אברהם קרן-פז (קרפינקס)

אברהם קרן-פז (קרפינקס) – 2003-1925 

אברהם נולד בווילנה למשפחה מסורתית ציונית. משחר נעוריו היה חבר פעיל בתנועת בית"ר. למד בבית ספר עברי מרשת "תרבות" ובגימנסיה עברית.

באוגוסט 1940, כשליטא סופחה לברית המועצות, ארגן אברהם תאי מחתרת של תנועת בית"ר שהשתלבו עם הזמן במחתרת הציונית הכללית תע"ל – תנועה עברית לאומית.

ביוני 1941, לאחר שווילנה נכבשה על ידי הגרמנים, נכלא בגטו המקומי. באחת הפעמים שנחטף לעבודה בכפייה נצטווה על ידי המשגיח הגרמני להכות יהודי אחר. אברהם סירב ולא עשה זאת למרות המכות הרצחניות שקיבל מידי הגרמני על אי ציות לפקודתו.

אמו של אברהם דורה ואחותו רחל נספו בפונאר; אביו יצחק נספה באסטוניה.

בהיותו בגטו הצטרף למחתרת היהודית האנטי-נאצית פפ"או. בספטמבר 1943 יצא מהגטו בחברת קבוצה מזוינת לעבר הבסיסים ביערות נארוץ, שם הצטרף לחטיבה הפרטיזנית של מארקוב וסופח ל"ספצגרופה" (יחידה ללחימה מיוחדת) של צנחנים סובייטים.

אברהם השתתף בפעולות חבלה, במשימות מודיעיניות שהוטלו על קבוצתו לעל ידי מטה הפרטיזנים במוסקבה, ולא פעם הגיע להתנגשות מזוינת פנים אל פנים עם האויב הנאצי.

ביולי 1944, לאחר שהאזור שוחרר בידי הצבא הסובייטי, שב אברהם לווילנה וחזר לפעול במחתרת הציונית, הפעם במטרה לצאת בהקדם לארץ ישראל. יחד עם אחותו רבקה יצא אברהם מווילנה לפולין ומשם עבר להונגריה ולאיטליה. באיטליה היה פעיל בתנועתו ונתמנה למזכיר קיבוץ ההכשרה "המורד".

בדצמבר 1945 עזב את איטליה בראש קבוצתו והפליג ארצה באוניית המעפילים "אנצו סירני". האונייה נתגלתה על ידי האנגלים והם כלאו את המעפילים במחנה עתלית. לאחר ששוחרר מהמחנה הצטרף לאצ"ל. הוא נאסר על ידי האנגלים, הוגלה לקניה ושב ארצה עם גולי קניה המשוחררים ביולי 1948, בדיוק ביום ההפצצה המצרית על תל אביב.

בארץ היה מנהל בית ספר והקדיש עצמו לחינוך ילדי ישראל לאהבת העם והארץ. הוא כתב, פרסם וערך מחזות וחוברות לתלמידים בנושא ארץ ישראל ותולדות השואה.

בנוסף, עסק כל השנים, ללא תמורה, בפעילות ציבורית ענפה: היה חבר מרכז הליכוד, חבר במועצת העיר גבעתיים, בהסתדרות המורים, בקרן הקיימת, חבר הנהלה ומזכירות ארגון הפרטיזנים, חבר הנהלת יד ושם וחבר הוועדה לחסידי אומות העולם ביד ושם.

אברהם נפטר בט"ו בשבט תשס"ג, בדיוק שבוע לאחר בר המצווה של נכדו ניצן שאותו הכין בעצמו לעלייה לתורה. הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים ושבעה נכדים.

מתוך: ארגון הפרטיזנים