משפחת זלקינד

אהרון עינת (זאלקינד) 2019-1934 נולד בווילנה לחיים ואטל (עטל) לבית קצב, אשר התפרנסו מחנות מכולת. כעבור שנתיים נולד אחיו אליעזר.

עם הכיבוש רצחו ליטאים את דודו שלום ובן-דודו הירש. באקציות הראשונות נרצחו בפונאר אביו חיים ודודתו מלכה עם בעלה לייבל ושני ילדיהם. עם הקמת הגטאות נכנסה משפחתו של אהרון לגטו "הקטן". באקציות שהתקיימו עד סוף 1941 נרצחו רבים מקרוביו.

אהרון נרשם כבנו של הדוד אברהם קאמנמאן שעבד במפעל ה.ק.פ. (H.K.P. ) והיה "לגאלי". לא כן אמו ואחיו. כשבוע לפני חיסול הגטו, בספטמבר 1943, הצליחה משפחתו של אהרון להגיע למחנה עבודה שהקימו הגרמנים עבור פועלי ה.ק.פ. במרס 1944 התקיימה במחנה אקציה בה נרצחו כ-200 ילדים ובני נוער. אהרון, אחיו ובני דודו ניצלו במחבוא. ביולי חוסל המחנה ואהרון ובני משפחתו הסתובבו בין כפריים עד הגעת הצבא האדום.

אחרי השחרור התפרנסה האם ממסחר ואהרון ואחיו למדו בבית ספר יהודי. בקיץ 1946 עברה המשפחה ללודז' עם הדודה הגלמודה זלדה, הדוד אברהם ואשתו. אהרון ואחיו חיו בבית ילדים "הקואורדינציה" ולמדו בבית ספר עברי.

ב-1950 עלתה המשפחה ארצה. אהרון התגייס לצה"ל ומילא תפקידי הדרכה, מטה, פיקוד וייעוץ בחו"ל. ב-1976 השתחרר בדרגת סגן אלוף והחל לעבוד במוזיאון בית התפוצות. הוא הוסמך כמלווה קבוצות לחו"ל, הדריך קבוצות בפולין וניהל והדריך ב"מצעד החיים" מראשיתו (1988). מ-1997 הדריך משלחות נוער לפולין מספר פעמים בשנה, ובשנים האחרונות הדריך קבוצות של יוצאי וילנה והסביבה בווילנה ובליטא. ב-2006 השלים עבודת דוקטורת באוניברסיטה העברית בנושא "החיים הפנימיים בגטו וילנה".

אהרון התחתן עם עמלה ונולדו להם חיים, תומר ועופר. ב-1984 התחתן אהרון בשנית, עם אסתר, אם לשי, אורי וענת.

מקור: יד ושם