יונג ווילנע

ויקיפדיה

מראשית המאה ה – 19 עברו יהודי וילנה תמורה תרבותית בתחום הספרות . אחוז יודעי קרוא שביניהם היה גבוה במידה ניכרת מזה שבקהילות יהודיות אחרות  ונוצר קהל צרכני קריאה גדול . במוקד חוגי ההשכלה בווילנה פעל חוג של משכילים אינטלקטואלים שעסקו בכתיבת ספרות ושירה בעברית וביידיש ובהם אד"ם הכהן , קלמן שולמן , אייזיק מאיר דיק ושמואל יוסף פין. הם עסקו בכתיבת פרוזה , שירה , היסטוריוגרפיה וספרות מדעית פופולרית . מרביתם כתבו בעברית וביידיש , והיו כאלה שעסקו בתרגומים מרוסית , פולנית , גרמנית, צרפתית ואנגלית . עם הבולטות ביצירות שתורגמו ליידיש בווילנה יש לציין את יצירתו הגדולה של הסופר והמשורר הרוסי אלכסנדר פושקין , יבגני אונייגין . הקהילה המשכילית בווילנה במאה ה - 19 שימשה גם מקור השראה ומרחב תמיכה ליוצרים חשובים שחיו במזרח אירופה כמו המשורר יהודה לייב גורדון והסופרים אברהם מאפו וראובן אשר ברוידס . האינטנסיביות של חיי התרבות המקומית , ובייחוד בתחום היצירה בשפת היידיש , ניכרה ביותר בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה . בין התופעות הבולטות בתקופה הזאת היתה קבוצת הסופרים והמשוררים הצעירים שהתארגנה  ב-1930 בשם יונג ווילנע (וילנה הצעירה) במרכז ספרותי. יצירותיהם זכו להכרה ולהערכה בפולין ובכל מרכזי תרבות היידיש בעולם. העיתונאי והסופר זלמן רייזן היה המייסד והרוח החיה של הקבוצה, שמשורריה הבולטים היו חיים גראדה, א' ואגלר, משה לוין, אברהם סוצקבר, פרץ מיכנסקי, שמרקה קצ'רגינסקי. חלק מיצירותיהם - יהלום מלוטש של מילה וחרוז - זכו לתרגום לעברית. החבורה הוציאה כתב עת ספרותי בשם "יונג-ווילנע", שהחוברת הראשונה שלו נדפסה בשנת 1934.

על אף שלא היו שותפים להסכמה ספרותית ויצרו כל אחד בסגנון וברוח אחרת, היו ליוצרים הצעירים של יונג וילנע מספר דברים משותפים: האמונה הגמורה בלשון היידיש כלשון העם היהודי, עניין רב בחיים היהודיים בליטא פולין ומזרח אירופה, יניקה מנופי מולדתם ליטא, ומשירי העם הליטאיים, והערצה של המרכז הרוחני היהודי של וילנה, שכונתה אז "ירושלים דליטא".

החבורה התפוררה מעצמה עוד לפני המלחמה, ויוצריה פנו איש לעברו וליצירתו. רובם הושמדו בשואה, אבל אחדים היגרו לארצות הברית, ומעטים גם נאחזו בארץ. יצירתם החדשנית הייתה חלק מתהליך מהפכני ומעמיק שעבר על לשון היידיש ותרבותה, שאלמלא השואה וההשמדה, אפשר והייתה מתפתחת ללשון מודרנית וחילונית, ותופסת מקום של כבוד בין לשונות אירופאיות.

מתוך:  מרדכי זלקין / וילנה כמרכז לתרבות יהודית מדרנית

מתוך: ויקיפדיה