שארקובשצ'יזנה

שרקובשצ'יזנה נזכרת לראשונה בשנת 1503, ובמשך השנים הייתה בבעלות משפחות אצולה פולניות. בשנת 1767 הוענקו לשרקובשצ'יזנה זכויות עיר.

בחלוקת פולין השנייה, בשנת 1793, נכללה העיירה בתחום האימפריה הרוסית. לאחר מלחמת העולם הראשונה, ובהתאם להסכם ריגהמשנת 1921, נכללה העיירה בתחום הרפובליקה הפולנית השנייה, בנפת דז'יסנה שבפרובינציית וילנה.

ב-30 ביוני 1941, במהלך מבצע ברברוסה, נכבשה העיירה בידי הגרמנים, ואלו החלו מיד בביצוע מעשי שוד ביהודיה, תוך הטלת גזירות שונות עליהם, ובהן חובת ענידת טלאי צהוב, הגבלות תנועה, תשלום סכומי כופר וגיוס לעבודות כפייה משפילות. כעבור זמן מה הוצאו להורג 11 יהודים מהעיירה שהואשמו בקומוניזם.

באוקטובר 1941 רוכזו יהודי העיירה בשני גטאות מגודרים שהוקמו בה, אליהם הובאו גם יהודים מיישובי הסביבה, ואשר מספר יושביהם הגיע לכ-1,900 איש. רבים מיושבי גטאות אלו מתו ברעב וממחלות, ומאביב 1942, החריפה התמותה בהם לאחר שהגרמנים הגבילו את אספקת הלחם לגטאות לעובדי הכפייה בלבד.

ב-17 ביולי 1942, לאחר שראש היודנרט המקומי, הירש ברקאן (Berkan), חשד כי הגרמנים מתכננים אקציה בעיירה, הוא ארגן בריחה מהגטאות בה. כשהתקרבו הגרמנים לשערים, הציתו יושבי הגטאות את בתיהם, וכמה מאות מהם הצליחו להימלט ליערות הסביבה. כ-1,200 היהודים שנותרו בגטאות נרצחו באותו היום.

מקור: המכלול