שאול בלכרוביץ

בן למשפחת חזנים (אחיו אברהם בלכרוביץ היה חזן נודע בארגנטינה). ניצח בקובנה על המקהלה ע"ש יואל אנגל, שמנתה 40 זמרים וזמרות וביצעה אורטוריות, קנטטות ושירי עם בעברית ויידיש (הסולנית הייתה יונה (אנה) ורשבסקי).

הוא לימד זמרה בגימנסיה הריאלית העברית בקובנה. בעת המלחמה נדדה המשפחה בברית המועצות, והוא הועסק על ידי מקהלות הצבא האדום. אחריה שבו לווילנה, כעת בירת ליטא הסובייטית. ב-1956 היה ממייסדי מקהלת הפולקלור היהודי בווילנה "אנחנו כאן", בעזרת בתו עליזה, והיה מנצחה הראשון (חברי הלהקה עלו לארץ ב-1971). המקהלה התפרסמה ב-1970 עם שירם "כחול ולבן" ("כחול ולבן זה צבע שלי"). השיר, שחיבר ישראל רשל (שבעצמו עלה ב-1971), היה להמנון מחאה של "יהודי הדממה" – יהודי ברית המועצות שביקשו לעלות לישראל.

שני ילדיו, שעלו לישראל בראשית שנות ה-70, גם הם מוזיקאים. בתו עליזה בלכרוביץ-גולדברג היא מנצחת מקהלות וזמרת, ניצחה על מקהלת "אנחנו כאן".
בנו מישה בלכרוביץ' הוא מלחין, מעבד מוזיקלי, מנהל מוזיקלי, מנצח ופסנתרן, הפעיל בעיקר בתחום המוזיקה לתיאטרון. בניו של מישה אף הם מוזיקאים: שחר בלכרוביץ' הוא נגן סקסופון וטל בלכרוביץ' הוא זמר-יוצר.

מקור: ויקיפדיה