חפירות בבית הכנסת הגדול בווילנה
בית הכנסת הגדול והמפואר של וילנה, שנבנה במאה ה-17 בסגנון הרנסנס-בארוק, היה המבנה העתיק והמשמעותי ביותר של יהדות ליטא, עד שנחרב בתקופת השואה. החפירות במקום הניבו שוב תוצאות מדהימות.
תגליות מרגשות חדשות נחשפות בימים אלה בחפירות הארכיאולוגיות לגילוי שרידי בית הכנסת הגדול בווילנה, שנבנה במאה ה-17, והוחרב בידי הנאצים. כחלק מהעונה החמישית של החפירות, נחשפה לראשונה רצפת בית הכנסת הגדול, שהסתבר כי עוטרה בפרחים בצבעי אדום, שחור ולבן. כמו כן, התגלה חלק מעזרת הנשים ונמצאו מאגרי מים ענקיים ששימשו להזנת מים כשרים למקוואות הטהרה ששימשו את הקהילה.
בחפירה התגלה גם אחד מעמודי הענק שהיו חלק מהמראה האייקוני של במת התפילה בבית הכנסת, כשהוא ממוטט על צידו – עדות לעוצמת החורבן וההרס המכוון שעבר המקום לאחר 300 שנות פעילות רצופות. בחפירות שנערכות מטעם רשות העתיקות, אגודת הארכיאולוגיה הליטאית (Kultūros paveldo Išsaugojimo pajėgos), קרן הרצון הטוב והקהילה היהודית של ליטא, הסתבר גם כי קירות בית הכנסת היו מעוטרים. בחפירה התגלו שרידים של קטע קיר, שעליו עיטור בכחול ואדום.
בית הכנסת הגדול והמפואר של וילנה, שנבנה במאה ה-17 בסגנון הרנסנס-בארוק, היה המבנה העתיק והמשמעותי ביותר של יהדות ליטא, עד שנחרב בתקופת השואה. בימיו הטובים, בית הכנסת היה מוקף בקומפלקס של מקוואות ומוסדות קהילתיים שיצרו מרכז גדול של לימוד תורה וקהילה – זה היה הלב הפועם של התנועה היהודית הליטאית, אשר כלל 12 בתי כנסת ובתי מדרש, את בניין מועצת הקהילה, את בית הרב אליהו – הגאון מווילנה, דוכני בשר כשר, את ספריית "שְטרָאשוּן" המפורסמת ועוד.
המקום, הקדוש ליהודי ליטא, נבזז ונשרף על ידי הגרמנים הנאצים, ומאוחר יותר שרידיו נהרסו כליל על ידי השלטונות הסובייטיים, ובית הספר מודרני נבנה במקום.
בעונת העבודה בשנת 2015, הראו תוצאות סקר מכ"ם חודר קרקע שרידים משמעותיים של בית הכנסת מתחת לפני השטח – ומאז התקיימו חמש עונות חפירה במקום, החושפות את עברו העשיר של המתחם.
מנהלי החפירה, ד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן מרשות העתיקות ויוסטינאס ראקאס מאגודת הארכיאולוגיה הליטאית, אמרו: "השרידים המפוארים שאנחנו מגלים – בימת בית הכנסת שנחשפה בעונת החפירה הקודמת, כמו גם העיטורים הצבעוניים של הרצפה והקירות – מקימים לחיים רגעים בחיי תהילה תוססת שגוועו באחת. העושר והחיות שאנחנו פוגשים, לצד חורבן עמודי ענק מרשימים שקרסו במהלך הרס בית הכנסת על ידי הנאצים והרוסים, מספרים את סיפורה הטראגי של קהילה שחיה כאן במלוא עוצמתה, ואיננה עוד".
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, הוסיף: "החפירה החשובה שמתנהלת בליטא בשנים האחרונות מקבלת משנה חשיבות השנה, לאחר 7 באוקטובר. למול האנטישמיות הגואה וניסיונות הסילוף וההכחשה, עומדת אמת אחת – בלתי ניתנת לכיסוי – פשוטה וטראגית, שמספרת על קהילה שלמה ומפוארת שנכחדה בשל שנאת יהודים. לעולם לא עוד".
משלחת ישראלית-ליטאית הובילה חפירות באזור שבו שכן בית הכנסת, שנבנה במאה ה-17 ונהרס על ידי הנאצים והסובייטים. בנוסף, התגלתה באתר יד עשויה כסף, ששימשה לקריאה בספר תורה / עופר אדרת-26.08.21
"כשהגענו לחפור את ארון הקודש ובימת בית הכנסת, שממנה קראו דורות של יהודים בספר התורה במשך 300 שנים ברציפות, התברר, למרבה הצער, כי ליבת בית הכנסת נפגעה מאוד בהרס הסובייטי", תיאר זליגמן. שני גרמי המדרגות, שנראים בבירור בתמונות מימיו הטובים של בית הכנסת נהרסו, אך התגלו עדויות לקיומם. בחזית ארון הקודש, ששרידיו נחשפו אף הם בעונת החפירות שהסתיימה, נחשפה רצפה דקורטיבית המציגה דפוס של קרני שמש. בנוסף, הושלמה חפירת הבימה, ובכלל זה שרידיו המלאים של אחד מארבעת העמודים הענקיים שתמכו בגג בית הכנסת.
ד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן מרשות העתיקות, העוסק בימים אלה בהמשך החפירות הארכיאולוגיות באתר בית הכנסת הגדול בווילנה, ביחד עם צוות של ארכיאולוגים ישראלים, ליטאים ואמריקאים, כותב על ט' באב, יום הזיכרון והקינות על אובדן בית המקדש הראשון והשני בירושלים ועל ההקבלה הסמלית של חורבן בית המקדש של ירושלים של הצפון - בית הכנסת הגדול של וילנה.
כיום, אומר זליגמן, לאחר החזרתה של ההגדרה העצמית היהודית בישראל, אנו יכולים לכוון בתשעה באב, את קינתנו לאובדן העולם והתרבות הליטוואקים, המסמלים את אובדן בית המקדש באבדן בית הכנסת הגדול בווילנה.
לשמיעת הרצאתו של ג'ון זליגמן בעברית
תגלית מרגשת: חוקרים ישראלים וליטאים חשפו את בימת בית הכנסת הגדול של וילנה, שעליה קראו דורות של יהודים בספר התורה במשך 300 שנים ברציפות, עד לשואה. הנאצים העלו את המבנה באש, והסובייטים בנו על חורבותיו בית ספר. עוד נחשפו: חלקים מהמקווה, עמודי השיש וחומת בית הכנסת
מתחת לעפר והאפר - בית כנסת עתיק שחרב: בימת בית הכנסת הגדול של וילנה שנשרף על ידי הנאצים בימי השואה, נתגלתה בחודש שעבר במהלך חפירות ארכיאולוגיות. חוקרים ישראלים וליטאים חשפו את הבימה שעליה קראו דורות של יהודים בספר התורה - במשך 300 שנים ברציפות.
הבימה שמתוארת בתמונות עבר, הייתה בעלת מבנה דו-קומתי מהודר שנבנה במאה ה-18, באמצעות תרומה מנדבן יהודי שנודע בשם היסו"ד. הבימה נתמכה על ידי 12 עמודים דמויי שיש. בחפירה נמצאו שברים של עמודים אלה.
בית ספר מודרני על שרידי בית הכנסת הגדול
כמו כן, נחשף לראשונה הקיר החיצוני המאסיבי של בית הכנסת הגדול, וכן חלקים גדולים מקירות בית המרחץ ומקווה הגברים שקושט באריחים צבעוניים.
בית הכנסת הגדול של וילנה נבנה במאה ה-17 בסגנון הרנסנס-בארוק, ושכן במרכז קהילתי גדול. היה זה הלב הפועם של התנועה היהודית הליטאית, שכלל 12 בתי כנסת ובתי מדרש, מקוואות, בניין מועצת הקהילה, דוכני בשר כשר וספריית "שְטרָאשוּן" המפורסמת.
"אפשרות מרגשת להציג את השרידים בעתיד"
לדברי מנהלי החפירה, ד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן מרשות העתיקות ויוסטין ראקאס מאגודת מורשת התרבות הליטאית, "גילוי קירות הבימה והמקווה מעיד על הפוטנציאל הטמון בהמשך החפירה באתר, ועל האפשרות המרגשת להציג בעתיד את שרידי בית הכנסת הגדול בווילנה והשולהוף לציבור המקומי והבינלאומי".
העבודה נערכה בעזרת זנונס באובוניס מאגודת מורשת התרבות הליטאית, פרופ' ריצ'רד פרוינד מאוניברסיטת הרטפורד, פרופ' הארי ג'ול מאוניברסיטת ויסקונסין ופרופ' פיליפ רדר מאוניברסיטת דוקין.