קלמן שולמן

קַלמַן שוּלמַן (שולמאן; ‏1819 – 2 בינואר 1899) היה סופר ומתרגם עברי, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית בווילנה.

בווילנה התפרנס בתחילה כמורה פרטי, והמשיך לצד לימודיו התורניים לעיין בספרי השכלה ודקדוק. בשעת ביקורו של מונטיפיורי בווילנה ב-1846 כתב שולמן בקשה ממנו בשמם של תושבי העיירות שעל גבול תחום המושב. מזכירו של מונטיפיורי, אליעזר הלוי, התרשם מן העברית המליצית שבה נכתבה הבקשה, והציג את שולמן לפני משכילי וילנה, ובהם מרדכי אהרון גינצבורג, אד"ם הכהן ובנו מיכ"ל, רש"י פין ואחרים, ומאז השתלב שולמן בחוג זה. במיוחד התיידד עם מיכ"ל, על אף המרחק הגדול בין דעותיו השמרניות של שולמן להשקפותיו הנועזות של מיכ"ל.

לאחר פטירתו של גינצבורג תרגם שולמן מאמר הספד עליו מגרמנית לעברית בשם "קול בוכים", אשר היה פרסומו הראשון בדפוס (1847). מכאן ואילך פרסם עשרות תרגומים ועיבודים של יצירות, בעיקר בתחומיהיסטוריה וגאוגרפיה, גם כלליים וגם מיוחדים לעם ישראל ולארץ ישראל, במטרה להפיץ את ערכי ההשכלה בקרב יהודי מזרח אירופה. ב-1849 התמנה מורה בבית ספר ריאלי שהוקם ליד בית המדרש לרבנים בווילנה, אך ב-1861 פרש ממשרה זו והתפרנס מן הכתיבה; דפוס ראם שילם לו בעד ספריו, וגם חברת מפיצי השכלה בישראל הזמינה ממנו חיבורים. ב-1851 נישא בשנית.

מקור: ויקיפדיה