מאשה רולניק, חובה עלי לספר 1965
הספר הראשון שלה “חובה עלי לספר” – זה יומן של ילדה בת 14 בגטו וילנה ואחרי זה במחנות ריכוז סטראזדנגוף ושטוטהוף Strasdenhof ) ו-Stutthof (.
מאשה רולניקיטיא היתה בת 14 כשהנאצים כבשו את עיר מגוריה וילנה. אביה נעלם ביום הכיבוש כשהלך לנסות להשיג מכונית, והיא נותרה עם שלושת אחיה ועם אמם בדירתם. בתחילה הם מנסים לברוח, אבל אחיה הקטנים מתקשים לעמוד בהליכה, והם שבים לביתם. הגזירות ניתכות על ראשם בזו אחר זו, ובסופו של דבר הם מגיעים לגטו, עובדים בעבודות כפייה, סובלים מרעב ומקור, ומועמדים לגירוש בכל רגע.
רולניקיטיא מתעדת את החיים בתחילה בגטו ואחר כך במחנות השונים שבהם עברה ומספרת על הזוועות שהיו מנת חלקה, חלקן מידי הכיבוש הנאצי וחלקן מידי האוכלוסייה המקומית. חלק מהיומן נכתב ממש בשעת מעשה וחלק שוחזר מהזיכרון לאחר ששבה בסופו של דבר אל ביתה והצליחה להתאחד עם אחותה ועם אביה. שאר בני המשפחה נרצחו.
מתוך: ילדים בשואה