ברנשטיין לאון
ברנשטיין לאון (ליאו, לאו)
ד"ר לאון ברנשטיין נולד בשקוד, ליטא, ב- 1914. הוא גדל בבית ציוני בתרבות גרמנית. שרת בצבא הליטאי כקצין. בשנת 1940 קיבל תואר דוקטור במתמטיקה ופילוסופיה. שימש כמרצה למתמטיקה ופיסיקה באוניברסיטה הפתוחה של וילנה עד פלישת הגרמנים לעיר ביוני 1941.
בין השנים 1943-1941 היה בגטו וילנה. שם ייסד וניהל את מועדון הנוער ("יוגנט-קלוב") ובהמשך עמד בראש מחלקת התרבות של היודנראט. בתפקיד זה קידם את לימודי העברית והציונות בבתי הספר והמועדונים של הגטו. היה מראשי ההנהגה של הארגון המחתרתי "קבוצת המאבק של יחיאל" בפיקודו של יחיאל שיינבוים. הטיף ליציאה מהגטו ולחימה ביערות, ואכן לפני חיסול הגטו עבר ליער רודניקי ליד וילנה ופעל כפרטיזן, עד שחרור העיר ביולי 1944.
בין השנים 1949-1945 היה ראש מרכז הפליטים באיטליה.
בין השנים 1967-1949 עמד בראש הקונגרס היהודי העולמי בישראל ושימש כמרצה למתמטיקה באוניברסיטת תל אביב. שנה לאחר מכן –ועד 1979 היה פרופסור במכון הטכנולוגי של מדינת אילינוי בשיקאגו.
ד"ר ברנשטיין היה בין מייסדי "ארגון הפרטיזנים ולוחמי הגטאות בישראל". הוא כתב עשרות פרסומים וספרים מתמטיים. חיבר ספרי שירה בגרמנית, שעליהם גמר את ההלל תומאס מאן. כמו כן כתב דברי הגות וגם מחזות באנגלית ויידיש, שהוצגו בלונדון.
ד"ר ברנשטיין היה מתמטיקאי בעל שם עולמי, עם הופעה מרשימה, יחסי אנוש חמים, נפש פיוטית וברוך כישרונות.
הלך לעולמו בשנת 1984.
נכתב על ידי ד" אהרון עינת על פי הסקירה עליו בספרו "הדרך האחרונה" משנת 1990.
צרו איתנו קשר:
הפייסבוק שלנו
