתוך דור עלה חלקם של יהודי העיר בין הסוחרים מחמישית לארבע חמישיות. יהודי העיר עסקו בענפי מלאכה רבים ומגוונים והקימו איגודים מקצועיים. יהודי וילנה היו מאורגנים ב-25 חברות מקצועיות. רובן החזיקו קופות גמילות חסדים (גמ"ח) ולאחדות מהן היו אף בתי מדרש (קלויזים). ענפי מלאכה שלמים כגון כיסוי גגות, כובענות ועגלונות היו בידי היהודים. התחרות בענפים אלה בין היהודים היתה קשה והפרנסה היתה בצמצום.

יהודי וילנה הקימו אגודות לאשראי שסייעו לסוחרים ולבעלי המלאכה היהודים, וכן קופות גמ"ח וקופות צדקה לסיוע לתלמידי ישיבות, לזקנים ולנכים. על אחד ממנהלי קופות הצדקה כתב המשורר הפולני וינצנטי קורטקינסקי פואמה בפולנית שתורגמה ליידיש ולעברית. נכבדים פולנים תרמו כספים להקמת פסלו של מנהל זה, והפסל הוצב במוזיאון העיר.

בראשית המאה ה-19 הוקמה חברת "הצדקה הגדולה" שריכזה את מערכת הסעד היהודית בעיר. בווילנה פעלו חברות צדקה ועזרה הדדית נוספות, בית חולים יהודי, אכסניה ליהודים, בית מחסה לזקנים ובית תמחוי. עם פלישת נפוליאון והמרד הליטאי נותרו רוב יהודי וילנה נאמנים לצאר, אך למרות זאת ביטלה ממשלת הצאר את ועד הקהילה, מינתה רב מטעמה והגדילה את המיסוי. לאחר המרד הפולני של 1863 שוב הועלו מסי היהודים. עם זאת, בסוף המאה ה-19 התאפשר ליהודים להשתתף בבחירות לראשות העירייה, והם קיבלו ייצוג חלקי במוסדות העירייה.

בסוף המאה ה-19 אסרו השלטונות הרוסיים את ישיבת יהודים בכפרים. רבים מהם עברו לווילנה ועקב כך גברו הצפיפות והאבטלה. במפקד 1897 נמנו בעיר כ-64,000 יהודים, שהיוו כ-40% מהאוכלוסייה. כמחציתם התפרנסו מתעשייה, מלאכה ותובלה. בין עיסוקי היהודים היו מסחר זעיר, מפעלי ביגוד, נייר ודפוס, עיבוד עץ ועור, טחנות קמח ומבשלות בירה. היו בהם רופאים, רוקחים, משפטנים ומורים. בפעילותם הכלכלית של היהודים תמכו חמישה בנקים יהודיים ועשרות קופות גמ"ח.

מתוך יד ושם

"הכנסת אורחים", "בית לחם", "מענגי שבת", "מתן בסתר", "יולדות עניות" ועוד עשרות קופות גמילות חסד פעלו בווילנה שהייתה לא רק גדולה בתורה אלא גם בחסד וצדקה.

מוסדות צדקה

ממחצית המאה ה-19 פעל בווילנה בית חולים יהודי, הגדול מבין שלושת בתי החולים בעיר. בסוף המאה ה-19 קמה לצדו "משמרת חולים" – אגודה לעזרה רפואית לחברים ובעיקר לחולים עניים. שני המוסדות פעלו גם בתקופת השלטון הפולני ו"משמרת חולים" אף הקים מרפאת שיניים לחולים עניים. בשנת 1925 החלה העירייה לתמוך במוסד, שעד אז פעל מכספי ההכנסות מהשחיטה הכשרה (ה"קורובקה").

אגודת אוז"ה, למען בריאות היהודים, שבפולין היה שמה טא"ז (Towarzystwo Ochrony Zdrowia Ludności Żydowskiej - TOZ ), הרחיבה את פעילותה בווילנה בתקופת השלטון הפולני. היא פעלה לטיפוח ההיגיינה בבתי ספר וסייעה בטיפול בתינוקות ובילדים. היא החזיקה מרפאה לילדי בתי הספר וכן מעבדת רנטגן ומרפאת שיניים, שלחה ילדים לקייטנות הבראה, ארגנה מגרשי משחקים בעיר ואף ייסדה בית מרפא לחולי ריאות, לשכת ייעוץ לחולים, מרפאת "טיפת חלב" לייעוץ לנשים הרות, בית תינוקות ובית ספר לאחיות. כתב העת של האגודה "פאלקס געזונט" (בריאות העם) נפוץ ב-4,000 עותקים בכל פולין ואף מחוץ לה. בקייטנות האגודה השתתפו כאלף ילדים מדי קיץ. האגודה נתמכה על ידי דמי חבר, ארגון טא"ז הארצי  וכן ועד הקהילה.

בית החולים ליולדות ולילדים הוחזק על ידי ועד הקהילה. בתחילה קיבל בית החולים תמיכה מהג'וינט, אך עם היפסק התמיכה היה הכרח לקבל תשלומים מהחולים ומהיולדות. רוב החולים העניים קיבלו שירות חינם, והעירייה שילמה את דמי הטיפול בהם.

מתוך יד ושם